1.
לכל מי שאני פוגש בחודשים האחרונים יש דעה ברורה ומגובשת לגבי זהות המועמד שהוא תומך בו לנשיאות ארצות הברית. אני מדבר גם על אנשים שמעולם לא היו שם, שכמובן אין להם זכות הצבעה אבל הם יודעים היטב במי הם תומכים ומסבירים לך מה סגולותיו של המועמד/ת שלהם ואיזה אסון יהיה אם ייבחר המועמד השני.
פרט מעניין נוסף: בדרך כלל המועמד שהם תומכים בו הוא זה שייבחר לדעתם. הסקרים שעד כה החמיאו לקלינטון, לא השפיעו כהוא זה על תומכי טראמפ, והעובדה שאותם סקרים מחמיאים כרגע לטראמפ, מוסברת על ידי תומכי קלינטון כמזימה של כלי התקשורת ליצור מתח מדומה לקראת הבחירות וכי זכייתה של קלינטון כבר הובטחה מראש.
גם לי עצמי יש כמובן אהדה למועמד אחד, אבל לפחות אני מאמין שהוא לא ייבחר. מדוע? כי בארבעים ומשהו שנותיי למדתי שכל מועמד שאני תומך בו לא נבחר בסוף. יש לזה כל מיני הסברים. אולי הגלל שדמיון תמיד יותר מושלם מהמציאות, אבל תמיד נשאר דמיון…
2.
כידוע, הציבור החרדי תומך במועמד שגדולי הדור ממליצים עליו. ברוב הפעמים זה מתיישר עם נטיית הלב, אך ישנם פעמים שלא, ואז זוכים לקיים בהידור מצוות "ועשית ככל אשר יורוך". ועדיין, מה גורם לבני אדם להעדיף בליבם מועמד זה על אחר? ועד כמה התמיכה הזו מתבררת כצודקת?
ככל שאנו צוברים יותר ויותר שנות חיים, אנו מגלים כי לסמוך על הבטחות של פוליטיקאים, או על משאלת לב פנימית שלנו, מה יקרה אם פוליטיקאי זה או אחר ייבחר זה לא משהו שחכם לעשות. רוב הפוליטיקאים מבטיחים מה שכדאי להם להבטיח כדי להיבחר, ולאחר מכן יבצעו כל מה שכדאי להם בכדי לשרוד, ובעוד ארבע שנים יבטיחו שוב מה שכדאי להם. אין שום הלימה בין ההבטחות לקיומם וגם אין שום בעיה להבטיח שוב את מה שלא קיימת או להבטיח הפוך ממה שהבטחת קודם, הכל עניין של הסתמכות על אנשי מקצוע ועל זיכרונו הקצר של הציבור.
3.
אנשים בוחרים, כמו שהם רוכשים כרטיס פיס. הם יודעים שסיכויי הרכישה הזו להצדיק את עצמה קלושים, אך הם מעדיפים לרכוש/לבחור חלום מאשר לא לעשות דבר. הם למעשה בוחרים בדמיון שהם מדמיינים לעצמם.
וכאן זה מתחלק לשניים, יש שרוצים לשמר את המצב הקיים ויש שמחפשים שינוי.
קחו את כחלון. הרי בינינו, היש מישהו שחושב כיום שהאיש שווה את מה שתלו בו? האם יש לו סיכוי לקבל אפילו מחצית ממה שקיבל? (ואמרתי הרבה) ברור שלא. אבל אנשים חיפשו שינוי וזה מה שהוא הציע להם, וזה מה שהציע יאיר לפיד לפני שבע שנים וקיבל 19 מנדטים, חלפו שלוש שנים וכולם ראו שהוא לא שינה כלום הוא נחתך כמעט בחצי, כעת הוא שוב מבטיח שינוי ושוב ינסוק למעלה וחוזר חלילה.
ויש שמבקשים להשאיר את המצב הקיים, וגם הם לא בדיוק מקבלים את זה. ובפעם הבאה שוב יבחרו במי שלדעתם ישאיר את המצב הקיים ושוב לא יקבלו את זה…
4.
קחו כדוגמא את אובמה.
כמה פחדנו מהאיש וממה שיקרה לנו, וליהודים בכלל.
שמונה שנים חלפו, ואני יודע שלא פופולארי לומר את זה, אך ברק אובמה או "ברק חוסיין אובמה" כמו שאהבו לכנות אותו הרועדים מפחד, התברר כנשיא בכלל לא רע ליהודים ולמדינת ישראל.
נכון, הוא היה פרו ערבי, ואולי בליבו לא ממש אוהב יהודים (כמו כל נוצרי בעולם… כולל טראמפ), אבל בתכל'ס ישראל קיבלה את התמיכה שלה, והתמיכה שלו בערבים התבררה כשירות הכי גרוע עבורם. אם עד כה הברברים הללו נשמרו על ידי כמה דיקטטורים צמאי דם, בא החכמולוג אובמה ושחרר את הפקק, והיום כל העולם רואה מול העיניים את הנאמר "על חרבך תחיה" "והוא פרא אדם".
תודו שציפיתם ממנו לגרוע מכל ובשורה התחתונה, אובמה היה בסך הכל בסדר גמור, בהרבה יותר מג'ורג' בוש הראשון והרבה הרבה יותר מג'ימי קארטר האנטישמי.
5.
אם אתם שואלים אותי, הבחירה בקלינטון מלמדת על הרצון להשאיר את המצב הקיים על כנו ואילו הבחירה בטראמפ מלמדת על רצון לשינוי.
