ארדואן: "גרמניה מתנהגת כמו הנאצים" • מה גרם להחרפה ביחסים?

בעבר עוד ניסה ארדואן להצטרף לאיחוד האירופי, אך בינתיים הוא מחריף את התבטאויותיו נגד מדינות אירופה: לאחר שגרמניה החליטה למנוע את המשך התעלומה הטורקית בקרב המהגרים, משווה אותם ארדואן לגרמניה הנאצית, במקביל להחרפה ביחסים מול הולנד

  • השנה לא מפספסים: "שטר הפרנסה" של גדולי הדור

    תוכן מקודם

  • יתמות עגולה: "בגיל 16 מצאתי את עצמי יתומה מאב ואם"

    תוכן מקודם

  • יש לך פרנסה ברווח? זה לא בשבילך!

    תוכן מקודם

  • ככל אשר יורוך: עם ישראל נענה לקריאתו של הרב יעקב הלל שליט"א

    תוכן מקודם

"מעשיה של גרמניה אינם שונים ממעשי הנאצים", אמר היום נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, לאחר שרשויות מקומיות בגרמניה אסרו על כמה שרים טורקים להופיע בעצרות לעודד מהגרים טורקים להצביע בעד שינוי החוקה הטורקית במשאל העם בחודש הבא – משאל עם שמטרתו לבצר את שלטון הנשיא.

ההצבעה במשאל העם הטורקי תיערך ב-16 באפריל, ובה יצביעו הטורקים על השאלה אם לעבור למערכת שלטון נשיאותית. ממשלת טורקיה טוענת כי מעבר שכזה יבטיח יציבות פוליטית, אבל מבקריה טוענים כי היא תדרדר את טורקיה לשלטון יחיד של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן. בסוף השבוע התגלע משבר דיפלומטי חריף בין גרמניה לטורקיה. כמה רשויות מקומיות בגרמניה אסרו על קהילות טורקיות מקומיות לקיים עצרות שמטרתן לגייס תמיכה לשינויים בחוקה הטורקית.

מיליוני טורקים חיים בגרמניה, ובימים האחרונים תכננו בכירים טורקים לנסוע לשם כדי לשכנע אותם להצביע בעד השינוי. ראש הממשלה הטורקי בינאלי יילדירים, למשל, אמור היה להשתתף בעצרת בעיר אוברהאוזן שבמערב גרמניה. ביום חמישי מנעו הרשויות המקומיות בגרמניה עצרות של שני שרים טורקים, ואנקרה הגיבה בזעם וזימנה את שגריר גרמניה לשיחת מחאה.

בדרך למשאל עם: לאן מוביל ארדואן את טורקיה?

ארדואן מחה על כך שגרמניה מאפשרת למנהיג המורדים הכורדים הנלחמים נגד טורקיה לנאום בעצרות ממקום מושבו בעיראק, ואילו לשריו לא. "הם מסייעים לטרור ונותנים לו מחסה", אמר בסוף השבוע אחרי הטלת האיסור על העצרות. היום אחר הצהריים החריף כאמור ארדואן את הטון שלו ובעקבות ביטול העצרות בגרמניה אמר כי "מעשיה של גרמניה אינם שונים ממעשי הנאצים".

מנהיג הימין בהולנד נגד טורקיה:

מוקדם יותר היום החמיר מנהיג הימין הקיצוני בהולנד חירט וילדרס, הצפוי לרשום הישג גדול בבחירות שייערכו במדינה בעוד עשרה ימים, את הצהרותיו נגד מוסלמים בכלל ונגד טורקיה בפרט. בצהריים הוא אמר כי יש לאסור על הקבינט הטורקי כולו לבקר בהולנד בשבועות הקרובים. לדבריו יש להטיל איסור כזה כדי למנוע מהשרים הטורקים לנהל על אדמת הולנד מסע תעמולה בקרב האזרחים הטורקים החיים בהולנד, לקראת משאל העם על שינוי החוקה הטורקית.

