לא מנוסה? קפריזי? תקיפת ארצות הברית בסוריה נועדה לשגר אזהרה ברורה לציר הרשע במזרח התיכון, ועל הדרך לאותת למי שפקפק ביכולותיו ובכוונותיו של טראמפ, ש"יש שריף חדש" שנחוש להשיב את ארה"ב למה שהיתה לפני עידן אובמה / פרשנות

התקשורת העולמית עוסקת היום בהרחבה בהתרחשויות הצבאיות הדרמטיות בסוריה ובמשמעויות הרחבות שלהן. לכולם ברור שמעבר לענין הנקודתי, לארצות הברית ולטראמפ היה חשוב להעביר מסר חד משמעי לעולם.

"תקיפת ארצות הברית בבסיס חיל האוויר איננה שינוי של 180 מעלות במדיניות הצבאית האמריקנית. מדובר בתקיפה נקודתית שלא ברור אם תהיה לא המשכיות, ואנחנו לא צפויים לראות את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חותר להפלת משטרו של בשאר אסד. ובכל זאת, מדובר בתפנית, בעיקר בהתחשב במדיניות של נשיא ארצות הברית לשעבר, שהכותרת שלה הייתה "אי-עשייה"", כותב הבוקר המזרחן והפרשן אבי יששכרוף בטור שהוא מפרסם באתר 'וואלה'..

לדבריו, "הנשיא טראמפ, זה שמציינים לרוב את הקפריזות שלו, הצליח בשלושה חודשים לעשות במזרח התיכון את מה שלא ניסה לעשות – או רצה – קודמו בתפקיד. טראמפ רכש את אמונם של נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי, מלך ירדן עבדאללה השני ומלך סעודיה סלמן.

אפילו הצמרת הפלסטינית ברמאללה מחמיאה למדיניות של טראמפ ולניסיונותיו להחיות את תהליך השלום. המחנה הסוני הפרגמטי זוכה לאוזן קשבת בבית הלבן ולא מרגיש מאוים – ממש אותו מחנה שהצליח להסתכסך עם ממשל אובמה. וושינגטון בעידן החדש קושרת קשרים עם הצד ה"נכון" ולא מהמרת על האסלאם הפוליטי מבית היוצר של האחים המוסלמים, כפי שעשה ממשל אובמה".

וכאן מגיע יששכרוף לנקודה החשובה ביותר: "מעבר לכל זה, הרי שהתקיפה מהווה מסר ברור למחנה השיעי – איראן וחיזבאללה, ולפטרונית של המחנה, מוסקבה – שהחגיגה הסתיימה. רק אתמול דיבר מלך ירדן על הניסיון של איראן לייצר מרחב בשליטה שיעית מטהראן ועד ביירות ולטקיה. הצעד שנעשה הלילה, ראשוני ונקודתי ככל שיהיה, הוא עדיין בגדר הבהרה לכל השחקנים השיעים ורוסיה שכללי המשחק משתנים. אי אפשר להשתולל, לכבוש, לטבוח, להשתמש בנשק לא קונבנציונלי ולהוציא פיגועי טרור מבלי שיהיה לכך מחיר.

ההבהרה הזו הייתה צריכה להימסר כבר ממזמן, אולם אובמה נמנע מלעשות זאת, יהיו סיבותיו אשר יהיו. הבעיה בהחלטה של הממשל הקודם שלא לעשות דבר, שהיה לה מחיר כבד: ארצות הברית הצטיירה כחלשה, מפוחדת וכזו שמפקירה את בעלות בריתה במזרח התיכון. המסר הלילה, מצומצם ככל שיהיה, הוא עדיין בעל חשיבות עצומה, בעיקר למתנגדיו של אסד".

הוא מוסיף: "ואולי התגובה הרוסית המהירה שמגנה את התקיפה, לצד הגיבוי הסעודי למעשה והצהרת התמיכה של האופוזיציה הסורית, מבהירים עד כמה הצליח המהלך לפגוע בכל המקומות הנכונים. רוסיה צריכה לעשות חישוב מסלול מחדש בכל הקשור לסוריה, אך יותר מכך – איראן, אסד וחיזבאללה, כולם יצטרכו מעתה לשקול היטב את צעדיהם בתוך מה שהיה בעבר סוריה הגדולה".

"המכה שהורה הנשיא להנחית על בשאר אל-אסד בשיגור 59 טילי טומאהוק לנמל התעופה הצבאי שממנו המריאו המטוסים שפיזרו את גז העצבים הקטלני היא הצהרת העצמאות של דונלד טראמפ", מסכם יששכרוף.

רוסיה: ״התקיפה האמריקנית לא תעבור בשקט – דורשת לכנס את מועה"ב"

הפרשן המדיני ערד ניר מאיר זווית נוספת: ""יש שריף חדש בעיירה", הכריזה ניקי היילי, השגרירה ששיגר לייצג אותו ואת ארצות הברית לאו"ם – והלילה השריף החדש שלף וירה. הצוות הבכיר של הפנטגון, משרד ההגנה האמריקני, בראשותו של שר ההגנה, הגנרל בדימוס ג׳יימס "כלב משוגע" מטיס, הציג לנשיא טראמפ שורה של אפשרויות תגובה מול ההתפתחות שהנשיא כינה "דבר ממש ממש חמור" בסוריה", הוא כותב בטור שהוא מפרסם בחדשות 2.

הוא מוסיף: "טראמפ, שבמהלך השנים לא ידע להציג עמדה ברורה ועקבית באשר למלחמה העקובה מדם שמשתוללת בסוריה, האשים את קודמו השנוא באחריות להידרדרות החמורה ולאובדן צלם אנוש כפי שנראה בתמונות הזוועה שזרמו השבוע. טראמפ הצהיר שהתמונות האלה זעזעו אותו והחליט להראות לכולם שהוא, לא כמו אובמה – עושה. לא רק מדבר. במילים אחרות – טראמפ רצה להוכיח שהוא לא אובמה.

יתרה מזאת, נוכח הטענות והחקירות בדבר ההתערבות של הרוסים למען בחירתו והקשרים שניהלו מקורביו עם מוסקבה הוא גם מצהיר הלכה למעשה שאינו חייב דבר לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

בשלב הזה טראמפ זכה לתמיכה רחבה בארצות הברית, וקיבל מחמאות רבות מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו שעודכן מראש בדבר התקיפה ובעקבותיה הביע "תקווה שהמסר הזה של הנשיא טראמפ יהדהד לא רק בדמשק, אלא גם בטהרן, פיוניאנג ובמקומות אחרים"".