גירעון

צמד המילים 'יעד הגרעון' הפך ברבות השנים לגרעון ללא כל יעד מתוכנן מראש. בפתחה של כל שנת תקציב הוחלט על שינוי היעד ועל עריכת מתווה חדש, פוחת והולך, ליעד הגרעון. אבל גם בשנה שאחריה, נפתח הגרעון ונקבע לו יעד חדש, שגם הוא לא עמד במבחן המציאות.

מאז קמה הממשלה החדשה מפטמים אותנו ראשיה בנתונים אודות מצבה הכלכלי הקשה של המדינה ובצורך לערוך קיצוץ רחב היקף בתקציב המדינה. האם הנתונים אכן נכונים?

לאחר 'בריחתו' של עידן עופר מהמדינה, מקבלים איומיו של יו"ר נובל אנרג'י משנה תוקף; באם יוחלט על העלאת שיעור המס המוטל עליה- תשקול החברה את המשך צעדיה באזור

שר האוצר הנכנס, איש תקשורת עד לא מכבר, החל במסע יחסי ציבור לקראת הקיצוצים הצפויים בתקציב והעלאת המיסים. דיבר על 'מעמד הביניים המשתכר 20,000 ₪ בחודש ומתקשה להתפרנס...'

ראש הממשלה ושר האוצר מחפשים דרך לצמצם את הגירעון בענק בתקציב המדינה. ההסתפקות העיקרית של נתניהו, האם לקצץ בתקציב הבטחון או לחילופין, קיצוץ חד בקצבאות הילדים, מה שיחייב אותו להקים ממשלה ללא החרדים שימנעו ממנו קיצוץ שכזה.

הנדל"ן והצמיחה, האבטלה והגירעון, הדולר והמחירים, האינדיקטורים והנתונים הכלכליים המסכמים את שנת תשע"ב, משרטטים אופק מדאיג לכלכלה הישראלית >> האם יוכלו נתניהו ופישר להציל את ישראל ממיתון?