קידוש ה': הניו יורק טיימס מתפעל מהצניעות אצל החרדים

יהללוך זר ולא פיך!

מה אתם מתרגשים מהתפעלות של גוי?

ראש קטן ומצומצם, חסר הגדרה מהותית, מהציצית הוא יחתוך את החוטים ויחשוב שעשה לך טובה, למצה הוא יקרא קרקר, ופאה מבחינתו היא לא כיסוי ראש.

אז מה?

90 מעלות?????

הכוונה היא לפאראנייט, וחבל שמי שכתב את הכתבה הזו, לא "העתיק" נכון…

למני. יהללוך זר.ולא ואם אף אחד לא מהלל אותך אז פיך.תשבח את עצמך

בניו יורק כבר הבינו ממה יש להתפעל. בתל אביב עוד לא.

נכון לא רק היהודים! אלא גם הגויים יודעים שפאה זה לא כיסוי ראש!!! נכון 100% זה לא כיסוי ראש!!!

קידוש ה' גדול מאוד!!!!
אין על העיתון הזה, הייתי בארה"ב בחורף וראיתי שאין חנות שלא מוכרת את העיתון הזה וגם הרבה יהודים החרדים לדבר ה' ומקפידים על קלה כבחמורה קוראים את העיתון היפה והנפוץ הזה.

ש לך טעות רצינית. עשרות מגדולי עולם התירו ואף חייבו פאה

יש יותר ממאה ועשרים פוסקים שהתירו לבישת פאה לנשים נשואות, ויותר ממנין פוסקים מכל החוגים שחייבו לבישת פאה, והורו שזה עדיף ממטפחת או כל כיסוי אחר.

על פאה נכרית התחברו ספרים רבים, כמו ספר חן וכבוד, ספר זה מתייחד בהסכמות הרבות שניתנו לספר ע"י רבנים מפורסמים. הספר עדיין לא יצא לאור, אך ישנו בספריית היברובוקס, לכל המעוניין לעיין בו, ספר ותשקט הארץ, ספר זה מתהדר בהסכמתו של מרן הגר"ח קניבסקי – יצא לאור בשלוש מהדורות עד כה, וספר לקט שכחת הפאה, ספר שהוא נפוץ ביותר.

Nytimes הם ממש גדול מכל בניו יארק ואם הם כותבים אז זה באמת קידוש השם.

כל הפוסקים שהתירו פאה נכרית התירו בדיעבד ולא לכתחילה
אנחנו ב"ה בדור של לכתחילה
והניו ורק טיימס ידע גם לכתוב את הפרט הזה
אין על המקצועיות של העיתון הזה

למי שלא יודע 90 מעלות בארה"ב זה בארץ בערך 45 מעלות

זאת טעות מה שאתה כותב, שכולם התירו בדיעבד. רבים מגדולי הדור כתבו שזה עדיף על מטפחת או כל כיסוי אחר, ולדוגמא, מרן החזון איש, סבר שיש עדיפות לפאה על מטפחת, כיון שהיא מכסה את כל השערות כראוי, ובמטפחת לפעמים מתגלות שערותיה. והובאה דעתו בספר דינים והנהגות מהחזו"א (חלק ב' פ"ח אות ט'). כמו כן מעידים תלמידיו, הגר"י מאיר זצ"ל (שהעיד גם שהחזו"א התיר לאחותו לעשות פאה משערות עצמה, במעמד כמה מתלמידיו), הגר"י פרידמן, הגר"ח גריינמן, ועוד.

ובספר "מעשה איש" (חלק ג' פרק ו' – מעשה רב) מובא: "הרה"ג רבי אליהו פרידמן זצ"ל הגיע פעם לבית רבינו [החזו"א]… היה תמוה אצלו שראה את הרבנית, אשת רבינו, הולכת עם פאה על ראשה, וכנער ירושלמי, היה הדבר אצלו לפלא. אמר לו רבינו: ראיתיך תמה… מה שלבשה אשתי – אין זה שיער עצמי אלא פאה, ובאיזורים שלנו כך נהגו ללכת".

ומרן הגר"ח קניבסקי שליט"א, במענה לשאלה שהובאה בספר "נזר החיים" (דף רי"ד): "בשם החזון איש אומרים, שיש מעלה בפאה, משום שמכסה את כל השערות… ויש אחרונים שמחמירים בפאה, אך אצלנו לא נהגו להחמיר".

ובספר מאיר עוז (סימן ע"ה) הביא את דברי הגר"ח קניבסקי שליט"א: "וכן הורה לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, כששאלתיו אם ראוי לי להחמיר בזה, ונקט לשון המשנה ברורה, ושבמקומותינו המנהג ללכת עם פאה, והוסיף שאשתו של החזון איש הלכה עם פאה, וכן אמו אשת הקהילות יעקב, וסבתו, וכל נשות ליטא, הלכו עם פאה, ובוודאי שלא היו עושות דברים שאינם לכתחילה".

וכן מובא בספר "אורחות רבינו הקהילות יעקב" (חלק ג' אות ס"ג): "אמר לי הגר"ח קניבסקי שליט"א, זקנתו הרבנית ע"ה, אמו של מרן החזו"א זצוק"ל, לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מרן החזו"א לבשה פאה נכרית, וכן הרבנית ע"ה זוגתו של מו"ר זצוק"ל [בעל הקהילות יעקב] לבשה פאה נכרית".

גם הגרי"ש אלישיב שמעדיף מטפחת על פאה, אמר בוידאו המפורסם שפאה מותרת לכתחילה (ובתנאי שתהיה פאה כשרה דהיינו ניכרת ובאורך סביר).

זה לא רק מרן החזון איש, ולא רק מרן הגר"ח קניבסקי. זה רבים וטובים מגדולי הדור, שכולם פה אחד קבעו, שפאה היא הכיסוי הטוב ביותר. איזו עזות מצח היא לבוא ולקבוע בשרירות, שכולם התירו "בדיעבד"!!

גם מרן הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף ומגדולי הפוסקים הספרדיים, אחז שפאה היא הכיסוי הראוי והמועדף.

בקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (יו"ל בתשס"ח) מובא, "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפא, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות" (עיין בשו"ת אור לציון חלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז, שם התיר במפורש).

ואכן אימתו את הענין עם הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, ואמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בקונטרס הנ"ל. וגם אישר את השמועה כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה לפרסם את המכתב עד אריכות ימים ושנים של הגר"ע יוסף.

ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון", ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית… היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים".

ולאלה הממציאים בשמו שאסר ללבוש פאה, יעויין בשו"ת אור לציון חלק א' סימן י"א, שם כתב להתיר פאה, וחזר על זה בחלק ב' (פרק מ"ה הלכה ט"ז – קונטרס אחרון, פסקי הלכות בקצרה) ושם כתב:

"ראה בספר אור לציון תשובות חלק א' או"ח סי' י"א, במה שנתבאר שם ליישב דברי הרמ"א שכתב שמותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".

דבריך הרי נסתרים מדבריו ממש של הגאון הרב שטרנבוך שליט"א.

"ראוי להעיר לכל חתן ובפרט לבן תורה שמיקל כמנהג להתיר פאה נכרית, שחייב לדאוג שיבררו אצל הכלה שמכינה פאה נכרית לחופה ולאחר נישואיה שלא תהא בפריצות. שהרבה פעמים העיקר אצלה בבחירת הפאה הוא שלא יהא ניכר כפאה אלא שיהא נראה כשערותיה. ואם לא יברר כהנ"ל, יתכן שהחתן יגיע לחתונה ויראה שהיא קנתה לה פאה מפוארת, אבל מתועבת ואסורה. והחתן הבן תורה נכשל בברכות לבטלה, ובאיסור פריצות, וחלול השם ר"ל, שחוטא ומחטיא ותורתו לא מתקבלת. ומצוי גם שהכלה עושה כן בתמימות, לאחר שרואה זאת אצל אחרים ונוהרת אחריהם, ומחריבה בזאת את ביתה וכל עתידה. וכשידרוש ממנה צניעות עושה טובה גדולה לה ולעתיד ביתם.

ולפני כארבעים שנה כבר מסר לי כ"ק האדמו"ר מגור רבי ישראל אלתר זצוק"ל למסור בשמו חומר האיסור ופריצות בפאות ארוכות, וכעת נוספו בשוק פאות משערות טבעיות ומסולסלות וכדומה, והצד השווה שבהם שנעשו להתבלט בשערה, שזהו הפך ממש של מצוות כיסוי הראש.

"ובעיקר ההיתר לכסות הראש בפאה נכרית, ידוע שבשעתו התנגדו לזה גדולים ממדינות שונות. ובישוב הישן בעיה"ק אצל הרבה אנשי מעשה, וגם מהספרדים מקובל להחמיר כן . אבל כשיש בזה פריצות לכו"ע איכא בזה איסור חמור. והמכסה ראשה בפאה נכרית שיש בה פריצות הוי כאלו לא מכוסה כלל. ובעו"ה הפירצה מתרחבת וגורמים ר"ל להריסת חומת הצניעות וסילוק השכינה, ונשארים ח"ו כטרף ביד אויבנו כשמסלק ח"ו שכינתו מאיתנו" עכ"ל.

"אודות פירצה במצוי היום בפאות נכריות, וכבר פירסמתי מזמן דמצוי עם פאה פריצות ממש ואסור לקרוא (כנגדה) דבר שבקדושה. לכן יתברך ה"ה רבי שמזכה הרבים בספרו, ויהי רצון שהדברים יתקבלו ויהא בזה קידוש שם שמים" (מתוך הסכמה לספר 'דברי שלום', הבא לבאר את עדיפות המטפחת והבעיות בפאה)

"ואין להיכנס כלל למקום שמוכרים פאות ארוכות, פרוצות, או קאסטם וכדו' שנאסרו על ידי גדולי ישראל זצ"ל ויבלחט"א החיים איתנו, וראוי להחרימם ולנדותם שגורמים לסילוק השכינה מישראל וצער שאין כמוהו" (מתוך קול קורא, אייר תשס"ד)

"לאחרונה נותנים הכשר על פאות פרוצות! עד היום היה נקרא שפרוצה עושה זאת, ועכשיו יש לזה הכשר רבנים, הכשר לפריצות, וזה כבר גרם לנשים שלנו כשרואות הכשר מרבנים הם חושבות שאין עוברים בפאות אלו על שום איסור. לא רק עבודה זרה אסור, פריצות שהוא אביזרייהו דגילוי עריות ג"כ אסור! שניהם מרועה אחד נתנו!… ההכשרים בזה הם פרצה גדולה בכלל ישראל"!

