המערכת הדיפלומטים הבינ"ל מנסה לעכל את נאומו הדרמטי של מזכיר המדינה האמריקני, שהעמיד את איראן בפני דילמה נוקשה: כניעה לתכתיבים שמשמעותם שינוי אופי המשטר, או התעלמות מהם תוך סיכון בהתמוטטות הכלכלה ואולי אפילו במלחמה

במערכת הדיפלומטית הבינ"ל מנסים הבוקר לעכל את המשמעויות של נאומו הדרמטי של מזכיר המדינה האמריקני, אמש. הפרשנות הרווחת היא שהרבה מעבר לתנאים היבשים, הממשל מבטא רצון בהפיכה שלטונית שתשים קץ לשלטון האייתולות.

"הדרישות שהציב הממשל האמריקני למשטר בטהראן, באמצעות נאומו של שר החוץ מייק פומפאו, הן פחות תוכנית עבודה לשינוי התנהגות ויותר חזון או ציפיות. נדמה כי האמריקנים רוצים להחליף את המשטר האיראני ולהחזיר אותו לימי השאה, או להפוך אותו לדמוקרטיה ליברלית", כותב הפרשן במדיני ברק רביד בטור שהוא מפרסם באתר ערוץ 10.

להערכתו, "לחשוב שהאיראנים יפסיקו את כל העשרת האורניום, יפסיקו לפתח טילים ויתמכו במדינות המערב, זה לא מאוד מציאותי וקרוב לבלתי אפשרי. ניתן להסתכל על מקרי עבר ולראות כי ניסיונות לבצע חילופי משטר אז לא צלחו".

הוא מציין כי "רשימת התנאים שהציג פומפאו היא אמנם של ממשל טראמפ, אך בפועל זו רשימה של ישראל – או של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהציג את אותן הדרישות בדיוק מתחילת המשא ומתן על הסכם הגרעין – אפס העשרה, אפס כורים וכו'. נכון לעכשיו זו האסטרטגיה האמריקנית, וכמו בכל עסקה יש את תנאי הפתיחה שלה ויש את תנאי הסיום. תנאי הפתיחה הם מאוד גבוהים. הם עד כדי כך גבוהים, שקשה לראות סיכוי שהאיראנים יראו ולו גמישות מעטה להתחלת משא ומתן מחודש".
//www.jdn.co.il/news/world_news/997755
חשוב להדגיש כי מאז אמש מתדרכים האיראנים ובני בריתם מסרים ברוח זו: לא מדובר בתנאים אובייקטיבים, אלא ברצון להפיל את המשטר.

העיתונאי מואב ורדי מחדד בטור שהוא מפרסם ב'כאן': "מדיניות הסנקציות של טראמפ נגד איראן היא הימור גדול. אם הקהילייה הבין-לאומית לא תיישר קו עם וושינגטון, וטהראן תחיה את הכלכלה שלה – הנשיא האמריקני ייאלץ לחזור לאופציה הצבאית, שהוא לא ממש רוצה להשתמש בה".

"מזכיר המדינה האמריקני החדש, מייק פומפאו – רק חודש ימים בתפקידו – הבהיר בנחרצות שהבית הלבן מתכוון לשחק על כל המגרש ונחוש למתוח את החבל עם טהרן עד הקצה. תריסר הדרישות שהציג פומפאו לאיראנים כתנאי להסרת הסנקציות נראות במבט ראשון קיצוניות, מוגזמות, אולי בלתי מציאותיות, וכבר נמצא אמש מי שהגדירן כתביעה אולטימטיבית ממשטר האייתוללות להניף דגל לבן", כותב הבוקר הפרשן עודד גרנות ב'ישראל היום'.

לטענתו, "גם אם מדובר, לכאורה, בכתב כניעה בלתי אפשרי, הדרישות שהציג אמש מזכיר המדינה לאיראנים בנאומו נכונות כולן ומוצדקות כולן. הן משקפות את הידיעה הברורה, שכל המדינות החתומות על ההסכם הנוכחי היו שותפות לה, אך בחרו להתעלם ממנה: איראן, המעצמה האזורית בעלת הנשק הקונבנציונלי, מאיימת בעת הזו על שלום שכנותיה לא פחות ואולי יותר מאיראן הגרעינית בעתיד. ברוח זו נדרשת כעת טהרן, בין השאר, להסיג את כוחותיה מסוריה, לזנוח את הרעיון לפתוח משם חזית חדשה מול ישראל, להפסיק לחמש את חיזבאללה ולוותר על השאיפה לכונן הגמוניה אזורית ולהפיל משטרים ערביים".

"כדאי לזכור שכמה מן הדרישות הכלולות במסמך האמריקני – כמו, למשל, עצירת פרויקט הטילים הבליסטיים והפסקת החתרנות של משמרות המהפכה במזרח התיכון – כבר עלו במהלך המשא ומתן עם האיראנים על הסכם הגרעין, אבל אלו התמוססו חיש מהר בגלל להיטותם של ממשל אובאמה והאיחוד האירופי לחתום על ההסכם מהר ככל האפשר", הוא מזכיר.

גרנות מסכם: "בהנחה שהנשיא טראמפ מתכוון לממש את איומו, בפני המנהיג הרוחני של איראן עומדות כעת שתי אפשרויות עיקריות לתגובה. האחת היא לפרוש מהסכם הגרעין, אולי אפילו לחדש את העשרת האורניום ואז להסתכן בעימות עם ארה"ב, בקריסת הכלכלה ואולי בקריסת המשטר. האפשרות השנייה: לנסות, באמצעות האירופאים, להתמקח על הדרישות האמריקניות, להוריד את הסף, ולשרוד".
//www.jdn.co.il/breakingnews/997512

//www.jdn.co.il/breakingnews/994146