רגע לפני הבחירות, המשבר בין הולנד לטורקיה מחריף

מחר יפתחו הקלפיות בהולנד, ובהתאם לפעילותו של מנהיג מפלגת הימין חירט וילדרס, מחריף המשבר בין המדינה האירופאית לבין טורקיה, על רקע משאל העם העומד להתקיים במדינה ששואפת לחזור להיות אימפריה כבעבר • משבר דיפלומטי שמניב רווח פוליטי לכל הצדדים

  • "חיפשתי להרגיש שייכת" נערה חרדית בסיפור מטלטל

    תוכן מקודם

  • תעלה דרגה ותהפוך לאיש נדלן בירושלים

    תוכן מקודם

  • מצממר: ישמח האב ביוצאי חלציו בגן עדן

    תוכן מקודם

  • מחפשים דירה בלב רמת בית שמש ד'? אתם חייבים לשמוע על ההטבה הזו

    תוכן מקודם

בבוקר יום רביעי האחרון עצרה לימוזינה משוריינת בסמוך לשגרירות הטורקית בהאג, בירת הולנד. מהמכונית יצא מנהיג 'מפלגת החירות', חירט וילדרס. יחד עם אחד מעוזריו התייצב וילדרס מול מבנה הנציגות הדיפלומטית והניף כרזה שעליה נכתב בטורקית ובהולנדית: ״שִמרו מרחק, זו ארצנו״. לנציגי כלי התקשורת המקומיים, שקיבלו מראש התרעה על הפגנת הכמעט־יחיד הזו, הסביר וילדרס שפוליטיקאים טורקים אינם צריכים לנהל על אדמתה של הולנד מאבקים פוליטיים פנים־טורקיים.

בדבריו התייחס וילדרס לכוונת שר החוץ הטורקי לשאת נאום בפני מהגרים טורקים בעיר רוטרדם, בנושא משאל העם שייערך בחודש הבא בנוגע לשינוי שיטת הממשל בטורקיה. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, המעוניין לכונן בארצו משטר נשיאותי שיחזק את אחיזתו במדינה, העניק לפני כמה שנים למהגרים טורקים החיים מחוץ לארצם את הזכות להצביע בבחירות ובמשאלי עם.

יומיים אחר כך, ביטלה ממשלת הולנד את אישור הנחיתה שניתן למטוסו של שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושואלו שאמור היה להגיע היום לעיר רוטרדם. עוד לפני איסור הנחיתה, הודיעו הרשויות ברוטרדם כי הן אוסרות על השר לשאת דברים בעצרת, אך השר אמר כי יגיע למקום בכל מקרה. בראיון לרשת CNN טורק אמר צ'בושאולו כי אם תימנע כניסתו לעיר, טורקיה תגיב עם סנקציות דיפלומטיות וכלכליות קשות. ממשלת הולנד הודיעה כי האיום בסנקציות הפך את הניסיון למצוא פתרון למצב לבלתי אפשרי.

נשיא טורקיה ארדואן, מיהר להגיב בחריפות. "אתם יכולים לעצור את המטוס של שר החוץ שלנו כמה שאתם רוצים", אמר הנשיא הטורקי בעצרת באיסטנבול, "בואו נראה איך המטוסים שלכם יגיעו לטורקיה מעכשיו". הוא הוסיף ואמר לקהל ששאג בוז להולנד כי "ההולנדים לא מבינים בפוליטיקה או בדיפלומטיה בינלאומית". "ההולנדים הם שרידים של הנאצים, פשיסטים", הוסיף ארדואן.

בהצהרה שפרסמה ממשלת הולנד נכתב כי ביטלה את אישור הנחיתה מפני שביקור השר הטורקי ברוטרדם עלול היה לגרום ל"סכנה לסדר הציבורי ולביטחון". ראש ממשלת הולנד, מארק רוטה, אמר כי התבטאותו של נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שהשווה בין ההולנדים לנאצים, היא "מטורפת". רוטה הוסיף: "אני מבין שהם כועסים, אבל זה כמובן היה לחלוטין לא במקום".

גם גרמניה זכתה להשוואה לנאצים על ידי ארדואן:

ארדואן: "גרמניה מתנהגת כמו הנאצים" • מה גרם להחרפה ביחסים?

