הודו, המדינה בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה בעולם אחרי סין, מוגדרת כדמוקרטיה הגדולה בעולם. למעלה ממיליארד איש מתגוררים במדינת הענק, שלמרות היותה השנייה בגודלה בעולם, חולשת על השטח השביעי בגודלו בעולם. כאמור, הממשלה בהודו הוא דמוקרטי, ובשל שיטת החלוקה הפנימית במדינה, היא נמצאת כמעט כל הזמן במערכת בחירות. כל פעם לגוף שולט אחר.
מתוך כמיליארד התושבים, מספר התושבים האנאלפביתים מגיע ל–287 מיליון איש. על מנת לאפשר גם להם להצביע, מופיעים על פתקי ההצבעה גם סמלים שונים. מאבק פוליטי מעניין בין אב לבנו, שהוכרע השבוע בוועדת הבחירות המרכזית במדינה, הגיע עד לעימות בשאילה מי יזכה להשתמש בסמל האופניים, הפופולריים מאוד במדינה האסייתית.
בשל אחוז האנאלפביתים הגבוה במדינה, סמלי המפלגות, המופיעים על פתקי ההצבעה, קובעים בעיני הבוחרים לפעמים יותר מאשר שמות המועמדים. "אנשים רבים מחפשים את הסמל ומצביעים בהתאם", אומר ק' פ' וילפרד, מזכיר ועדת הבחירות הממונה על הפן המשפטי. בשביל מפלגת סמאג'וואדי במדינת אוטאר פרדאש, שבראשה עומד יאדאב בן ה–43 כבר שנים, ובשביל אביו מולאיאם סינג יאדאב, הסמל זה הוא אופניים. יאדאב הבן, המכהן כמושל אוטאר פרדאש, הסתכסך עם אביו לאחר שפיטר שני שרים חשודים בשחיתות ולכן גורש לזמן קצר מהמפלגה.
הבן והאב חתרו לקבל כל אחד זכות מלאה על המפלגה ועל הסמל. ועדת הבחירות קבעה שהיות שרוב חברי בית המחוקקים תומכים ביאדאב הבן, ראוי שהוא ישתמש בסמל האופניים בבחירות הקרובות במדינת המחוז. ב–2014 הוא רכב לקמפיין בחירות שלו באמצעות אופניים מדגם מרצדס, בליווי אנשי ביטחון, ודיבר בפומבי על משמעותם הסמלית. "הגלגל מסתובב אחרי שמגיעים לשיווי משקל", אמר, "אם נחתור למצוא את אותו שיווי משקל שיש ברכיבה באופניים, נוכל להצליח בחיים".
זווית ראיה פרוזאית יותר היא שסמל האופניים מזוהה במשך עשרות שנים עם מפלגת סמאג'וואדי. אי בהירות ביחס אליו עלול היה לגרום נזק משמעותי לעתיד המפלגה באוטאר פראדש, מדינת מחוז שבה חיים כ–200 מיליון בני אדם, אומר ס' י' קוורשי, ראש ועדת הבחירות הקודם. כאמור, ועדת הבחירות של הודו נענתה השבוע לבקשת מפלגת סמאג'וואדי בהנהגת אקילש יאדאב, והתירה לה להשתמש באופניים בסמלה הפוליטי. בכך היא שמה קץ למחלוקת שפילגה את אחת מהשושלות הפוליטיות החזקות ביותר במדינה.
עכשיו הם נאלצים לבחור בסימון אחר. שימו לב לרשימה הפנוייה: וילפרד, מזכיר וועדת הבחירות, אמר שמולאיאם סינג יאדאב יכול עתה לבחור את אחד הסמלים הפנויים, בהם נורה, סוכריית טופי, סיר לחץ, מכונת תפירה, גלידה, לחם או כרובית. "הוא חופשי לבחור בכל אחד מאלה", הוסיף. במקרה של מפלגת סמאג'וואדי, אובדן סמל האופניים היה עלול לגרום לה פגיעה משמעותית, אומר אמביקה צ'ודהארי, דובר המפלגה. "אי אפשר להעלות על הדעת את היעלמותם של האופניים בשלב זה, זה היה גורם עצב בכל מדינת אוטר פראדש, לא רק במפלגת סמאג'וואדי", אמר.
