דרמה לאומית של ממש מתחוללת ביוון, אחת ממייסדות גוש האירו: אמש בשעה 1:00, פקע תוקפה של תכנית החילוץ האירופית למדינה השקועה בהררי חובות, והיא הוכרזה חדלת פירעון, לאחר שלא עמדה בתשלום על סך 1.6 מיליארד אירו לקרן המטבע הבינלאומית.
מלבד הפסקתו של זרם הכספים מהאיחוד האירופי, משמעות אי התשלום היא שגם קרן המטבע לא תעביר יותר הלוואות ליוון, כך שלמעשה אבד כל סיכוי לתשלום חובותיה של יוון מתי שהוא בטווח הקרוב או הבינוני. בכך מצטרפת יוון למועדון מפוקפק של מדינות כמו זימבבואה, סודן וקובה, והופכת למדינה המפותחת הראשונה שנקלעה למצב שכזה.
בשל הבהלה העצומה בקרב היוונים מקריסה של הבנקים ואיבוד כל חסכונותיהם, מה שגרם למשיכת כספים היסטרית בשבוע שעבר, הגבילה הממשלה את משיכת כספי הפנסיה ל-120 אירו בלבד לאדם לשבוע, בשתי משיכות נפרדות, אולם גם צעד זה לא ימנע את המחסור הצפוי במזומנים בעוד מספר ימים. בכל רגע נתון צובאים רבבות פנסיונרים על שערי הבנקים, כדי לקבל לפחות את הסכום הזעום שהם יכולים למשוך.
קרא עוד:
[postim]
ביום ראשון הקרוב צפוי משאל עם במדינה, לגבי התנאים שהציב האיחוד האירופי בתמורה לחבילת סיוע חדשה לחברה המצויה במשבר כלכלי עמוק. ראש הממשלה אלכסיס ציפראס מתנגד לתנאים הכלכליים הדרקוניים שמבקש האיחוד להטיל, ומפלגתו 'סיריזה' השמאלית-קיצונית, מנהלת את קמפיין ה'לא'.
אם יחליטו אזרחי יוון לדחות את תכנית החילוץ, תפרוש המדינה מידית מהאיחוד האירופי ותפסיק להשתמש במטבע האירו, מה שמעורר חשש כפול לגבי יציבותו של מטבע הדרכמה היווני, שיונפק כתחליף לאירו. על פי הערכות כלכלנים, שוויו של הדרכמה ינוע בין 30%-60% מערך האירו, ובמקרה של החרפת המשבר הוא עשוי אף לקרוס עוד אל תוך סחרחרה של אינפלציה דוהרת, כמעט בלתי ניתנת לעצירה.
התומכים: פרישה תגרום לקריסה; המתנגדים: איבדנו את הכבוד העצמי
אתמול הפגינו עשרות אלפי יוונים במרכז אתונה בעד אמירת 'כן' לתכנית החילוץ הנוקשה והישארות באיחוד האירופי. אחת המפגינות אמרה כי "אסור להתעמת עם אירופה. ההסכם עם האיחוד הוא הדבר הכי טוב שיכול להיות לנו. אם נתנתק מהאיחוד ומהאירו ונחזור לדרכמה, המטבע יופחת והחוב יתפח לממדים שלא יהיה לנו שום סיכוי לעמוד בהם".
המתנגדים נשענים על הכבוד הלאומי שנרמס לטענתם בחמש השנים האחרונות, מאז החלה תכנית הסיוע הראשונה שגררה צעדי צנע קשים מאוד. "יש להניח שנפסיד לא מעט אם נפרוש מאירופה", אמר אחד המתנגדים, "אבל זה מהלך כדאי, אם הוא יוביל לשיקום הכבוד העצמי שלנו. אנחנו כאן כי נמאס לנו מכך שמתייחסים אלינו כאילו אנחנו בורים. אנחנו משכילים, אנחנו תרבותיים, יש לנו ניסיון, ומתייחסים אלינו כאילו אנחנו הרבה פחות מזה".
מפגינה נוספת הסבירה כי מדיניות הצנע, אותה הובילה בעיקר גרמניה, שאף עמדה מאחורי חלק גדול מהכספים שהוזרמו ליוון, "אינה עוזרת לאף אחד. זה ברור לגמרי. אולי היא עוזרת לאחוזון העליון, אבל לא לכל השאר. לא לאדם הפשוט. אנחנו נתמוך בממשלה שלנו. זה עניין של מוסר ושל כבוד אנושי בסיסי".
