הפרלמנט בלבנון בחר היום במישל עאון לנשיא המדינה, אחרי שנתיים וחצי של משבר שהסתיים בעקבות הסכם בין ראש הממשלה לשעבר סעד אל-חרירי, שצפוי לשוב לשלטון, לבין חיזבאללה. עאון הנוצרי, גנרל לשעבר בצבא בן 81, זכה לתמיכתם של 83 מחוקקים מתוך 128 חברי הפרלמנט. לאחר מכן הוא הושבע לתפקיד.
בפרלמנט בלבנון 128 מושבים ומועמד לנשיאות זקוק לרוב של שני שלישים מהקולות כדי להיבחר לנשיא. עוון קיבל בסיבוב הראשון 84 קולות והיה רחוק שני קולות בלבד מניצחון. בסיבוב השני הוא היה זקוק לרוב מוחלט של 65 כדי לנצח, אבל אז התחיל מהומה בבית הנבחרים כשנספר פתק אחד יותר מדי.
בעקבות זאת, עברו לסיבוב הצבעה שלישי וגם אז חזר הדבר על עצמו – ורק בסיבוב הרביעי נבחר עוון לנשיא. המנהיג הנוצרי ומפקד הצבא לשעבר קיבל 83 קולות. 36 מחוקקים שמו פתקים לבנים ושמונה קולות נוספים בוטלו. במסגרת המערכת הפוליטית בלבנון המבוססת על פי מפתח עדתי, תפקיד הנשיא שמור לנוצרי מארוני. ראש הממשלה הוא סוני ויו"ר הפרלמנט הוא שיעי.
נאום ההשבעה של עוון נערך מיד לאחר שנבחר על ידי רוב המחוקקים. "לבנון הולכת בין מוקשים ועדיין מוגנת מהאש שמשתוללת ברחבי האזור", אמר עוון בנאום ההשבעה שלו. "האחריות שלנו היא למנוע ניצוצות של אותה אש ולהתרחק מסכסוכים חיצוניים ולאמץ מדיניות חוץ אחראית".
על ישראל הוא אמר "לא נחסוך שום מאמץ כדי לשחרר את מה שנותר מהשטחים הכבושים שלנו", והוסיף: "לא נחסוך מאמץ בהגנה על המולדת שלנו מאויב שעדיין לוטש עיניים לאדמה שלנו ולמשאבים שלנו". משרד החוץ האיראני היה הראשון לברך את הלבנונים על בחירתו של עוון לנשיאם.
בשבוע שעבר הסביר אל-חרירי כי החליט לתמוך בעאון כדי להביא לסיומו של השיתוק הפוליטי במדינה, שהשפיע קשות על כלכלתה. עם זאת, כמה משותפיו לסיעה ופוליטיקאים סונים אחרים לא אהבו את ההכרזה על תמיכה במקורבו הבולט של חיזבאללה ושל איראן, והם ביקרו את ההחלטה בחריפות.
עאון, בן 81, נחשב בעבר ליריב מר של הסורים והוביל את הלחימה נגד צבא סוריה בלבנון בסוף שנות ה-80. בסיומה של המלחמה הוא נאלץ להימלט לשגרירות צרפת בבירה ביירות, ומשם לפריז. הוא שהה בגולה 14 שנים והתפייס עם משטר אסד, לאחר שהסיג את כוחותיו מלבנון בעקבות רצח רפיק אל-חרירי. מאז הוא הפך למקורב מאוד לחיזבאללה.