◄ הספר "דת והלכה" הוא העיקר בדעת הגר"מ שטרנבוך שליט"א

יש שהעירו ממש"כ מרן הגר"מ שטרנבוך בספר "תשובות והנהגות".

והנה יש לדעת שבספר "דת והלכה" ביאר הגר"מ שטרנבוך באר היטב את כל הסוגיה דפאה נכרית, וגם אם כתב דברים הנראים כסותרים, בספריו האחרים, הרי זה מתוך אילוץ, שנאלץ למתן את שיטתו בענין זה, אחרי שהתמנה להיות ראב"ד העדה החרדית, שאינם נוהגים כלל ללבוש פאה נכרית, ע"פ תקנת רבניהם מימים ימימה, שאין לשנות כלל את סגנון הלבוש, והגברים לובשים כתונת פסים עד ימינו אנו.

וזה מה שכתב מרן הגר"מ בשו"ת דת והלכה סימן א':

◄ במטפחת אין חומרא, רק קולא גדולה

"הנה לפני כמה חדשים [נכתב בשנת תש"ל] פורסם מהגאון רבי עובדיה יוסף שליט"א, מחבר ספר "יביע אומר", בקונטרס מיוחד ובעיתונים וכן בספרו, שפאה נכרית אסור מדינא, וכמעט כל בית ישראל עוברים ח"ו באיסור, ועיתונים שמפרסמים על זה מודעות מכשילין את הרבים. ובמחילת כבודו, מטיל בכך מום בקדשים על רובא דרובא של בית ישראל.

אמנם אם אין בדבריו אלא חומרא תבוא עליו הברכה, אבל בעוונותינו הרבים אלו הצעירות שמסירות הפאה נכרית לובשות מטפחת שאינה מכסה כל שערות הראש ממש, והבאנו שבזה האיסור לכ"ע חמור טפי אלף פעמים מאיסור פאה נכרית, וכן בלאו הכי לרוב הפוסקים שצריך מטפחת דוקא, כוונתם שצריך שני כיסויים מטפחת עם רדיד, שלא יתראה כלל משערות ראשן וכמבואר ברמב"ם ושו"ע, וזהו המנהג העתיק גם אצל הספרדים, וא"כ מצינו שבמטפחת לבד אין כאן תיקון רק פירצה ח"ו, והעיקר ביארנו שאין לחלק בענין זה בין אשכנזים לספרדים, שכולן נהגו פעם בלי פאה נכרית"

◄ לדעת האוסרים פאה, צריך דוקא שני כיסויים, ולא מועיל מטפחת

והנה בדברי הרמב"ם והשו"ע מפורש שאסור לאשה מדת יהודית לצאת לרשות הרבים אפי' יש לה מטפחת, שצריכה חוץ מהמטפחת גם רדיד, וכפי הנראה מפרש דהאי דמבואר בגמ' דלא סגי ברה"ר בקלתה אינו דוקא מפני דחלולה בנקבים, רק דין הוא שאשה צריכה שני כיסויים דוקא אם יוצאה לרה"ר, ובלאו הכי עברה על דת יהודית ע"ש בביאור הגר"א, וכן מבואר בתשובת "באר שבע" אבי האוסרים בפאה נכרית, שתומך דבריו על דברי הגאון מהר"י קצנלנבוגן שאוסר בפאה נכרית, מפני שאפי' במטפחת שהיא מכסה לגמרי השערות, אפי' הכי לא סגי וכו' משום דשני כיסויים גמורים בעינן, ודעבידי בייחוד לכיסוי השיער כמטפחת או סבכה והדומה לה, ועל המטפחת רדיד, משום דזהו מנהג יהדות שנהגו בנות ישראל, והשתא היאך יעלה על הדעת שיהא מותר לצאת בפאה נכרית מגולה לחוד, טפי ממטפחת דעביד בייחוד לכיסוי השיער וגם הוא מכסה לגמרי השערות, ע"ש.

ומבואר מדבריו שאסור לאשה ללכת במטפחת לרשות הרבים, רק צריכה שני כיסויים, והיינו אפי' המטפחת מכסה היטב כל שערותיה לא סגי בכך, וכן מפרש לדינא עמוד ההוראה מרן בעל החתם סופר זצ"ל (או"ח סי' ל"ו), "הכלל היוצא כל שום שיער בשום מקום בראש ופדחת בנשואה אפי' בחדרה ערוה היא, אם לא שיש לה מטפחת בראשה, ובשוק וחצר של רבים גם כובע". והיינו מלבד המטפחת שמכסה הכל צריכה עוד כובע, וכן המנהג הוותיק בישוב הישן בירושלים עיה"ק בשני כיסויים, וכן אצל התימנים וספרדים נהגו מאז תמיד כן, ורק האמת שבזמן האחרון בקצת מקומות ואפי' אצל עדות המזרח, שינו גם שם כמה צעירות הגדר בכיסוי נשים, ולא מכסות כדין כמקדם"

◄ אם מתירים מטפחת, יש גם להתיר פאה מהאי טעמא

"ונראה לפרש הטעם דלא סגי במטפחת אף שמכסה כל הראש בפשיטות, דמטפחת רפויה ועלולה לינתק ולכן מדת יהודית צריך עוד כיסוי שלא יתראו לעולם משערות ראשה כלל, וזהו טעם הרמב"ם ושו"ע שמטפחת לא סגי אפי' עכשיו שמכסה הכל, כיון שעלולה לינתק ולגלות מקצת שערותיה, וכן נהגו הרבה נשים מאז בשני כיסויים דוקא, ומנהג בנות ישראל הצנועות תורה היא.

