הסוחר המוצלח גילה שמצבו ממש לא טוב, הוא פתח התחיל לבכות בפני הרבי. הרבי עשה איתו חשבון על מצבו הרוחני והוא שוב פרץ בבכי. אמר לו הרבי הבכי השני על מצבך הרוחני לא רק שיפתור את מצבך הרוחני אלא שבזכותו גם הסיבה לבכי הראשון תיעלם

בעיירה שקלוב היה חסיד בשם ר' יעקב שהיה סוחר מוצלח, יום אחד כשעשה את המאזן העסקי שלו, גילה שמצבו ממש לא טוב, לא רק שהעסק לא הניב רווחים אלא שהוא הפסיד הרבה כסף והרבה אנשים שהשקיעו בעסק שלו איבדו את כספם, בדיוק באותו זמן הזדמן אדמו"ר הזקן ״בעל התניא״ לעיר שקלוב ור' יעקב ניצל את ההזדמנות להכנס לשיחה אישית עם הרבי, הוא פתח בשיחה והתחיל לבכות בפני הרבי על מר גורלו שהפסיד את כל כספו וגם את כספם של אחרים שהשקיעו אצלו.

הרבי התחיל לעשות איתו חשבון אבל לא של העסק אלא של מצבו הרוחני וכמובן שהמצב לא היה הכי זורח ומאיר, ר' יעקב שוב פרץ בבכי והפעם הבכי היה עוד יותר חזק, הוא בכה על מצבו הרוחני, אמר לו הרבי שים לב הבכי הראשון שבכית על העסק ועל דאגות גשמיות, לא היה מוביל אותך לשום מקום היית בוכה ונשאר עם הבכי, זה לא היה פותר את מצבך, הבכי השני על מצבך הרוחני לא רק שיפתור את מצבך הרוחני אלא שבזכותו גם הסיבה לבכי הראשון תיעלם ותוכל להמשיך להצליח בעסקיך, ר' יעקב לקח את דברי הרבי ברצינות רבה ושיפר את מצבו הרוחני ומהר מאוד גם מצב העסקים השתפר פלאים.

*

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על יעקב אבינו שיוצא מבאר שבע בדרכו לחרן, בדרך הוא עוצר וכשהוא הולך לישון הוא שם אבנים מראשותיו, מסביר רש"י "עשאן כמין מרזב סביב לראשו מפני חיות רעות" וזה מעורר תמיהה, האם יעקב חשש מחיות רעות רק על ראשו? ומה עם כל גופו?

מוסבר בתורת החסידות שיעקב העביר לנו כאן שיעור בהתמודדות עם העולם, יעקב יוצא מבאר שבע, שם ישב בבית אביו ויכול היה להתענג על אווירה רוחנית בבית טוב שבו קל לקיים את רצון השם, הוא הולך עכשיו לחרן שהיתה מרכז של עבודת אלילים והולך להיות בביתו של לבן הארמי, צפויות לו התמודדויות לא קלות, יעקב בדרכו עושה את ההכנה, הוא שם את האבנים סביב לראשו בעקבות החשש מכל הטרדות וההפרעות לעבודת השם – "חיות רעות" במובן הרוחני, יעקב שם אבנים שישמרו לו על הראש בכוונתו שגם אם ייצטרך להתעסק בענייני העולם יהיה זה רק בידיו ובכל גופו אבל הראש ישאר נקי ושקוע בעבודת השם בלבד, כנאמר "יגיע כפיך כי תאכל" אבל יגיע הראש נשאר לרוחניות.

לכל אחד מאיתנו יש טרדות והפרעות ביום יום, אנחנו צריכים לעשות כל התלוי בנו כדי לפתור את הבעיות ולעשות כל מה שצריך כדי לשפר את חיינו הגשמים אבל סוד ההצלחה הוא בכך שהראש בשום אופן לא יוטרד מההפרעות הגשמיות ויישאר תמיד פנוי לעבודת השם. אם לבכות זה על המצב הרוחני ולא על דברים גשמיים.

יהי רצון שנזכה להפטר מכל הדברים המפריעים לעבודתנו הרוחנית. אבל גם אם יש כאלו שנדע איך להתנהל מולם בצורה חכמה ונכונה ונזכה לראות את ברכת השם בכל מעשינו ואת הברכה הכי גדולה גאולה שלימה בקרוב ממש.

שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד