למרות שהצבת המגנומטרים בהר הסעירה את העולם המוסלמי, היא עברה בשקט יחסי דווקא מצד סעודיה. ולא, הסיבה לכך היא לא היחסים האסטרטגים עם ישראל, אלא התרחשות פנימית מרתקת בתוך העולם המוסלמי • ד"ר מרדכי קידר מסביר

הצבת המגנומטרים בכניסות להר הבית בחודש שעבר עוררה סערה של ממש בעולם המוסלמי. מנהיגים דתיים שלהבו את ההמון, היחסים העדינים עם חלק ממדינות ערב עמדו על סף פיצוץ, ורק הסרת אמצעי הבידוק בכניסות להר השקיטו לבסוף את הרוחות.

לאורך כל הסאגה הדרמטית בלטה השתיקה הסעודית. בעוד מדינות ערב מחו והפעילו לחצים, בחר בית המלוכה שלא להכנס לקלחת. ההתנהלות הזו מפתיעה מאוד, לאור האדיקות הדתית של סעודיה כמדינה.

ההסבר הראשוני לכך היה היחסים האסטרטגים שבין בית המלוכה לישראל, יחסים שאמנם מתקיימים מתחת לראדר, אך הם קריטיים ביותר עבוד 2 המדינות. ההסבר הזה לא מספק, מאחר שלמרות היחסים היה מצופה שסעודיה תתייצב לימין "המקומות הקדושים לאיסלאם", ולו מן השפה ולחוץ בלבד.

המזרחן ד"ר מרדכי קידר מפרסם היום (רביעי) באתר 'מידה' סקירה ובה הסבר מרתק להתנהלות הסעודית סביב המשבר. התנהלות שנוגעת – כך מתברר – לסערה פנימית איסלאמית גדולה.

"הסיבה לשקט הסעודי היא שסעודיה חשה שיש כוונה מצד "האחים המוסלמים" וארגונים ואנשים המושפעים מדבריהם, להעלות את מסגד אלאקצא לדרגת חשיבות שתתחרה במרכזיות של מכה באסלאם. כוונתם זו הגיעה לידי ביטוי בדבריהם המושמעים באמצעי התקשורת. למשל, במאי 2012 אמר צפוות חיגאזי, הדובר העיקרי אז של האחים המוסלמים במצרים, שבירת הח'ליפות האסלאמית שתאחד את כל מדינות ערב תהיה "לא מכה, לא מדינה ולא קהיר, אלא ירושלים". דברים דומים אמר בשנת 2014 שיח' כמאל ח'טיב, סגנו של ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, שיח' ראאד צלאח, בהפגנה שהתקיימה בירושלים", כותב קידר.

לדבריו, "שיח' ראאד צלאח בעצמו הכריז שהוא מתכוון להביא מים ממעין זמזם שבמכה, כדי לשפוך אותם לבור מים בהר הבית וכך לקדש את "מסגד אלאקצא" בקדושת מכה. מבחינת הסעודים זו תחרות שהם אינם מוכנים לקבלה, ולכן אסרו על ראאד צלאח לבוא לחג' במכה. האתגר שמציבה ירושלים על המרכזיות של מכה מגיע לידי ביטוי גם בחרם שהטילה סעודיה על קטר, בשל תמיכתה הגלויה בארגוני "האחים המוסלמים" כמו חמאס. ארגונים אלו מכנים את ירושלים ופלסטין "אכנאף בית אלמקדס", "אגפי ירושלים", והמאבק הוא סיבת הקיום שלהם. קטר אף הקצתה חצי מיליארד דולר כדי להוציא את ירושלים מתחומי ישראל, באמצעות רכישת אנשי תקשורת, פוליטיקה וארגונים כמו אונסק"ו".

בוידאו: הסרת המגנומטרים ע"י ישראל בעקבות המהומות של ערביי ישראל והמחאה של מדינות האזור

עד כמה מדובר באיום ממשי? קידר טוען שהאיום עשוי / עלול להתממש כבר בשבוע הבא: "ביום רביעי הבא, 23 באוגוסט, יחול ראש חודש ד'ו אלחיג'ה המוסלמי, החודש שבמהלכו מתקיימת אחת מחמש המצוות החשובות ביותר של האסלאם: העלייה לרגל למכה, ועיד אלאדחא, חג הקרבן, שבסיומה. חודש זה הוא רב חשיבות בעולם האסלאמי, הן בשל התכנים הדתיים המלווים אותו והן בשל האספקטים הפוליטיים המצטרפים אליהם. כידוע באסלאם אין ולא יכולה להיות הפרדה בין דת ומדינה, בין עניינים שמקורם בדת וענייני ציבור ופוליטיקה. טקסי החג' מתנהלים בעיר מכה ובסביבתה במשך תשעה ימים, וביום העשירי מתחיל עיד אלאדחא, חג הקרבן, הנמשך ארבעה ימים נוספים.