ומעתה יש לומר דבפאה נכרית לנוהגין בזה היתר, הלוא בהאי מילתא עדיפא ממטפחת, שבמטפחת דוקא המציאות שמתרפה ועלול לינתק קצת, משא"כ בפאה נכרית הכל מכוסה, ומהאי טעמא אשה יוצאה בפאה נכרית לרה"ר בשבת היום, שאצלנו לא אתי לאחוכי עלה, ואינה עשויה לינתק, ולא שייך הגזירה שעשויה להוציא ד' אמות ברה"ר להראות לחברתה, וכיון שאין פאה נכרית עשויה לינתק, יש לומר דעדיף, דסגי בהאי כיסוי לחוד ולא צריך שני כיסויים, ורק במטפחת שמתגלה בזה לפעמים שערות צריך עוד כיסוי, והיינו בזמנם ברדיד ככל הנשים, או כיסוי אחר, ובלבד שיהיו שני כיסויים כמש"כ, דלא סגי מן הדין במטפחת אפי' כעת שמכסה הכל. (ויש לומר עוד שאצלנו הפאות נכריות ברשת עם נקבים ועליה הפאה נכרית, וא"כ בזה גופא הוי כשני כיסויים, דהוה כקלתה עם עוד כיסוי, ומיהו הרשת אינה צפופה ובנקבים כה"ג אולי גרע מקלתה, וכן מחובר לגוף השערות וכו', ולכן הטעם שהבאנו שבפאה נכרית לא צריך עוד כיסוי דלא אתי לנתוקי, אתי שפיר טפי)"

◄ אפשר שפיר לסמוך על גדולי עולם שהתירו פאה

"ועכשיו נבוא לעיקר דין פאה נכרית שנהגו בזה רובא דרובא דנשים חרדיות בזמנינו, וע"ז מערערים היאך אפשר להקל בזה, והלוא מגדולי הפוסקים שאסרו: יעב"ץ, הפלאה, ישועות יעקב, תשובה מאהבה, דברי חיים, שואל ומשיב, מהרש"ם, בית יצחק, וכו', ובקונטרס "דת משה ויהודית" סופר ומונה אלו ועוד, ולכאורה באמת ראוי לנו לחוש לגאונים וצדיקים כאלו.

הן אמת שבכל זה אין להשיג על המקילין, דמאחר שפשטות הרמ"א, ולבוש, ופמ"ג, והגר"א בביאורו לשו"ע (אף שבפירושו למשנה בשבת מביאו באופן שאין ראיה מהמשנה דשרי, מ"מ בעיקר הדין נראה דס"ל דשרי, שכך מסיק בהגהותיו לשו"ע או"ח סי' ע"ה, ע"ש), וכן המשנה ברורה, והפוסק האחרון מהספרדים "כף החיים" (סי' ע"ה ס"ק י"ט), מסיק להלכה שהסכמת האחרונים כרמ"א להתיר פאה נכרית, ודלא כ"באר שבע" ע"ש, והלא אלו הם הפוסקים שסומכים עליהם אפי' באיסור סקילה, וא"כ בזה גופא יש למיקל עמוד גדול לסמוך עליו, ואם כי יש מפרשים בדוחק בדבריהם דמיירי לביתה ולבעלה, סתימת הדברים משמע להדיא כמו שכתבנו. ועל כן המחמיר יחמיר לעצמו אבל לא יקרא תגר על כל בית ישראל, ובפרט שחומרא בזה עלולה נמי לפעמים להביא ח"ו הרבה קלקולים, עד שמגיעים לאיסור תורה ממש, שהמחמיר צריך להיזהר ביותר לכסות כל השערות ממש במטפחת, שבלאו הכי יצא שכרו בהפסדו, שגילוי שערות ממש איסור חמור לכ"ע וכמו שנבאר להלן"

◄ רק בעדה החרדית אין לפרוץ המנהג, ובתנאי שתכסה הכל ממש

"ורק במקום שהמנהג עתיק בשני כיסויים (כמו אצל הישוב הישן בעיה"ק ירושלים) או אם גם היום כולם נהגו במטפחת כדין, כהאי גוונא אין ליחיד לפרוץ המנהג, אבל מובן דהיינו דוקא אם תכסה כל השיער ממש".

