בַּיִת הַכְּנֶסֶת / שמחה פשיטיק

רק עכשיו, כשאני וכל עם ישראל נשארים בבית, מסתגרים מאימת המשחית המעופף בשעת המגיפה במהירות, רק עכשיו אני מבין מה היית בשבילי, בית כנסת אהוב. קראנו לך מקדש מעט, באנו אליך יום יום, שקדנו על דלתותיך. כמה אושר זה היה עבורנו


חייב את חייו / שמחה פשיטיק

אותו הבוקר לא היה שונה. צוריאל יצא אל סבב ההובלות היומי, מצויד במשאית התוכחות. מצד אחד, צוריאל לא מחבב את השעה הזו, עת הרחוב נגדש בילדים הצועדים בחינניות לבית ספרם ולתלמודם. מצד שני, צוריאל מחבב עד למאוד את השעה הזו, מפני שבה יכול הוא לשפוך מלל מוּסרוֹ עד לבלי די ועד שבָּלוֹת שפתותיו


צפירת העומר: על העומדים ושאינם / שמחה פשיטיק

"מה עשית? אתה מיתמם?" ממשיך שוּלֶעם לסנוט, ללא רחם ובלא כלימה. "אתה רואה אנשים עומדים, תעמוד גם אתה. אתה הרי המטיף הגדול לאי פגיעה ברגשות הזולת. אתה יודע מה עשית לי כשראיתי אותך הולך תוך כדי שאני מתפלל ועומד ל'קדושה'?!


שלא נהגו: הרהורים לימי הספירה / שמחה פשיטיק

אלא שאז עולה לדיון מנהג שנוהג אחד משני יהודים יקרים אלו; אם חומרא ודקדוק הלכה, אם מנהג מבית אבא שמונח אצלו, ואם סתם הנהגה טובה הנהוגה בקהילתו. אך, אויה, אם ידידו משתייך לקהילה אחרת – הרי אז מתגלע חילוק בינותם


לא קוראים תווים / שמחה פשיטיק

מעסיקים יקרים, אגלה לכם סוד. רק אנחנו, העובדים הפשוטים יודעים אותו, והוא עובר אצלנו מפה לאוזן. הגיע הזמן שהוא יגיע גם לאוזן שלכם: לא אכפת לנו לקבל 30 שקלים פחות, ובלבד שהמענק לחג יהיה ב-מ-ז-ו-מ-ן. תנו לנו להחליט לבד מה ואיפה לקנות


לא סופרים את הסופרים / שמחה פשיטיק

בתקשורת הכתובה והלא מודפסת, כמו זו שאתם קוראים ברגעים אלו, זה קל בכפליים. לא צריך לחפש את הלורד ארטליין, להקיש את המספר הנכון ולפקסס את הפקסוס המעודד, המחמיא, המגיב והמתייחס. רק כמה הקשות מקלדת, תמורה צנועה לכותב


אורח טורח וחתן זורח / שמחה פשיטיק

האורחים טרחו לבוא ולהשתתף בשמחה, אבל אין שם מישהו מבעלי השמחה שממש מתעניין בהם, האם כל עמלם היה לשווא? אז אם החתן, המחותן, אבי הבן או הבת, או בעל שמחה אחר, לא מורח פרצוף זורח בפני האורח הטורח, יש סיכוי רב שנראה אותו פורח ובורח, ואולי אפילו צורח


מסכות של רעשנים ואבחנה של נייעסנים / שמחה פשיטיק

פיצוץ עז החריד את ההיכל והרעיד את זגוגיותי החלונות. יחד עמן נרעדו האב והבן ברטט של חיל וחרדה, וכמעט שנעתקה נשמתם ונעקר ליבם. קריאות הבהלה שהשמיעו השניים גררו פרץ שחוק מפיו הפעור של אריק / שמחה פשיטיק בטור לקראת חודש אדר


שירות לכוחות ויירוט לקוחות / שמחה פשיטיק

האם נכון להרים את הקול לעומת נציג השירות שמעבר לקו? מה הוא אשם בתעלולי החברה בה הוא עובד? ומצד שני, הלא לשם כך הוא יושב שם, ובבואו לעבוד בעבודה כזאת ידע את אשר לפניו, אז איפה האמת? – הסופר שמחה פשיטיק עם סיפור שמראה שהאמת, כמו תמיד, נמצאת איפשהו באמצע


הקשיבו, הקשיבו! חבל על הזמן! / שמחה פשיטיק

בשיחה סתמית, בנסיעה סתמית ובעת סתמית, נפגש איתמר במכרו מאז ימי עלומיו, גדליה שמו. ראה איתמר לגדליה זה, והנה משתי אוזניו יורדים להם חוטים שניים, אחד מימין ואחד משמאל. ויפן איתמר וכה שאל: "מה טיבם של חוטים אלו?"


טלפון סלו-רע-לי / שמחה פשיטיק

"תוכל לתת לי אותו רגע? אני צריך שיחה", הוסיף לשאול ולומר. חפץ יוֹינֶתְן להחזירו שוב במלה "הן", אך נמלך בדעתו וסבר כי הדבר רק יאריך את שהותו על אותה מִצְעֶדֶת רחוב. על כן שלף מהכיס השמאלי שבחולצתו את החפץ המבוקש, ומסרו למבקש


גלגולו של גיליון / שמחה פשיטיק

רבים מעם ישראל, אשר אינם מנויים על עיתון כלשהו וטעמיהם כמוסים עמם, נוהגים לשלוף את העיתון מתיבת השכנים ולעלעל בו קלות או כבדות, אך האם הם זוכרים שמה שהם אוחזים בידיהם אינו שלהם? – הסופר שמחה פשיטיק בטור על שימת לב הנדרשת בעניין


חלקיקים שונים ומשונים של פאזל חתונה / שמחה פשיטיק

החתן, המחותנים, המלצרים, הרוקדים, האוכלים הילדים והמנגנים: מצורף בזאת המדריך למבקר המתחיל – וגם הוותיק – באולמות השמחה, למען ידע הוא לזהות את העומד מולו, ולשייכו אל קבוצת בני מינו. ומתוך שמרובות הן, הקבוצות, נתחיל במלאכה