לקלינטון יש ניסיון של 16 שנה בתוך הבית הלבן. שמונה שנים כרעייתו של נשיא ולאחר מכן כשרת חוץ שהיא הרבה יותר משרת חוץ. אלה שיבחרו בה סומכים על זה שמה שהיה הוא שיהיה. הם לא בטוח צודקים אבל זה מה שהם רוצים.
בטראמפ יבחרו כל מי שרוצה שינוי. גם כאלה שפוחדים ממנו ויודעים שהוא מטורף וחוששים שיטביע בשיגעונו את אמריקה ואולי את העולם.
באמריקה יש יותר מדי אנשים שממורמרים על המצב הקיים. בעיקר על דיקטטורת הפוליטיקלי קורקט שסותמת את פיהם ומכריחה אותם לומר דברים שהם לא מאמינים בהם.
אזרחי ארה"ב נוכחו לדעת שהם לא שונים הרבה מרוסיה הסובייטית. שהם לא באמת ברשות עצמם ושיש קבוצה מצומצמת ביותר, בעיקר בתקשורת ששולטת על כל מה שיקר להם.
הם לא רוצים את זה. הם מוכנים להרוס הכל. גם לעצמם. ובלבד שהמצב הזה לא יימשך.
6.
מייקל מור איש תקשורת ידוע בארה"ב, מומחה בהלך הרוח של הציבור ותומך מושבע של קלינטון, טוען בתוקף שטראמפ הולך לקחת.
"אני מכיר הרבה אנשים במישיגן שמתכוונים להצביע עבור טראמפ והם לא בהכרח מסכימים אתו. הם לא גזעניים או פרמיטיבים, הם בעצם אנשים די הגונים, וכך לאחר ששוחחתי עימם אני רוצה לכתוב את זה:
אם טראמפ מתכוון למה שהוא אומר או לא, זה לא רלוונטי כי הוא מבטא את רגשותיהם של אנשים שנפגעו. זו הסיבה שכל העובדים שנבעטו למטה, ללא שמות, שנשכחו ושהיו אמורים להיות חלק ממה שנקרא המעמד הבינוני, אוהבים את טראמפ. הוא קוקטייל המולוטוב האנושי שהם כבר מחכים לו; כזה שיד אנושית יכולה לזרוק בצורה חוקית על המערכת שגנבה את חייהם מהם. וכך ב-8 בנובמבר, למרות שהם איבדו את מקום עבודתם, למרות שהם כבר עברו עיקול על ידי הבנק, והאישה והילדים נעלמו, המכונית כבר נרכשה בחזרה, אין להם חופשה אמיתית כבר שנים, הם תקועים עם תכנית אובמקאר שבה אתה אפילו לא יכול לקבל אפילו תרופה, הם איבדו את כל רכושם למעט דבר אחד – הדבר היחיד שלא עולה להם אגורה ומובטח להם על פי החוקה האמריקנית: זכות הצבעה.
הם עשויים להיות חסרי כל, הם עלולים להיות חסרי בית, הם עלולים להיפגע שוב ושוב וזה לא משנה, ב-8 בנובמבר המנושל יצעד לתוך הקלפי, יסגור את הווילון, ויבחר את האיש שמאיים להביא את המערכת עד הקצה ולמגר אותה כי הרסה את חייו: דונלד ג’יי טראמפ.
הם רואים שהאליטה, שהרסה את חייהם, שונאת את טראמפ. התאגידים באמריקה שונאים את טראמפ. וול סטריט שונאת את טראמפ. פוליטיקאים שונאים את טראמפ. התקשורת שונאת את טראמפ, לאחר שהם נהנו ממנו ויצרו אותו, ועכשיו שונאים אותו. תודה לתקשורת: האויב של האויב שלי הוא מי אני מצביע עבורו ב-8 בנובמבר.
כן, ב-8 בנובמבר, אתה ג’ו תפוצץ, סטיב תפוצץ, בוב תפוצץ, בילי תפוצץ, לכו ותפוצצו את המערכת כי זו הזכות שלכם. בחירתו של טראמפ הולכת להיות הצבעת ה"דווקא" הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בהיסטוריה האנושית וזה ייתן לכם הרגשה טובה.
7.
אני חותם על מילה מהטקסט הזה. אני מייחל שטראמפ ייבחר.
וזה לבד מבטיח שהילארי קלינטון תהיה הנשיאה הבאה של ארה"ב.
טורו של הסופר והמחנך הרב חיים ולדר מתפרסם במוסף 'יתד השבוע' מבית 'יתד נאמן'
לסיקור נרחב ממערכת הבחירות בארצות הברית לחצו כאן
יפה חיים! אני רק מקווה שחוק מרפי לא יעמוד לצידך, כלומר לצידה
של קלינטון, כי אתה יודע, יש פעמים שהוא מפתיע… 🙂
מה שבטוח, טראמפ הוא משוגע, ומה שלא יהיה, משעמם זה לא יהיה…
זה נראה די דומה ללפיד שצמח לנו כאן, ולכן אני מקוה שקלינטון תנצח…
עם חלקים בטור אני מסכים אבל הסינגור על אובמה ממש לא במקום, היה נשיא מאוד עויין ונאיבי. הסכם אירן. הקפאה מוחלטת ביו"ש כולל ירושלם וגושים. הסכם סיוע לישראל שאסור לקונגרס להגדיל. וחנפנות בלתי פוסקת לאיסלם והעלמת עין מפשעי הפלסטינים. טראמפ לא יהיה כזה, הוא מדבר כמו מופרע ? נכון. הוא בטח לא פוליטקלי קורקט. אבל יש לו שיקול דעת, מי שהקים אמפריה כלכלית, מראה על כישרון ומנהיגות ורחוק מחוסר אחריות ושיקול דעת חולני. הוא לא כזה מציאה אבל הוא בוודאי פחות גרוע מקלינטון.