◄ ביאור הקטע שמעתיקים מהגר"מ שטרנבוך, להראות כאילו אוסר פאה

כתב הרב, "הרבה פעמים העיקר אצלה שלא יהיה ניכר", וכוונתו לומר, שהיא לא שמה דגש על צניעות, אלא דגש שלא יהיה ניכר, ממילא יתכן שתקנה פאה מפוארת, ארוכה ומסולסלת. וזה מה שאסר הרב בשו"ת דת והלכה הנ"ל, וכתב בזה הלשון:

"קשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון, וכגון שערות ארוכות ומסולסלות דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי. וכן כאן אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא". ממילא ברור שרוב הפאות בזמננו אינן יוצאות דופן וגורמות לאשה להתבלט יותר מדיי, והאומר כן אינו אלא טועה ומטעה, שמנסה לעוות את המציאות.

עוד כתב הרב בשם האדמו"ר מגור, שאסור פאות ארוכות, והגר"מ שטרנבוך הוסיף גם מסולסלות, והצד השווה – שמתבלטת בזה, ואינו מן הצניעות, ופשוט כנ"ל. ומצוי אצל מיעוט דמיעוט שממילא לא מקפידות בשאר הלבושים.

ומה שהוסיף שהתנגדו לזה גדולים ואצל העדה החרדית והספרדים מקובל להחמיר, אין זה אלא פיטומי מילי להרגיע את הני בריוני שלא בוחלים גם לדקור את הראב"ד שלהם (כידוע וכמפורסם – כל מילה נוספת מיותרת), וכבר כתב בשו"ת דת והלכה שלא שייך לחלק בהלכה זו בין ספרדים לאשכנזים, והאריך שם, עיין לעיל, מילתא בטעמא.

◄ פאת קאסטם עדיפה ממטפחת רפויה

מהדברים שמצטטים מהגר"מ שטרנבוך יכול להשתמע שפאת "קאסטם" אסורה. ועל כן צריך להביא כאן מש"כ הגר"מ שטרנבוך באריכות, בכל הנוגע לפאות קאסטם משיער אירופאי משובח:

"ועכשיו לאחר שביארנו דשערות הודו אסורין מדינא, נבוא לבאר הדין בשערות מסוג אירופאי, ואלו מצויים מאוד בשוק היום והם יקרים, ורבים קונים סוג פאה כזאת דוקא מפני שהשיער דק ומטיב מעולה, ובמיוחד כלה קונה סוג כי האי שעולה ביוקר ופורסם כסוג הכי מעולה [קאסטם]. וכבר הבאנו לעיל מפי מומחים שראוי לחוש שאין שערות אלו על טהרת מוצא אירופאי כלל, רק מפורסם כסוג אירופאי וכאילו כולו מאיטליה או צרפת וכדו' מפני שהטיב מובחר, אבל בעצם אולי לפעמים מעובד בעירוב דהודו, ולא ניכר התערובת כלל… אמנם אף שלענ"ד ראוי להימנע מפאות כאלו, מכל מקום עדיף פאה כי האי ממטפחת רפויה שמתגלין בה מקצת שערות, שבזה אסור מעיקר הדין".

עוד מדבריו הבהירים של מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א בשו"ת דת והלכה סי' א':

◄ גם גדולי האוסרים יודו להקל בזמננו

"וכן מבואר בערוך, באר שבע, הגאון יעב"ץ וכו', דשורש האיסור בפאה נכרית שאינו דת יהודית כלל, וא"כ שפיר יש לנו לקיים כעין דברינו לעיל, ונימא שדת יהודית דוקא תלוי בזמן, וא"כ בזמנינו שהעולם פרוץ ביותר, בת ישראל שמדקדקת עכ"פ לכסות תמיד שערות ראשה בפאה נכרית, יש בזה שינוי שאין רצונה בשערות ראשה כמות שהן, שמדין תורה הוה בכך פרוצה, רק לובשת פאה נכרית דוקא, והוי היום גם בזה משום צניעות ודת יהודית, ועיין גם במהר"י קצנלנבוגן [בספרו הנקרא י"ב דרשות] בסוף דרשה א', דבמקום שהאומות מכסות שיער ראשן שלנו לא יתקשטו בפאה נכרית, ע"ש היטב שמוכח כסברותינו, והמחמיר טפי תע"ב. אבל מדינא גם כהאי גוונא הלוא שינתה לצניעות טפי משאר נשים בעלמא, ועל כרחך סגי היום מדינא בכך לדת יהודית ואתי שפיר. וא"כ אפי' מהפוסקים שאסרו יש מהם שמודו אצלנו דשרי מעיקר הדין בכך כמש"כ. ועכ"פ אם האמת כן יש בזה משום לימוד זכות לכמה מהפוסקים שאסרו בזמנם דוקא"

◄ גם מראית העין אין כיום, כי תולים מן הסתם שלובשת פאה

"אמנם אמנם הפוסקים הוסיפו טעם לאסור פאה נכרית מדינא משום מראית עין, וכן הורה רבינו הגה"ק הגרי"ל דיסקין זצ"ל, אבל אנן לא נוכל לדון משום מראית עין אלא כפי הפאות שבזמנינו, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ואם לעינינו נדמה שניכרת תו אין לחוש. והעיקר שק"ו בן בנו של ק"ו כעת שרבו הנשים ההולכות בפאה נכרית, הלוא במראית העין לא יתלה כלל ששערותיה פרועות, רק ידמה שיש לה פאה נכרית ולא אתי להתיר איסור גילוי שיער כלל, וכל שכן במקום שאם שוב מסתכלים היטב מוצאים תיכף שיש לה באמת פאה נכרית, וא"כ היום תו ליכא לאסור משום מראית העין מהאי טעמא גופא, שרבו כל כך הפאות הנכריות היום שיש לתלות בהו"