בנאום ששודר אמש בערוץ הטלוויזיה הטורקי "האבר" אמר ארדואן כי טורקיה מתכוונת להטיל את "כל הסנקציות הדיפלומטיות העומדות לרשותנו". הוא הבטיח "למצות את הדין" עם הולנד מהר מאוד, והאשים אותה שוב בנאציזם ובניאו-נאציזם. ארדואן אמר כי שני השרים הטורקים שהולנד לא אפשרה להם לנאום בשטחה יפנו לבית הדין לזכויות אדם, אף שהוא אינו חושב שבית הדין יפסוק לטובת טורקיה. אתמול בצהריים התייצבה גרמניה לימינה של הולנד, כשהקנצלרית שלה אנגלה מרקל הביעה זעזוע מהתבטאויות ארדואן בימים האחרונים.

טורקיה: אין מעבר לדיפלומטים הולנדים עד שדרישותינו ייענו

סגן ראש הממשלה הטורקי הוסיף כי מעתה ארצו אוסרת על שגריר הולנד – הנמצא כעת בחופשה מחוץ לטורקיה – לשוב לאנקרה. הוא הודיע גם כי טורקיה משעה את כל הפגישות עם נציגים רשמיים רמי-דרג של הולנד ואוסרת על מטוסים בטיסות דיפלומטיות הולנדיות לעבור במרחב האווירי שלה. לדבריו המרחב האווירי הטורקי יישאר סגור לדיפלומטים הולנדים עד שהולנד תעמוד בדרישות טורקיה. הוא טען כי מעשי הולנד הם "סימן להתמוטטות באירופה", ואמר כי ימליץ לפרלמנט הטורקי לבטל את הסכם הידידות עם הולנד.

כאמור, טורקיה הכריזה על סנקציות נגד הולנד שכוללות את גירוש השגריר ההולנדי, ביטול פגישות עם בכירים הולנדים וסגירת המרחב האווירי הטורקי בפני דיפלומטים הולנדים, והודיעה שתתלונן על הולנד בפני בית הדין האירופי לזכויות אדם. ראש ממשלת הולנד מארק רוטה אמר היום (יום ג') שהסנקציות שהטילה טורקיה על ממשלתו "לא כל כך רעות", אבל הוסיף שהן אינן הולמות ושארצו היא זאת שצריכה לכעוס יותר בסכסוך שהתגלע בין המדינות.

"מצד אחד, אני ממשיך לחשוב שזה ביזרי שבטורקיה הם מדברים על סנקציות כשאתם רואים שלנו יש סיבות להיות מאוד כועסים על מה שקרה בסוף השבוע", אמר רוטה. שרת החוץ האירופית פדריקה מוגריני ונציב ההתרחבות של האיחוד האירופי יוהנס האן פרסמו אתמול הצהרת משותפת שבה קראו לטורקיה להימנע מ"הצהרות מוגזמות" כדי למנוע את החרפת הסכסוך בינה לבין מדינות מערב אירופה. לטענת משרד החוץ הטורקי, ההצהרה של מוגריני והאן כללה "הערכות לא מדויקות. צריך להבין שהצהרת האיחוד האירופי מסייעת למעשה לאג'נדות קיצוניות כמו שנאת זרים ורגש אנטי-טורקי".

מה צפוי במשאל העם בטורקיה?

בדרך למשאל עם: לאן מוביל ארדואן את טורקיה?

מי בהולנד מרוויח פוליטית מהמאבק בטורקיה?

כפי שתיארנו בפתח הכתבה, את הפעילות נגד המשך הפעילות הטורקית על אדמת הולנד, התחיל הפוליטיקאי הימני וילדרס. בחושיו הפוליטיים החדים זיהה וילדרס הזדמנות פז פוליטית, שתאפשר לו לייצר כותרות שבוע ימים בלבד לפני הבחירות הכלליות בארצו שלו. ההפגנה של וילדרס לפני השגרירות הטורקית נמשכה דקות ספורות בלבד; הוא יצר אירוע בזק תקשורתי, דאג לכך שהמהלך הפרובוקטיבי יקבל תשומת לב מרבית, והמשיך בדרכו לכנסי בחירות משלו. וילדרס לא היה יכול לייחל להזדמנות טובה יותר כדי להניע מחדש את מערכת הבחירות המקרטעת שלו, שבוע לפני הבחירות לפרלמנט ההולנדי. נדמה היה שהוא שוב מצליח להכתיב את סדר היום הציבורי, ושהוא מוליך את הממסד הפוליטי לנקוט עמדה ומעשים.