דמוקרטיה של אנאלפביתים, עם בחירות מסביב לשעון:
אם תבקרו בהודו, עדיף שתמענו מלהביך את המארחים, אזרחי המדינה. אם אתם מתלבטים כיצד להגיע ממקום למקום, עדיף שתמנעו מכתיבת הכותבת המיועדת על דף, ולפנות איתה אל אחד המקומיים בבקשה שידריך אותכם אל מחוז חפצכם. כפי האמור בתחילת הכתבה, מתוך כמיליארד התושבים, מספר התושבים האנאלפביתים מגיע ל–287 מיליון איש. אז כיצד נראית דמוקרטיה אנאלפביתית?
"זו דמוקרטיה בתיאוריה. אין פה שיקול דעת רב בהצבעות. מחצית מהאנשים פה אנאלפביתים, וכשמגיעים עסקנים הם לוקחים את כל הכפר לקלפי, מסיעים אותם ואומרים להם למי להצביע – על בסיס הפחדה, איום ושוחד. הרי כל קול פה שווה כמה גרושים. מעבר לכך, אם יש בכפר מועמד ממשפחה מסוימת, שכל הכפר משתייך אליה, כל התושבים יצביעו לו" – טוענים אנשים שלדבריהם היו עדי ראייה למעשים מעין אלו.
מנגד, פעילים פוליטיים במדינה מכחישים טענה זו בתוקף. "הבחירות פה הן בהצבעה חופשית לגמרי. גם הבחירות המקומיות. מי שינסה לרכוש פה את הקולות לא יצליח, לא בבחירות הכלליות ולא במקומיות". אמנון אופן, מומחה השקיה, המשמש כדירקטור בחברת נען דן, הפעיל במדינה כבר 15 שנה טוען כי "זו הדמוקרטיה האחרונה בעולם. יש פה בחירות מסביב לשעון. הרי יש מערכות בחירות לממשלה המרכזית, למחוזות, למדינות, לערים. בכל רגע נתון יש פה בחירות".
בהתאם לחוקתה, הודו היא "רפובליקה ריבונית, סוציאליסטית, חילונית ודמוקרטית". בדומה לארצות הברית, להודו צורת ממשל פדרלית. עם זאת, לממשל המרכזי בהודו כוח רב יותר מאשר למדינות המרכיבות את הודו, והממשל המרכזי עוצב על פי הדגם הבריטי. יש ביכולתו של הממשל המרכזי לפטר ממשלות של מדינות במקרה שאף מפלגה אינה מסוגלת להקים ממשלה בראשותה, או בהתקיים סעיפים מסוימים המוגדרים בחוקה. כן יש ביכולתו של הממשל המרכזי להטיל על מדינה שלטון פדרלי ישיר, הידוע כשלטון הנשיא.
הממשלה מפעילה כוחות מנהליים נרחבים בשם הנשיא, אשר תפקידיו הם במידה רבה טקסיים. הנשיא וסגנו נבחרים באופן בלתי ישיר אחת ל־5 שנים על ידי מועצה בוחרת מיוחדת. סגן הנשיא תופס את תפקיד הנשיאות במקרה של מוות או התפטרות של הנשיא המכהן. הפרלמנט ההודי (הידוע בשמו סנסאד) מורכב משני בתים: הבית העליון – רג'יה סבהה (מועצת המדינות) והבית התחתון – לוק סבהה (בית העם). מועצת השרים אחראית כלפי הלוק סבהה.