◄ אין גם הרהור היום בימינו, שכל הנשים פרועות ראש

"ומהאחרונים שדנו שגילוי שערות מביא לידי הרהור וכבגדי צבעונין שלה, וזהו שורש חיוב כיסוי הראש באשה, וא"כ אפי' יש עלה פאה נכרית כיון שאינו מכיר מיד שזוהי פאה הלוא בא לידי הרהור, ומהאי טעמא גופא פירשו דלא מהני פאה נכרית, שמחויבת לכסות אפי' הפאה נכרית שלה, מטעם זה אין לאסור בזמנינו כלל. שאם שורש איסור גילוי שערות מפני שמהרהר בה, בזמנינו שכל הנשים פרועות ראש רחמנא ליצלן אינו מהרהר כלל, והוה לן להתיר לגמרי איסור פריעת ראש בזה הזמן… וא"כ נראה להתיר בזמן הזה מדינא אפי' להפוסקים שאסרו".

איסור חמור מאוד לגלות מקצת שיער הראש, שמצוי בלובשות מטפחת

"אמנם אפי' בשערות אלו שיצאו חוץ לצמתן שמיקל בשו"ת מהר"ם אלשקר, בשו"ת "צמח צדק" (מהאדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל) אה"ע סי' קל"ט מביא ראיה ברורה מהש"ס לאסור שערות אף שיצאו חוץ לצמתן, ומסיק שלגלות קצת שערות אפי' שיצאו חוץ לצמתן אסור גמור מדינא. וכן בשו"ת "חתם סופר" (או"ח סי' ל"ו) מסיק שכל שיער אסור לגלות מדינא, וכן היוצאות חוץ לצמתן והיינו השורה בין האוזן לפדחת דוקא תלוי במנהג המקומות, ובארצותינו מנהג עוקר הלכה ויש בזה איסור גמור, וראוי לחוש לרביצת האלה האמורה בזוה"ק, ומי שחפץ בברכה ירחק מזה…

וכן בשו"ת מהר"ץ חיות (סי' נ"ג) כתב שמהר"ם אלשקר הפריז על המדה, ובמדינותינו וגם במדינת אשכנז נהגו לכסות כל השיער ולא היו נוהגין מעולם בהיתר שערות היוצאות חוץ לצמתן. וגאוני הספרדים החמירו טפי, וכנסת הגדולה (אה"ע סי' כ"א) כתב שהמנהג פשוט שאין מוציאות שום שיער. ובשדי חמד (מערכת דת יהודית) כתב שבשנת תר"כ בעיר גדולה סלוניקי ראו רבני העיר ובראשם הרב הגדול מהר"א קובה שהתחילו ללבוש איזה לבוש וע"י זה באו לגלות חלק מהשערות, וגזרו בחרם גמור בגזירת נח"ש, ובאו על החתום כל החכמים ורבנים וטובי העיר שלא לשנות כלל לא בענין המלבושים ולא בגילוי שיער ואפי' קצת חוץ לצמתן, ואשר יעשה בזדון ולבבו פונה היום באמרו כי אין איסור בזה הרי הוא מופרש ומובדל מעדת ישראל ומין ואפיקורס הוא, ולא יאבה ה' סלוח לו וכו'.

ובשדי חמד מביא עוד מספר "משא למלך" דקצת חכמים שלמדו בבחרותם ושנו ופירשו, רצו לפקפק בהסכמתם, ותלו עצמם באילן גדול המהר"ם אלשקר, אמנם טח עיניהם מראות מהשכיל לבותם, ותלו בוקי סריקי באיש אלהים קדוש, דכל השקלא וטריא שלו היא בשערות שיצאו חוץ לצמתן וכו' ולא בכל הראש או אפי' קצת שיער וכו' ע"ש".

◄ דבריו ב"דת והלכה" תואמים למש"כ ב"תשובות והנהגות"

המעיין יראה שגם בשו"ת תשובות והנהגות לא הסתיר הרב את שיטתו בהלכה, וכך כתב הרב בשו"ת "תשובות והנהגות" חלק א' סי' ס"ב:

