היום מתקיימות הבחירות לנשיאות רוסיה ועל פי הסקרים ולדמיר פוטין ינצח ברוב של כ-70%. השאלה היחידה שמעסיקה את אנשי הקמפיין של פוטין הוא אחוז ההצבעה הצפוי, בסביבתו של פוטין מעוניינים באחוז הצבעה גבוה שיציג את התהליך כ'דמוקרטי'

הבחירות לנשיאות רוסיה יצאו לדרך היום (ראשון) באופן רשמי, כשהשאלה היחידה היא לא אם הנשיא ולדימיר פוטין יזכה בכהונה רביעית ושנייה ברציפות אלא מה יהיה אחוז ההצבעה. הקרמלין הפעיל את מכונת התעמולה שלו במרץ בתקופה האחרונה, על מנת להוציא כמה שיותר בוחרים לקלפיות ולהעניק למי שמנהיג את רוסיה מאז שנת 2000 לגיטימציה מחודשת.

הקלפיות הראשונות נפתחו במזרח הרחוק, ובהמשך גם בכל רחבי מדינת הענק. הן ישתרעו לאורך כמעט יממה שלמה – משעה 22:00 אמש (שעון ישראל), אז החלה ההצבעה במחוזות צ'וקוטקה וקמצ'טקה, ועד השעה 20:00 הערב, אז הן יינעלו בקלינינגרד, המובלעת הרוסית במזרח אירופה, שהיא גם המחוז המערבי ביותר של המדינה. כ-110 מיליון תושבים הם בעלי זכות בחירה.

למראית עין, עדיין ישנם מועמדים הקוראים תיגר על פוטין בן ה-65, אך הם חסרי סיכוי של ממש להחליף את השלטון של קצין הקג"ב לשעבר, שישלים רבע מאה של הנהגה ביד ברזל שהשיבה למרכז הבמה העולמית את היורשת של ברית המועצות. על הנייר, שבעה מועמדים נוספים מתחרים בפוטין, שיזדקק לסיבוב שני אם לא יקבל יותר מ-50% מהקולות – תרחיש שאיש לא מעלה על הדעת.

מי שנחשב למנהיג האופוזיציה האמתי, אלכסיי נבלני, כלל אינו מתמודד. נבלני נפסל על ידי ועדת הבחירות המרכזית, הנשלטת על ידי אנשי הקרמלין, בשל הרשעתו בהונאה. עורך הדין, שמנהל בלוג החושף שחיתויות במדינה, טוען כי המשפט נגדו היה פוליטי, ופעל לגיוס תומכיו ואזרחים שמאסו בשלטון להחרמת הבחירות כדי לא לתת לגיטימציה לפוטין. הוא נעצר כמה פעמים בשנה האחרונה בשל קיום הפגנות שהוגדרו לא חוקיות על ידי הרשויות, וסביר שהוא יפגוש שוב את אולם בית המשפט במהלך היום.

הסקרים מראים כי גם אילו נבלני היה מורשה לרוץ מול פוטין הוא היה מובס ובגדול, אך מנהיג האופוזיציה טוען כי כל השיטה מגויסת למענו של הנשיא, ולכן זה משחק מכור מראש. למרות זאת, גם מתנגדי פוטין לא יוכלו לטעון שהוא לא פופולרי בקרב חלקים נרחבים בציבור, שרוו נחת מכך שרוסיה היא שוב כוח שיש להתחשב בה, עד כדי כך שהיא מכתיבה את סדר היום העולמי.

עוד מועמד שזוכה לתשומת לב, היא מועמדת – מגישת הטלוויזיה לשעבר קסניה סובצ'ק בת ה-36. היא חריגה בנוף הפוליטי ברוסיה, אך גם כניסתה למרוץ לא שכנעה את מתנגדי הקרמלין. היא בתו של ראש עיריית סנט פטרסבורג לשעבר, המנטור של פוטין שהכניס אותו לפוליטיקה. עם רקע כזה מעטים השתכנעו שהיא לא עוד אחת מהבובות שמריצה הממשלה כדי ליצור מראית עין של דמוקרטיה, אולם כך או כך היא ביקרה בגלוי את השיטה.

פוטין לא השקיע הרבה מאמץ בקמפיין. כלי התקשורת עושים את העבודה במקומו 365 ימים בשנה, כשהם מציגים אותו כמצביא דגול או כגבר אמיץ הצולל אל תוך אגמיה הקפואים של סיביר.

הבעיה שמדאיגה יותר מכל את אזרחי רוסיה, ולכן אחת מהבטחות המרכזיות של פוטין הייתה מיגור שיעורי העוני ושיפור איכות החיים. אם יש דבר שיכול להוציא אנשים לרחובות גם תחת משטר רודני, הוא מצב כלכלי רעוע, שמוביל אותם למסקנה שאין להם יותר מה להפסיד.

ב-2012, בבחירות הקודמות, התקיימו הפגנות ענק בשל הטענות לזיופים מצד יריבי פוטין. היה זה אחד האתגרים הגדולים ביותר על שלטונו, ומאז נלמד הלקח בקרמלין. לא להשאיר דבר ליד המקרה ולמנוע ממועמדים שבכלל יוכלו לטעון לזיופים להתמודד מול פוטין. עתה נשאר להם לשכנע את התושבים האדישים להגיע לקלפיות, כשהמטרה, לפי ההערכות הן לפחות 70% שיעור הצבעה ו-70% תמיכה בנשיא.