בית המלוכה הסעודי מינה את עצמו כ"שומר המקומות הקדושים" ומאז שהשתלט על החיג'אז בשנת 1925, מנהל את החג' ביד רמה. בית המלוכה מקפיד שכל העולים לרגל יקיימו את הטקסים על פי המסורת האסלאמית כפי שהיא נקוטה בידיו. המשמעות של עניין זה היא רבת חשיבות, שכן כך מוכיח המלך הסעודי שהוא האיש החשוב של האסלאם. אולם הנוהג המקובל על בית המלוכה הסעודי איננו בהכרח הנוהג המקובל על כל יתר פלגי האסלאם, והאחידות שמנהיגים הסעודים יוצרים מתיחות רבה.

בשנה שעברה הולידה המתיחות הזו ומתיחויות אזורית נוספות, חשש המנהיג העליון של איראן, אייתוללה עלי ח'אמינאי, שהחג' יהפוך למרחץ דמים, כפי שכבר קרה בעבר. לכן הוא החליט להעביר את החג' ממכה לכרבלא שבעיראק, העיר שבשנת 680 לספירה נרצח ונערף בה חוסיין בן עלי, הנכד של מוחמד, בידי צבאו של הח'ליף האומיי (הסוני) יזיד בן מועאויה. מיליון עולי רגל שהגיעו מאיראן קיימו בכרבלא טקסים לזכרו של חוסיין בן עלי, במקום את טקסי החג'. חכמי הסונה, ובכללם שיח' אלאזהר המצרי, פרסמו גילויי דעת בגנות הצעד האיראני, והאשימו את ח'אמינאי בהעמקת הפירוד באסלאם. סונים אחרים, בעיקר סעודים, מייחסים לשיעים את ההליכה בעקבות השטן, לא אללה, בקבעם את החג' לכרבלא במקום מכה. משמעות האמירה הזו היא שהשיעים יצאו מהאסלאם, ולכן דמם מותר. מחלוקת זו הוסיפה שמן על מדורת השנאה והמלחמות בין סעודיה, מייצגת הסונה, ובין איראן, מייצגת השיעה.

//www.jdn.co.il/news/military/865624

אז מה צפוי לקרות בפועל? "אין לדעת", כותב קידר ומוסיף: "אבל לא אתפלא אם המתח הפוליטי השורר בין סעודיה ואיראן, בעיקר על רקע התבוסות של דאע"ש הסוני, ניצחונות חיזבאללה השיעי והתפשטות איראן לעיראק, סוריה ולבנון, יקבל ביטוי כלשהו בחג', אם באמצעות חרם של שיעים על מכה, או באלימות שינקטו השלטונות הסעודים נגד שיעים שיעלו לחג' למכה".

ויש זווית איסלאמית נוספת למאבק: טורקיה של ארדואן. ד"ר קידר מסביר: "ברקע המאבק על ההגמוניה באסלאם נמצאת גם תורכיה תחת הנהגתו של ארדוע'אן, שבשנים האחרונות פועל ללא לאות כדי לבסס את מעמדו כסולטאן כל יכול ולהחזיר את תורכיה למעמד שהיה לה עד מלחמת העולם הראשונה. שאיפות ההגמוניה האסלאמית של ארדוע'אן מתנגשות עם הסעודים בנקודת הזיכרון ההיסטורי של המוסלמים, היודעים שתורכיה הייתה שליטה על החיג'אז, כולל מכה ומדינה, במשך ארבע מאות שנים. שליטה זו נמשכה עד שתורכיה הובסה בידי הכופרים הנוצרים הבריטים, שנתנו את הארצות הקדושות לאסלאם – החיג'אז, עיראק ופלסטין ההיסטורית שכללה גם את ירדן של היום – לחבריהם הערבים. אלה תקעו סכין בגבם של התורכים בשיתוף הפעולה שלהם עם הבריטים. כיום ארדואן תומך – איך לא – בקטאר, המדינה שסעודיה מנסה לכופף".

לסיכום כותב ד"ר קידר: "התמונה המצטיירת אפוא היא שליטה סעודית שנויה במחלוקת במקומות הקדושים, שליטה אשר מקנה לבית המלוכה יוקרה רבה, אך מאותגרת כל העת בידי גורמים שונים ברחבי האסלאם – ובתוכם המאבק הפלסטיני על ירושלים. חוסר הביטחון הזה הוא שהוליד את שתיקתה של סעודיה בסערת הר הבית. החודש הקרוב, חודש החג', עלול להביא לדרגת רתיחה את המתחים סביב שאלת ההגמוניה באסלאם. סדרת השסעים הפנים אסלאמיים, שתוארו לעיל, מאיימת על היציבות דווקא בימי החג' ובגלל החג'. נותר רק לקוות ששסעים אלה לא יגרמו שוב להרוגים ופצועים מקרב העולים לרגל, שברובם הגדול באים למכה רק כדי להתקרב לאללה, לקיים את מצוות היסוד של החג' ולכפר על עוונותיהם. הם רחוקים מכל השיקולים והחשבונות העדתיים, הפוליטיים, האידיאולוגיים וההיסטוריים"

בתמונה: מאות אלפי מוסלמים במסגד אל-חראם במֶכָּה, המסגד הראשון בחשיבותו באסלם