מחלקת המדינה הודיעה כי היא מתנגדת לדיון בנושא "זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים ובעוד שטחים ערביים כבושים" במועצת זכויות האדם של האו"ם. דובר מחלקת המדינה הבהיר כי ארה"ב תתנגד לכל החלטה שתעלה להצבעה בנושא, וקרא למדינות נוספות לפעול כך

מארק טונר, דובר מחלקת המדינה האמריקנית, הכריז היום כי ארצות הברית "מתנגדת באופן חריף וחד משמעי" לדיון המתוכנן במועצת האו"ם לזכויות אדם על "מצב זכויות האדם בפלסטין ובשטחים ערביים כבושים אחרים". בהודעה רשמית, מסר טונר כי "פעולות המועצה הן תזכורת נוספת להטיה הברורה של הארגון נגד ישראל".

בהודעת מחלקת המדינה נאמר כי "ארצות הברית מתנגדת בתוקף ובאופן נחרץ לקיום הנושא השביעי בסדר היום של מועצת זכויות האדם 'מצב זכויות האדם בפלסטין ובשטחים ערביים כבושים אחרים'. הפעולות הללו של מועצת זכויות האדם הן תזכורת נוספת להטיה המתמשכת של הארגון נגד ישראל. לשום מדינה אחרת לא מוקדש נושא שלם במועצה. קיום נושא זה הוא אחד האיומים הגדולים על האמינות של המועצה".

"אנו משוכנעים באופן עמוק בכך שיש לטפל בהטיה הזו כדי שהמועצה תבין את הייעוד הלגיטימי שלה. ארצות הברית לא תשתתף בדיון בסעיף שבע. סימון של מדינה אחת באופן לא-מאוזן אינו משרת את האינטרסים של המועצה. השבוע תצביע ארצות הברית נגד כל החלטה שתועלה בדיון זה והיא מעודדת מדינות נוספות לנקוט צעד זה", מסר דובר מחלקת המדינה מארק טונר.

עוד אמרו במחלקת המדינה כי ארצות הברית ממשיכה לקדם זכויות אדם בידי כל מדינות העולם, "אנו קוראים לכל המדינות באו"ם ולשותפות הבינלאומיות המחויבות לזכויות אדם לעבוד איתנו כדי לדחוף לרפורמות במועצת זכויות האדם שהיא זקוקה להן כל כך".

בשבוע שעבר הזהיר שר החוץ רקס טילרסון כמה ארגוני זכויות אדם כי ארצו עלולה לפרוש מהמועצה, אם זו לא תערוך "רפורמה משמעותית". על פי הדיווח באתר "פוריין פוליסי", טילרסון השיב לארגונים שפנו אליו וטענו כי לארצות הברית תהיה השפעה גדולה יותר אם תישאר חברה במועצה, בין השאר בסיוע לישראל בזירה הבינלאומית, וכן במאבק מול מדינות המפרות זכויות אדם, כגון סוריה וקוריאה הצפונית.

נציגת מחלקת המדינה הבהירה בנאומה לפני כשלושה שבועות כי "ארצות הברית תתנגד לכל מאמץ לעשות דה-לגיטימיציה או לבודד את ישראל. לא רק במועצת זכויות האדם אלא בכל מקום שבו יתרחש. כשזה מגיע לזכויות אדם, אף מדינה לא צריכה להיות חופשייה מביקורת, אבל גם לא צריך להיות מצב שבו מדינה דמוקרטית נשפטת באופן תמידי בצורה לא-הוגנת, לא-מאוזנת או מבוססת על דעות קדומות חסרות ביסוס".

בחודש שעבר הציגה קו דומה גם שגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי שתקפה את ההטיה האנטי-ישראלית. "מועצת הביטחון אמורה לדון על איך לקדם שלום בינלאומי וביטחון, אבל הדיון שלנו על המזרח התיכון לא היה על התחמשות חיזבאללה בטילים לא-חוקיים בלבנון. הוא לא היה על הכסף והנשק שאיראן מספקת למחבלים, הוא לא היה על איך אנחנו מביסים את דאעש. הוא לא היה על איך אנחנו עוצרים את בשאר אסד שאחראי על טבח במאות אלפי אזרחים. לא, במקום זאת הדיון התמקד בביקורת על ישראל – הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון". עוד אמרה כי "אני פה כדי להדגיש שארצות הברית תהיה נחושה לעמוד נגד ההטיה האנטי-ישראלית של האו"ם".

בתחילת החודש, הכריזה בפני מועצת האו"ם ארין ברקלי, סגנית לעוזר שר החוץ, כי ממשלו של הנשיא דונלד טראמפ בוחן את המשך חברותו בארגון, תוך דרישה לאג'נדה "מאוזנת יותר", לדבריה, והפסקת "האובססיה לישראל". לדברי ברקלי, "על מנת שהמועצה הזו תזכה לאמינות כלשהי, קל וחומר להצלחה, היא חייבת להתרחק מעמדותיה המוטות וההרסניות".

"בעוד אנו שוקלים את המשך פעילותנו, הממשלה שלי תבחן את מעשיה של המועצה, בציפייה לרפורמה שתסייע בהשגת מטרתה של המועצה – להגן על זכויות אדם ולקדם אותן", הבהירה ברקלי, נציגת מחלקת המדינה האמריקנית בדיון בז'נבה. ארצות הברית היא אחת מ-47 המדינות המכהנות במועצה, וכהונתה צפויה להסתיים בשנת 2019.

הגוף הואשם לא פעם בהכלה של נציגי מדינות בעלי משטרים שנויים במחלוקת בתחום זכויות האדם. כך למשל, חברות בו גם סין וערב הסעודית – מדינות שידועות בהפרות זכויות אדם תכופות. את ההחלטה האפשרית על פרישה צפויים לקבל טראמפ, שר החוץ טילרסון ושגרירת ארצות הברית באו"ם, ניקי היילי.

מועצת זכויות האדם של האו"ם הוקמה בשנת 2006 והחליפה את הוועדה לזכויות אדם, שספגה ביקורת קשה על הרכב המדינות שהיו חברות בה. כיום חברות במועצה 47 מדינות. ממשלו של הנשיא לשעבר ג'ורג' וו בוש סירב להצטרף למועצה החדשה, אך תחת ממשלו של הנשיא לשעבר ברק אובמה הצטרפה ארצות הברית כחברה מן המניין.