"ואני שאלתי בעצמי פעם פי הגאון ה"חזון איש" זצ"ל, והשיב לי שכל שיער אסור מדינא מן התורה, ורק חוץ לצמתן אע"ג שאינו אסור מן התורה, מכל מקום אסור ממנהג ישראל, ושאלתי אותו מהו נקרא שערות חוץ לצמתן, ואמר בצדדין או במצח, אבל בשערות גופא בראש, האיסור בכל שיער ושיער ואין בזה שיעור. ובזמן האחרון בעוונותינו הרבים פרצו גדר להתיר בזה, ולובשות מטפחת ושערות נראות בחוץ, ותולים בוקי סריקי באחד מהרבנים שהתיר, וכבר הבאתי הלכה בזה וח"ו להתיר, שעתיד בניה תלוי בצניעותה, כדאיתא בזוה"ק (מובא במשנ"ב סימן ע"ה) ולכן אלו שאין רצונם להקל בפאה נכרית, ומכסות במטפחת ולא מכוסות לגמרי, מקלם יגיד להם, שברחו מחשש איסור דפאה נכרית, ליכשל באיסור גמור כשמקצת שערותיהן מגולות חוץ למטפחת. והרמב"ם פוסק להדיא שאפילו אשה מכוסה במטפחת לא מועיל, ואסורה לצאת לרה"ר, שצריך גם רדיד ככל הנשים, שבזה כנראה היו בטוחות שהמטפחת לא תזוז ממקומה ושערותיה יתראו (עיי"ש בפרק כ"ד דאישות הלכה י"ב), וכ"ש אם הולכת במטפחת ובאמת מקצת שערותיה לא מכוסות, שעוברת על דת יהודית. ובזמן האחרון פרוץ מאד ענין גלוי שערות, ומתעטפים באצטלא דקדושה, שמוטב בגילוי שערות במקצת ובלבד לא ללבוש פאה נכרית, ודבריהם הבל, וגורמים צרות הרבה ועניות בישראל, וכמבואר בזוה"ק (פרשת נשא) שאסור לגלות כל שיער באשה, והאיסור מדינא, וכמו שביארתי ב"תשובות והנהגות" ח"ב (תרצ"ב), יעוש"ה. וכבר הוכרע מכל גאוני ישראל זצ"ל להלכה ולמעשה שמקצת שערות בגילוי מדינא אסור, ורק ביצאו חוץ לצמתן יש מקילין, וגם בזה כבר הוכרע ונהגו לאסור".

הנני להוסיף עוד על מה שנאמר כאן.

מרן הגרמ"י לפקוביץ התבטא במכתבו החריף: "בתעמולה נגד פאה יש סכנה לעיקרי הצניעות"!

וכך כתב הגאון רבי מיכל יהודה לפקוביץ זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז', במכתב שהובא בקובץ בית הלל י"ט:

"בס"ד, י"ז סיון תשס"ד. למעלת כבוד הרב… על דבר אשר כמה שאלו בזה שחתמתי על כרוז שמשתמע ממנו קריאה להרחקת חבישת פאה נכרית, אפרש דעתי בענין.

הנה דבר פשוט שלא היתה כוונתי לחוות דעתי בעצם היתרון של הפאה הנכרית, אשר נידון זה כבר עלה על שולחן מלכים גדולי הדורות הקדמונים זי"ע, ומגדולי הדורות ז"ל היו שהנהיגו כן בביתם ונהרא נהרא ופשטיה, ובהרהור אחר פסקם יש בה פרצה.

ובאמת דכיסוי הראש ע"י פאה גרמה טובה לכיסוי נאות של שערות הראש לבל יראו החוצה, גם לאלו שע"י כיסוי המטפחת לא היה דבר זה נשמר אצלם היטב, וכל מטרת החתימה היתה לבקשת קבוצה לחזק המנהגים שהנהיגו ע"פ אמותיהם והחיזוק היה בתרתי, האחד שלא יראו עצמן כיוצאים מן הכלל, ועוד והוא העיקר, שלא יבואו ע"י המטפחת לפרוץ ולהוציא משערן החוצה כאשר נכשלו בזה רבים.

אבל התעמולה שעושין בדבר [נגד לבישת פאה], יש בזה סכנה, לערער עיקרי הצניעות המחוייבת מן הדין, ואין דעת תורה נוחה מזה שיצא ח"ו איזה פרצה, ואלו המבינים ישפיעו על השניים בכדי שהצניעות יהיה שמור בכלל ישראל".

גם הגר"מ פיינשטיין התבטא "פאה נכרית יותר טוב ממטפחת"!

הגאון רבי יצחק עבאדי שליט"א, ראש כולל "אוהל תורה" בלייקווד, בשו"ת אור יצחק (אה"ע סי' ג'), מעיד על דברי מרן הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל:

"וזכורני מיד לאחר נשואי שאלתי את הגאון הגדול הנ"ל [בעל אגרות משה] אם צריך ללבוש כובע על הפאה נכרית, ואמר לי שאין צריך. ועוד הוסיף לומר לי כי פאה נכרית יותר טוב ממטפחת, כי פאה נכרית מכסה את כל השערות, ועוד שבזה תמיד נשאר מכוסה כל זמן שהיא על ראשה, מה שאין כן במטפחת".

והוסיף על כך הגר"י עבאדי שליט"א – "ופוק חזי שדבריו צודקים".

אף הגר"י טשזנר כתב: "המטפחת הרבה פעמים מחליקה"!