העיתונאי אלדד בק כותב כי ה'ברקזיט' הפיח רוח חדשה במפרשי מדיניותה האנטי־אירופית של מפלגת החירות. בהמשך, גם ניצחונו של דונאלד טראמפ בארה״ב חיזק את מעמדם של מתנגדי האיחוד והממסד הפוליטי בהולנד. הבלתי־תקין פוליטית הפך למותר ולאפשרי, בבחינת אם תרצו להוכיח שניתן לנצח את השיטה ואת המערכת – אין זו אגדה. עד לאחרונה, מפלגת החירות של וילדרס הובילה בסקרי דעת הקהל – לראשונה בתולדותיה. נראה היה כי אין דבר שעלול למנוע מווילדרס ומפלגתו לנצח בבחירות, גם אם ברור היה שמדובר יהיה בניצחון טקטי בלבד, שכן יתר המפלגות הממסדיות והאחרות אינן מתכוונות לאפשר לווילדרס להקים קואליציה שתפקיד בידיו את הנהגת המדינה.

בימים האחרונים הסקרים מראים על ירידה בכוחו של וילדרס ועל מרוץ צמוד למדי בין מפלגת החופש ל'מפלגת העם לחופש ולדמוקרטיה' השמרנית־ליברלית בהנהגתו של ראש הממשלה הנוכחי, מארק רוטה. חלק מהסקרים אף מעניקים יתרון למפלגת השלטון הנוכחית. האם הסקרים, שכשלו בחיזוי ניצחונם של בנימין נתניהו בישראל, של תומכי ה'ברקזיט' ושל דונלד טראמפ בארה"ב מנותקים שוב מהמציאות, או שמא גל האנטי־ממסדיות האירופי אכן נעצר, לפחות לעת עתה? הבוחרים ההולנדים הצטיירו בשנים האחרונות כחסרי נאמנות למפלגות כלשהן. רבים מהם מחליטים רק ברגע האחרון למי להצביע, ואם בכלל להצביע, ורבים עוברים ממפלגה אחת לאחרת. מפלגתו של וילדרס נהנתה בדרך כלל מתמיכה רבה יותר בסקרים מאשר בקלפיות.

אם אכן יתממשו התחזיות של עצירת הסחף הימני־לאומני לכיוון מפלגות המבקשות לנתץ את מסגרות האיחוד האירופי בבחירות הקרובות בהולנד ובצרפת, ייתכן שהסיבה לכך נעוצה דווקא בהשלכות הצלחותיהם של תומכי ה'ברקזיט' וטראמפ. ההתפתחויות הפוליטיות בגוש האנגלו־סקסי אינן מעוררות קנאה מיוחדת אצל האירופים. נהפוך הוא: הבריטים מגלים עד כמה קשה ויקר יהיה להם לעזוב את האיחוד האירופי. באיחוד האירופי עדיין לא החליטו סופית אם ברצונם ללחוץ על גירושים מוחלטים מבריטניה או ללכת על ״היפרדות חלקית״, שתאפשר לשמר מסגרות מסוימות של שיתוף פעולה כלכלי. הביורוקרטיה האירופית יצרה סבך טכני שהופך את עזיבת האיחוד לסיוט. מה גם שהבריטים גילו שיוזמי ה'ברקזיט' כלל לא הכינו תוכניות מעשיות ליום העזיבה אלא מכרו למצביעים ססמאות, שאותן צריך להתאים עתה למציאות החדשה. חשיפתם של מתנגדי האיחוד האירופי בבריטניה כפופוליסטים חסרי אחריות ונטולי תכניות השליכה כנראה גם על מעמדם של מתנגדי האיחוד בהולנד ובצרפת, הנמצאים ממילא תחת מתקפה פוליטית ותקשורתית של הממסדים הפרו־אירופיים.

גם הקשיים המשפטיים שהוערמו על בליץ הצווים הנשיאותיים שיזם דונלד טראמפ הוכיחו מה הן מגבלות הכוח של הבטחות לשינויים מרחיקי לכת. וילדרס, המכונה ״טראמפ ההולנדי״ ולא רק בגלל רעמת שערו השופעת, הבטיח – כמו נשיא ארה״ב – לסגור את גבולות ארצו בפני מהגרים ופליטים ולהתחיל לגרש מהגרים מוסלמים לארצות מוצאם. אך אם המנהיג החזק ביותר בעולם איננו יכול לממש מדיניות כזו, מה יוכל ליישם מנהיג מפלגה שלא ממש קיימת? לו הבחירות בהולנד ובצרפת היו נערכות מיד לאחר ההצבעות בבריטניה ובארה״ב, ייתכן שאפקט כדור השלג היה עושה את שלו והסחף האנטי־ממסדי באירופה היה מתחזק. אך כיום, לא בריטניה ולא ארה״ב יכולות להציג שינויים חיוביים משמעותיים בעקבות הצבעות עמיהן. אזרחי הולנד וצרפת מבינים שיש להם מה להפסיד מהצבעה למפלגות הימין האנטי־אירופיות.

