במקום לנסות ולאתר את הבעלים המקוריים והיהודיים של יצירות האמנות שהנאצים בזזו מהיהודים בתקופת השואה האיומה, העדיפו המוזיאונים בגרמניה למכור את היצירות ליורשי הנאצים

מוזיאונים ממשלתיים בגרמניה מכרו ליורשי הנאצים יצירות אמנות שהנאצים בזזו מיהודים — במקום להשיבן ליורשים היהודים. כך עולה מדיווח של העיתון הגרמני "זידדויטשה צייטונג", שפורסמה בסוף השבוע והתבססה על תחקיר של הארגון הלונדוני "הוועדה לאמנות בזוזה באירופה".

בכתבה, שתורגמה לעברית ופורסמה במוסף גלריה של עיתון הארץ, מתואר כי בין השנים 1961 ל–1998 מוזיאונים ממשלתיים במדינת בוואריה שבדרום גרמניה מכרו לגורמים פרטיים כ–500 יצירות אמנות שהוגדרו "אמנות בזוזה". הם עשו זאת במקום לבצע "חקר מוצאות", כנדרש, ולנסות לאתר את היורשים היהודים החוקיים שלהן. בכמה מהמקרים נמכרו או נמסרו היצירות למשפחות של הבוזזים הנאצים.

כך, לדוגמה, ב–1963 הנרייטה הופמן — בתו של הצלם של היטלר, היינריך הופמן, קיבלה לידיה יצירה בת 300 שנה של הצייר ההולנדי יאן ואן דר היידן. ב–1938 נגנבה היצירה ממשפחת קראוס היהודית מווינה, בידי הנאצים. בהמשך, הרוויחה הופמן ממכירתה לגורמים אחרים. כיום, לפי הדיווח, היצירה תלויה במבנים השייכים לקתדרלה של העיר קסנטן שבמערב גרמניה. יורשיהם של בעליה היהודים, אשר חיים בוושינגטון שבארצות הברית, נכשלו במאמציהם לקבל אותה חזרה.

היצירה הזאת ורבות אחרות הגיעו למוזיאונים בבוואריה בזכות פועלה של יחידה מיוחדת של צבא ארצות הברית, שבין 1943 ל–1946 איתרה והחרימה יצירות שהנאצים בזזו מיהודים. מטרתה היתה להשיבן לבעליהן המקוריים, שהיו יהודים ברוב המקרים. עם עזיבת הצבא האמריקאי את אדמת גרמניה נותרו בבוואריה 10,600 יצירות שטרם הושבו ליורשיהן. האמריקאים הבהירו לגרמנים כי עליהם לפעול להשבתן, אבל המוזיאונים והרשויות בבוואריה חילקו בינם לבין עצמם את האוצר שנפל לידיהם.