וכך כתב הגאון רבי יהודה טשזנר שליט"א, אב"ד ומו"צ באופקים והגלילות, בספרו שערי תורת הבית:

"חובה על כל אשה נשואה לכסות ראשה. והרבה נשים שואלות במה עדיף לכסות ראשן, עם מטפחת או עם פאה? והנה מעיקר הדין כל דבר המכסה הוא כשר, אלא שיש כאן ענין של הידור מצוה. כי לכסות עם מטפחת הוא יותר צנוע מלבישת פאה, אכן הפאה מכסה יותר טוב את השערות שלה, כי בזה אפשר בקלות לכסות גם את כל השערות שבצדדים, וגם היא צמודה היטב ואינה נופלת, אבל עם מטפחת קשה לכסות את כל השערות שבצדדים, וגם המטפחת הרבה פעמים מחליקה וע"י זה מתגלים שערותיה. על כן, אשה שיודעת איך לקשור את המטפחת באופן שמכסה היטב את כל שערותיה, ובלי להחליק פה ושם, יש עדיפות והידור בלבישת מטפחת, אבל אם אינה יכולה להיזהר בזה, עדיף ללבוש פאה. ויש לשים לב, כי כל ענין כיסוי הראש הוא משום צניעות, שלא יראה מהשערות הטבעיות שלה החוצה".

גם מרן הגר"מ גרוס כתב: "ללכת עם פאה גם בבית"!

וכך כתב הגאון רבי מרדכי גרוס שליט"א, אב"ד חניכי הישיבות, בספר "והיה מחניך קדוש":

"וצריכה להיזהר מאוד שלא יצא משיער ראשה אף משהו, ונשים שמשאירות שערות גדולות יקשה הדבר מאוד שלא יצאו מעט שערות דרך המטפחת, ועדיף שתלך עם פאה נכרית אף בבית, וע"י זה לא יצאו שערות".

ואף הגר"ג ציננער התבטא: "יש מעלה לחבוש פאה"!

וכך כתב הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א, רב ומו"צ בבורו פארק, מח"ס "נטעי גבריאל", בקובץ אור ישראל (ל"ו-ל"ז):

"ולאחרונה שכשנודע החשש על הפאות שהם מע"ז הסירו הנשים את הפאות ולבשו מטפחות, וראינו בכמה מקומות ובפרט בערי ארה"ב שהיו יוצאות שערותיהן מבעד המטפחת, מה שלא אירע בפאה נכרית".

ועוד כתב: "יש מעלה בחבישת הפאה, שהרי בכיסוי מטפחת מצוי שחלק השיער מגולה, וכבר נתבאר בפוסקים לאסור כלל, דלא כדברי מהר"ם אלשקר סי' ל"ה".

ועוד כתב: "והנה בימים ההם היו נוהגים ללבוש צעיף ועליו המטפחת, שני כיסויים, או בכמה מקומות שנשים גילחו את שערות ראשן, ובימינו אין הדבר נהוג בכמה קהילות ישראל, לכן יש מעלה לחבוש פאה המכסה את כל השערות".

ועוד כתב: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".

לגבי דבריך על הספר חן וכבוד.
לדעת רוב הפוסקים אסור לאשה נשואה לצאת בפאה נכרית לרשות הרבים, ומהם: הערוך, מהר"י מינץ, רבי יששכר בער אלנבורג בשו"ת באר שבע, מהר"י קצנלבוגן, הגאון מוילנא, היעב"ץ, החיד"א, ההפלאה, החתם סופר, מהר"ש קלוגר, מהרי"ל דיסקין, מהר"ץ חיות, מהרש"ם, מנחת אלעזר ממונקטש, תפארת ישראל, תורת שבת, לחמי , ישועות יעקב, הרי"ד במברגר אב"ד וירצבורג, הגאון רבי יצחק אבולעפיא אב"ד דמשק, שדי חמד, עטרת זקנים, מהר"א פלאג'י, ובשאלות ותשובות דברי חיים מצאנז, תשובה מאהבה, יהודה יעלה אסאד, בית יעקב, הרי בשמים, מים רבים, תשורת שי, משיב דברים, נחלת אבות, מקרי דרדקי, חסד לאברהם תאומים, חקל יצחק לגרי"א מספינקא, בית אהרון, בית דוד, וישב יוסף, הסבא קדישא ועוד רבים מהאחרונים. והגאון ההפלאה שהיה רבו של החתם סופר עשה חרם עם בית דינו על נשים היוצאות לחוץ בפאה נכרית. (יבי"א חה אה"ע ה) ואף מיעוט הפוסקים שהתירו, לא התירו בכל מיני פאות המצויות כיום כפאת קוקו, שיער מפוזר, שיער טבעי שלא ניכר שהיא נשואה, פאה ארוכה, פאה המתפזרת לתוך הפנים, וכל כיוצא באלו.

אל תהיו ערב רב. הפאה אסורה מכל וכל. נקודה!

לא תחששו למאות פוסקים שאוסרים? איפה היראת שמים שלכם?

יש מעל 70 פוסקים שאוסרים בתכלית האסור!

אוי לערב רב שמסלפים דברי חכמים ומחטאים את הרבים. אוי לכל הערב רב למינהם שמתירים את השרץ בק"נ טעמים!
הגאון בעל עצי ארזים פסק שהמתירים עתידין ליתן את הדין!
ובעל ההפלאה עשה חרם וכו'

מי יכול לזוז מדבריהם?

גם מי שהתיר פאה, זו לא הפאה של ימינו שהיא כל כך יפה,
אלא רק פאה של פעם, שכל אחד היה רואה מיד ואפילו מרחוק שמדובר בפאה. ומי שאומר אחרת טועה ומטעה ויתן על זה את הדין.