הכוח הביצועי הלאומי מרוכז בידי מועצת שרים (קבינט), המונהגת על ידי ראש ממשלת הודו. בדומה לנהוג בישראל, הנשיא ממנה לתפקיד ראש הממשלה את האדם שהוצע לכך על ידי מרבית חברי הלוק סבהה. רוב זה ניתן להשיג הן על ידי מפלגה שזכתה ברוב מוחלט והן על ידי צירוף של סיעות בפרלמנט ההודי. לאחר מכן, מתייעץ הנשיא עם ראש הממשלה ובסוף התהליך ממנה שרים הכפופים לראש הממשלה. בפועל, אין לנשיא שום שיקול דעת את מי למנות לראש הממשלה, חוץ מאשר במצבים בהם שום מפלגה או צירוף מפלגות אינם מהווים רוב מוחלט בלוק סבהה. מרגע מינוי ראש הממשלה, אין לנשיא כל שיקול דעת בנוגע לכל עניין אחר, לרבות מינוי שרים. אולם כל החלטות הממשל המרכזי כוללות את שמו באופן סמלי. יש לזכור מאפיין זה כאשר קוראים על "החלטות שנתקבלו על ידי הנשיא".
העוני מול העושר באותה המדינה:
קשה להמחיש את גודלה של הודו במונחים דמוקרטיים. הודו מחולקת ל-35 מדינות וטריטוריות, אבל גם בחלק מהמדינות הקטנות יותר, האוכלוסיה גדולה יותר מזו של מעצמות אירופיות, כמו בריטניה וצרפת. בבחירות הכלליות האחרונות, שנערכו ב-2014, היו יותר מ-800 מיליון אזרחים בעלי זכות הצבעה, שהצביעו במשך שישה ימים ל-360 מפלגות. שיעור ההצבעה היה 57%.
השלטון המרכזי בהודו מתבסס על שני בתי נבחרים – בית תחתון שבו 545 נציגים הנבחרים אחת לחמש שנים ובית עליון שבו 245 נציגים הנבחרים אחת לשש שנים, שניהם נבחרים בשיטה רובית (על פי הרוב). המשמעות היא שבדומה לשיטה האמריקאית, בכל מחוז הודי נערכות בחירות, והמפלגה שהצליחה לייצר קואליציה שתזכה בבחירות המחוזיות היא זו שתקבע את זהות נציג המחוז לפרלמנט. ראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי הצליח לייצר קואליציה הנהנית מתמיכה של יותר מ-50% מהקולות בבית התחתון, אף שרק מעט יותר מ-30% מתושבי המדינה הצביעו בעדו.
הבית התחתון הוא בעל העוצמה המשמעותית יותר, בעל סמכויות חקיקה גדולות יותר, והוא קובע את זהות ראש הממשלה. בבית זה מיוצגות כיום יותר מ-30 מפלגות, בנוסף לכמה נציגים עצמאיים. שתי המפלגות הדומיננטיות בהודו הן מפלגת הקונגרס – המשתייכת למרכז־שמאל, ומפלגת העם – המשתייכת למרכז־ימין. הקואליציה סביב מפלגת הקונגרס נקראת "המערך הפרוגרסיבי המאוחד" והקואליציה סביב מפלגת העם נקראת "המערך הלאומי־ דמוקרטי".
בראש כל אחת מהמדינות המרכיבות את הודו ניצב "שר ראשי", שהוא למעשה ראש ממשלה מקומי, שלא נוגע בנושאי חוץ וביטחון. בכל מדינה כזו יש ממשלה, עם משרדים ושרים הדואגים להיבטים היום־יומיים של חיי התושבים, ועובדים מול המשרד המרכזי בדלהי. התקציבים במדינות מתפלגים בין תקציב שמגיע מהשלטון המרכזי לתקציב המגיע מהמסים המקומיים, כך שעושרה של כל מדינה משפיע על רמת השירותים שיקבלו תושביה.
צילומים: פלאש 90