בשיחה עם כתבים זרים אמר וילדרס כי ארדואן הוא מנהיג "איסלאמו-פשיסטי". וילדרס האשים את ממשלת הולנד כי היא מגלה חולשה בכך שאינה אוסרת על שר החוץ של טורקיה לקיים עצרת ברוטרדם לאות תמיכה בשינוי החוקה הטורקית. וילדרס הוא אחד הפעילים הבולטים ביותר באירופה נגד האיסלאם והמהגרים. עד לאחרונה הוא הוביל בסקרים לקראת הבחירות, אבל בימים האחרונים הוא ירד למקום השני בסקרים. הוא עדיין צפוי לרשום הישגים גדולים בבחירות.

פוליטיקאי הולנדי בחקירה: האם הקשר הישראלי שלו פגע בביטחון?

התקשורת ההולנדית דיווחה בימים האחרונים כי שר החוץ הטורקי, מלבוט קבוסגולו, מתכוון לערוך עצרת ברוטרדם לקראת ההצבעה במשאל העם. ברוטרדם יש קהילה גדולה של מהגרים טורקים. ראש ממשלת הולנד מרק רוטה אמר כי עצרת כזו היא דבר "לא רצוי" וכי ממשלתו לא תשתף פעולה עם העצרת. עם זאת, קיומה לא נאסר.

המעורבות העמוקה של ארדואן בגרמניה:

DITIB, או בשמו המלא "האיגוד הטורקי־אסלאמי לענייני דת", הוא הגוף המייצג הגדול ביותר של מוסלמים בגרמניה. חברים בו כ־800 אלף איש מתוך כ־4 מיליון המוסלמים החיים כיום בגרמניה, שרובם טורקים וכורדים־טורקים. 900 מסגדים פועלים בחסות DITIB בכל רחבי גרמניה, ולצדם עשרות מתנ"סים המציעים פעילויות חינוך וספורט.

"האיגוד הטורקי־אסלאמי לענייני דת" הוקם באמצע שנות השמונים במטרה לסייע לקליטתם של קהילות המהגרים הטורקיות במסגרות החברה הגרמנית. אך כבר מראשית ימיו הוא היה זרוע של הממשלה הטורקית, ונועד להבטיח שליטה מרחוק של אנקרה על קהילת הגולים הגדולה בגרמניה. DITIB הוא כיום שותף רשמי של הרשויות בגרמניה בקליטת פליטים ומהגרים מוסלמים לא רק מטורקיה, ובלימוד אסלאם בבתי ספר ממלכתיים, כותב אלדד בק במאמר שפירסם באתר מידה.

הפיקוח הטורקי על DITIB גבר באופן משמעותי עם עלייתו של רג'פ טאיפ ארדואן לשלטון לפני 14 שנים. ארדואן פיתח גישה פרו־אקטיבית כלפי הקהילות הטורקיות הגולות, בהתאם לראיית עולמו המבקשת להחיות את גדולתה של האומה הטורקית. ארדואן פעל באופן עקבי לעודד בקרב קהילות אלו מגמות של הזדהות לאומית עם טורקיה על חשבון ההיקלטות במדינות הגירתן, וכן לטפח הקצנה דתית העולה בקו אחד עם המדיניות האסלאמיסטית של מפלגתו וממשלתו. בנסיעותיו לגרמניה ולאירופה הקפיד נשיא טורקיה הנוכחי וראש ממשלתה לשעבר לקיים כנסים המוניים של גולים טורקים בהשתתפותו, וכדי למצות את כוחם האלקטורלי של מיליוני הטורקים החיים מחוץ לגבולות ארצם הוא העניק להם לראשונה אפשרות להצביע בבחירות בטורקיה.

הממשלה בברלין עקבה בחוסר נחת גובר אחר הרחבת מעורבותה של אנקרה בקרב אוכלוסיית המהגרים הטורקית על אדמת גרמניה. אנגלה מרקל נהגה לספר שבפגישתה הראשונה עם ארדואן, עוד לפני בחירתה לקנצלרית, הוא אמר לה שאם יהיו לה בעיות כלשהן עם הטורקים בגרמניה, היא יכולה לפנות אליו והוא ידאג לפתור אותן. מרקל, בחדות רוחה ולשונה, ענתה מיד שביום שבו הטורקים בגרמניה יפנו אליה במקום לארדואן, חלק גדול מהבעיות ייפתרו. אך לארדואן לא הייתה כל כוונה להניח לטורקים בגרמניה להתרחק ממולדתם, מתרבותם ומדתם ולהפוך ליותר גרמנים.