הממסד מעתיק את שיטות מפלגות הימין:

עניין נוסף שמשפיע על הלכי הרוח של הבוחרים הוא העובדה שבכל הנוגע לסוגיה המרכזית השנייה של מפלגות הימין – עצירת ההגירה ומניעת ה'אסלאמיזציה' של החברה האירופית – נראה שהממסד הפוליטי החל להגיב לרחשי לבו של הציבור. לפני כחודשיים פרסם ראש ממשלת הולנד, מרק רוטה, פנייה לתושבי המדינה תחת הכותרת "מכתב לכל ההולנדים". בטקסט, שפורסם בעיתונים הגדולים בהולנד, קרא ראש הממשלה לאזרחי ארצו לחזור לדפוסי התנהגות ״נורמליים״.

״משהו לא טוב קורה בארצנו״, כתב רוטה, במה שנראה כביקורת ברורה על התגברות הנטיות האלימות והבדלניות בקרב מהגרים ופליטים. ״מדוע, בעוד הולנד משגשגת, אנשים מסוימים מתנהגים באופן כה גרוע? אנו חשים אי־נחת גוברת כשאנשים מסוימים מנצלים לרעה את החופש שלנו כדי להרוס את הכול, אף שהם באו לארצנו כדי ליהנות מהחופש הזה; אנשים שלא רוצים להתאים את עצמם (לאורח החיים ההולנדי), שתוקפים הומוסקסואלים, שצועקים על נשים שלובשות חצאיות קצרות ושמכנים הולנדים ׳גזענים׳״.

בראיונות שהעניק לאחר פרסום המכתב, הצהיר ראש הממשלה השמרני־ליברלי: ״אלה שאינם מרוצים מהחיים כאן ומהדרך שבה אנו מתייחסים לאחר, יכולים לעזוב״. חירט וילדרס לא יכול היה לנסח את הדברים בצורה חדה מזו, אולי רק בלשון בוטה יותר. כעת, ימים ספורים לפני ההצבעה, נוקטת הממשלה מול טורקיה מדיניות שווילדרס מציג כתוצאה של הלחץ הציבורי שהוא הפעיל.

הממסד הפוליטי האירופי, מימין ומשמאל, מגלה שוב שהדרך הבטוחה ביותר לחסום את התקדמותן של מפלגות הימין החדש היא לאמץ את רעיונותיהן. זו אינה טקטיקה חדשה, וניתן היה לצפות מאזרחי מדינות אירופה שהם כבר חשפו את התרגיל הקבוע הזה – שבדיעבד אינו מוליך לשינוי מהותי בתנאי חייהם. אך נראה כי תחושת אי־הוודאות וחוסר הביטחון לנוכח התנודות הפוליטיות החזקות בעולם אינה מחזקת בקרב המצביעים ההולנדים והצרפתים את הרצון להמר על מפלגות שישברו את כללי הפוליטיקה, אלא לקוות שמנהיגים חדשים של הממסד הישן ידעו לייצר שינוי פנימי של המערכת המקולקלת.

מנגד, אנדרה קרוול, מומחה למדעי המדינה מהאוניברסיטה הפתוחה באמסטרדם, אמר כי בקמפיין המאופיין בלאומנות ובזהות לאומית, מי שתרוויח מהעימות עם נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן היא מפלגת ימין-המרכז של רוטה ולא מפלגת החירות האנטי-אסלאמית של וילדרס. "רוטה הוא שחקן מפתח מאחר שהוא ראש הממשלה", הסביר קרוול. לכן, לדבריו, "ראש הממשלה יכול לומר: 'אנחנו אלו שבאמת מגנים על האינטרסים שלכם, אנחנו אלו שיורדים לשוחות כדי להגן על הולנד". תמונת המפגינים המנופפים בדגלי טורקיה מתעמתים עם המשטרה ברוטרדם אמורה לכאורה לשחק לידיו של וילדרס, אולם קרוול סבור שעמדותיו נגד ההגירה והאינטגרציה ידועות כבר במשך שנים בקרב הציבור, ולכן ייתכן שהוא לא ירוויח מכך.