בכל אופן, יהיה קשה לאמת את מהימנות התוצאות – ועדת הבחירות המרכזית סירבה להעניק מעמד משקיף ל-5,000 גורמי תקשורת עצמאיים, מה שמדאיג את מתנגדי הקרמלין החוששים ממניפולציה של הקולות כדי להשיג את התוצאה הרצויה.

עימות חריף בין לונדון למוסקבה: 23 דיפלומטים רוסיים יגורשו מבריטניה

בטור שפורסם הבוקר בעיתון מעריב תוהה שלמה שמיר על כך שהעולם אינו מתערב בפעילות פוטין ברוסיה ובעולם. "בעולם המערבי נחשב פוטין כאויב הדמוקרטיה וכמי שבמדיניות החוץ הפר כל חוק בינלאומי. אלא שדבר אחד שקרה בבחירות לנשיאות בארצות הברית ב־2016, ולפי חשדות מבוססים קרה גם בבחירות שהתקיימו באחרונה במדינות מערביות אחרות, לא יקרה כנראה בבחירות ברוסיה שייערכו היום: לא תהיה שום התערבות של גורמים חיצוניים בקמפיין הבחירות שקיים פוטין ולא תתבצע שום בחישה מצד מדינה זרה בניסיון להשפיע על שיקולי הבוחר הרוסי".

"חבל מאוד שלא היה ניסיון מצד גורמים זרים להתערב בבחירות ברוסיה, ואני לא צוחק", לחש דיפלומט מערבי בכיר לעמיתיו מסביב לשולחן במזנון המשלחות באו"ם. "היינו צריכים לתת לפוטין להרגיש את תחושת הכעס והמרירות שממשלות מערביות הרגישו בעקבות חשדות להתערבות רוסית בקמפיינים לקראת הבחירות שהתקיימו בהן". לפי עדות ראייה של כתב סוכנות ידיעות אירופית, הדיפלומטים מסביב לשולחן הנהנו בראשיהם והפגינו תמיכה בהערת עמיתם.

משיחות פרטיות ותדרוכים סגורים המתקיימים באחרונה במרכז האו"ם שבניו יורק עולה בבירור תחושת הזעם נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, המאחדת נציגי מעצמות ומדינות מערביות מרכזיות. "מאז שנות ה־50 וה־60 של המאה הקודמת, תקופת השיא של המלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית ועמיתותיה המערביות, לא נשמעו הלכי רוח אנטי־רוסיים כל כך כמו אלה הרווחים כיום בקהילת הדיפלומטים ובבירות של מדינות מערביות", טען בשבוע שעבר סגן ראש משלחת מערבית באו"ם, שביקש ממאזיניו העיתונאים לא לפרסם את זהותו.

דיפלומטים מציינים כי אין הוכחות מוצקות שכל קשר בין רוסיה לארגונים או לפוליטיקאים קיצוניים באירופה אכן נוצל לרעה למטרות חתירה והסתה. יש המדגישים כי גם אם נעשו מאמצים להפקת תועלת מהקשרים, אין ודאות שהמאמצים צלחו. אך לדברי דיפלומטים, העובדה היא שבמדינות אירופיות שבהן התקיימו באחרונה בחירות – ניצחו מפלגות ימניות קיצוניות, נבחרו פוליטיקאים הנחשבים קיצוניים, כמו באוסטריה ובצ'כיה, או שהתעצמה השפעתם של משטרים ימניים והתחזק מעמדם של מנהיגים ימניים, כמו בהונגריה ובפולין.

לגבי החשדות להתערבות של גורמים רוסיים בקמפיין הבחירות לנשיאות בארצות הברית, החקירה כאמור בעיצומה. לפי ההערכות, ההוכחות להתערבות של גורמים רוסיים בבחירות לנשיאות 2016 הן מוצקות ועשויות לעורר גם בקרב מחוקקים בכירים רפובליקנים רצון להתחיל בהליכי הדחה של הנשיא טראמפ.

הבעיה היא, כפי שנטען בשיחות במרכז האו"ם בניו יורק, שמלבד ארצות הברית, בשום מדינה אירופית לא מתקיימת חקירה רצינית של החשדות להתערבות רוסית. "מדוע התגובה של המערב לוקה בחסר", קבל מאמר ראשי שפורסם ב"אקונומיסט" וגרס כי יש "היעדר נחרצות" מצד מדינות אירופיות להתעמת עם הנשיא פוטין. "כדי שדמוקרטיה תפרח, מנהיגים מערביים חייבים למצוא דרכים לשקם את אמון הבוחרים", נטען ב"אקונומיסט". "זה מתחיל בפתיחות. אירופה צריכה יותר חקירות רשמיות עם סמכות כמו שיש לרוברט מולר, אף שחקירות כאלה עלולות לחשוף מקורות מודיעיניים ושיטות של מוסדות ביון".

לדברי העיתון, "פעולות תגמול נגד ההתערבות הרוסית הן חשובות לא בטריקים מלוכלכים כמו בתקופת המלחמה הקרה, אלא על ידי שיתוף פעולה עם האמריקאים, ואם יש צורך על ידי סנקציות".