הסתה טורקית – אסלאמית נגד יהודים:

למרות התלות הרבה בטורקיה בסוגיית הפליטים והמהגרים, מקפידה ממשלתה של אנגלה מרקל להביע ביקורת על מהלכיו הדורסניים של ממשל ארודאן. הקנצלרית עשתה זאת באופן ברור בביקורה האחרון באנקרה. למורת רוחו הרבה של "הסולטן ארדואן" כפי שהוא מכונה על ידי מבקריו, היא גם דיברה ברורות על "טרור אסלאמיסטי" – מונח שהרשויות הטורקיות דוחות מכול וכול. ארדואן עצמו הגיב על דברי מרקל בחריפות: "טרור ואסלאם אינם הולכים יד ביד. אסלאם היא דת של שלום". דובריו של ארדואן מיהרו מצדם להאשים את גרמניה בכך שהיא "מחבקת טרוריסטים המהווים בעיה לטורקיה".

במקביל, בידי רשויות ביטחון־הפנים בגרמניה מצטברות עוד ועוד ראיות על הסתה נגד יהודים ונוצרים שנפוצה במסגדי ובמרכזי "האיגוד הטורקי־אסלאמי", באופן המשקף היטב את רוחו של הממשל האסלאמיסטי באנקרה, המממן ומפעיל את הארגון. עמוד פייסבוק של אחד מסניפי האיגוד הדתי העלה לפני למעלה משנה 30 ציטוטים בעלי אופי אנטישמי מהקוראן (מתורגמים לטורקית), שבהם מוצגים היהודים כ"אכזרים, רמאים, מפרי חוזים והבטחות ומרושעים". לאחר שהפרסומים הללו נחשפו הבהירה הנהלת האיגוד שהם אינם משקפים את עמדות הארגון.

תחקיר של רשת הטלוויזיה הציבורית הגרמנית HR חשף בסוף ינואר מקרים נוספים רבים של הסתה נגד יהודים ונוצרים בעמודי פייסבוק של סניפי DITIB. כולם נכתבו בטורקית כדי להקשות על חשיפתם לעיני כול. בתחקיר נכללה גם הקלטה חשאית של תפילת יום ששי באחד המסגדים הראשיים של DITIB, שבה הואשמו היהודים וישראל בעמידה מאחורי ניסיון ההפיכה בטורקיה, מתוך רצון להטביע גם את טורקיה בכאוס כמו זה השולט בסוריה ובעיראק.

מנהלי DITIB ודובריו מכחישים שוב ושוב את ההאשמות המועלות נגד ארגונם בגין הסתה נגד דתות אחרות. פולקר בק, חבר הבונדסטאג מטעם מפלגת 'הירוקים' ואחד הפעילים הראשיים במאבק נגד אנטישמיות בבית הנבחרים הגרמני, מבהיר שאין די בהכחשות הללו: "הטענות שהדברים נבדקים הן ניסיון להרוויח זמן. בונים על כך שהציבור ישכח מהפרשיות הללו. אם DITIB רוצה שיתייחסו אליו שוב ברצינות כשותף, עליו להעביר באופן מכוון מסרים תאולוגיים, פדגוגיים ואתיים אחרים במסגרת עבודתו עם צעירים, בתפילות יום השישי ובעבודה הקהילתית. האיגוד צריך לפתוח את עצמו לחברה הגרמנית במקום לפנות לכיוון אנקרה. מוסדות שמפיצים אנטישמיות אינם יכולים להיות שותפים לעבודת האינטגרציה. DITIB הופך יותר ויותר לבעיה עבור מדיניות האינטגרציה במקום לחלק מהפתרון".

פרשיות ההסתה והריגול שנקשרו לאיגוד הטורקי־אסלאמי נמצאות כעת תחת חקירה של התביעה במדינות מחוז שונות בגרמניה – חקירה המתבצעת ברגישות רבה, שכן הרשויות בגרמניה מודעות להשלכות השליליות האפשריות מול הקהילה הטורקית ומול הממשלה באנקרה.