מפלגות אחרות, דוגמת מפלגת השלטון הליברלית והמפלגה הנוצרית דמוקרטית, המנסות לנגוס מבסיס התמיכה של מפלגת החירות דרך שבירה ימינה בסוגיות אלו צפויות לקצור הישגים פוליטיים בבחירות הצמודות ביום רביעי. "הבחירות עדיין פתוחות לגמרי", אמר קרוול. "מה שמפלגות הימין עושות עכשיו הוא לקפוץ מהמשבר עם טורקיה אל סוגיות ההגירה, האינטגרציה והחשש לגבי הזהות שאנחנו עדיין חולקים". בינתיים, סבור קרוול, מפלגות השמאל המתמקדות בסוגיות כלכליות כמו יצירת מקומות עבודה וביטוח בריאות צפויות להפסיד מהעיסוק במשבר עם טורקיה. "מה ששולט בקמפיין אלו סוגיות הגירה, אינטגרציה, ביטחון, טרור, זהות", אמר. "הסוגיות הללו כה דומיננטיות עד שהנושאים המעסיקים את השמאל נעדרים מהשיח לחלוטין".

ועוד קצת על וילדרס:

פוליטיקאי הולנדי בחקירה: האם הקשר הישראלי שלו פגע בביטחון?

העיתונאי בועז ביסמוט כותב כי הבחירות בהולנד בעיקר עוסקות בשאלה אחת – האם וילדרס יעשה מעשה טראמפ ויכה את המומחים שוק על ירך. אתמול בעימות וילדרס ניסה לפנות, כמו טראמפ, אל הרגש, בעוד רוטה פנה אל השכל, וגם ניסה להזהיר מהשלכות בחירת יריבו. הנושאים היו כלכלה, בריאות ואינטגרציה, אך וילדרס הפך את העימות למשאל עם על צביונה של המדינה. הוא דיבר על הגירה, על 200 אלף מוסלמים בהולנד שמוכנים להילחם בשם האיסלאם ועל יציאה מאירופה. רוטה הזהיר מכאוס אם יריבו ייבחר; וילדרס אמר כי רוטה מפר הבטחות שיטתי ואמר כי הולנד צריכה להיות "הבוסית של עצמה".

הסכסוך המתוקשר עם טורקיה בימים האחרונים טרף את כל הקלפים. ההערכה היא שהימין הקיצוני צפוי ליהנות מההתכתשות עם אנקרה על רקע סירובה של הולנד לאפשר הגעת בכירים טורקיים לשטחה. העובדה שווילדרס ניצח רעיונית, גם אם עדיין לא בקלפי, היתה נהירה לכל אתמול כאשר רוטה המשיך לקרוץ לתומכי מועמד הימין הקיצוני. הוא אמר כי לא יתנצל בפני טורקיה, והוסיף כי דווקא ארדואן צריך להתנצל על שהישווה את ההולנדים לנאצים.

אך רוטה, למרות ההצהרות הלוחמניות שלו, כנראה בלחץ. אתמול יצא באזהרות פסימיות על עליית הימין הקיצוני, כי כנראה הבין שהכל אפשרי בעידן המיוחד שאליו הגיעה הפוליטיקה ההולנדית והעולמית. "יש סכנה גדולה, שאולי ב־16 במארס נתעורר בבוקר ונראה שחרט וילדרס מוביל את המפלגה הגדולה ביותר", אמר, "אני רוצה שהולנד תהיה המדינה הראשונה שתעצור את הפופוליזם מהסוג הלא נכון. מדובר ברבע הגמר בניסיון לעצור את ניצחונו של הפופוליזם. חצאי הגמר הם בצרפת באפריל ובמאי (בשני סבבי הבחירות לנשיאות), והגמר עצמו בגרמניה בספטמבר (בבחירות לפרלמנט שיקבעו את זהות הקנצלר)". בהולנד, כך טוענים מומחים, יש לעימותים משקל בעיצוב דעת הקהל. אך כפי שלמדנו ב־8 בנובמבר, יש מערכות בחירות שאין להן חוקים.

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו

דילוג לתוכן

logsuz shell indir instagram takipçi satın al ucuz gündem haber Pubg mobile cephaneleri takipçi satın al leke kremi aktif takipçi php shell