מבט מיוחד על פרשת השבוע מאת: הרב נחמיה וילהלם, שליח הרבי מליובאוויטש זצוק"ל בבנגקוק

ר' גימפל ארמלנד היה בשיחה אישית עם הרבי ביחידות בשיחה הרבי הציע לו לעבור לגור במיאמי ולפרנסתו שיקח שני שותפים, ייקנו ביחד קרקע במיאמי ויבנו עליה בית אבות. אבל, הוסיף הרבי, שהקרקע תהיה בסמיכות לבית-רפואה.

גימפל הצליח למצוא את השותפים בעלי-ההון ואחרי הרבה חיפושים סוף סוף קיבלו הצעה לרכישת קרקע בדיוק ממול למרכז רפואי גדול. הם השקיעו הון רב לקנותה וגם גימפל השקיע את שארית כספו, והחלו לתכנן את הבניה.

עברה שנה, וגימפל נסע לשמחת תורה לפני ההקפות התחרו אנשים על קניית הפסוק הראשון של אתה הראית, כולם רצו לקנות ולכבד את הרבי בקריאת הפסוק אנשים זרקו סכומים גדולים וגימפל אמר שהוא מתחייב לתרום כל סכום שהרבי יגיד על זה אף אחד לא יכל להתמודד והוא זכה.

הוא היה בשמחה גדולה באותו חג, למרות שלא היה לו מושג מאיפה ישיג את הסכום שהרבי יגיד לו. במהלך החג הרבי בירך אותו, "שישפך לך הרבה ברכה",

בצאת החג, שאל את הרבי כמה עליו לתת, והרבי אמר סכום עתק של אלפים רבים של דולרים. הוא הסכים למרות שכל כספו היה מושקע ואפילו לטיסה הלווה כסף. שאל הרבי "האם אתה מסכים בלב שלם? והוא ענה שמסכים בשמחה ובלב שלם. אמר הרבי: "אם כך – בשנה הבאה תוכל לתת כפל כפליים…".

במשך כל אותה שנה נבנה הבניין, ולקראת חודש תשרי היה מצבו עגום ביותר, ממש חי מהיד לפה, ואף לווה כסף לכרטיס לרבי ותכנן לבוא ולהתלונן על מצבו?". ואז, אחרי ראש השנה, דופקים אצלו במשרד קבוצה של מנהלי בית-הרפואה שממול, ובפיהם בקשה: יש מחסור גדול במקום בבית-הרפואה והם רוצים לרכוש את המבנה החדש. בהתחלה סירב לשמוע, "אנחנו בנינו בית אבות!" אמר. אבל לאחר מחשבה אמר להם "אם אתם מתעקשים – אני מוכן בסכום של…" והוא נקב בסכום אסטרונומי, ממש הזוי.

עוד באותו שבוע נחתם הסכם המכר. והפעם, כשהגיע לשמחת תורה בתור מליונר – קנה שוב פסוק "על דעת הרבי", אולם הפעם כשנכנס לרבי אחרי שמחת תורה ושאל כמה לתת, ענה הרבי: 126 דולר!

לפליאתו הסביר הרבי: שנה שעברה שמצבך היה דחוק ביותר – הייתה זו מסירות-נפש גדולה בשבילך לתת כמה אלפים, אבל השנה גם אם תתן סכום ענק, לא תרגיש את זה בכלל, ממילא זה כבר לא מסירות נפש, כך שאסתפק בסכום סימלי.

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על כך שמשה מבקש מפרעה לתת לעם ישראל לזבוח להשם ואומר לו "גם אתה תתן בידנו זבחים ועולות ועשינו לה' אלוקינו" "ואנחנו לא נדע מה נעבד את ה' עד בואנו שמה" מסביר רש"י שמשה אומר לפרעה אנחנו לא יודעים אם הקב"ה יבקש יותר ממה שיש בידינו, נשאלת השאלה האם משה לא יודע שהקב"ה לא דורש יותר ממה שהאדם יכול לעשות? ואם אכן לא יבקש יותר הרי גם אחרי שייקחו מפרעה לא בטוח שזה יספיק כי אולי יבקש מהם יותר?

מסביר הרבי מליובאוויטש שרש"י מדייק בדבריו "שמא ישאל יותר ממה שיש בידינו" הקב"ה מבקש מהאדם לפעמים יותר ממה שיש בידיו מכיוון שהוא יודע מה הפוטנציאל שקיים עבורו ולכן הוא לא מבקש יותר מכוחו אלא יותר ממה שיש בידיו, לעם ישראל יש בידיהם כמות מסוימת של זבחים לזבוח אבל יש להם אפשרות לקחת עוד מפרעה ואם יש להם פוטנציאל כדאי לממש אותו.

אנחנו צריכים ללמוד מזה, הקב"ה נתן לכל אחד מאיתנו כוחות מיוחדים ואל לנו להסתפק במה שבידינו אלא עלינו לנסות ללכת בביטחון ובידיעה שאנחנו יכולים יותר וככל שנשתדל יותר נצליח לממש את הפוטנציאל ונראה ברכה בכל מעשינו בגשמיות בורחניות.
יהי רצון שבזכות המימוש העצמי של כולנו נזכה לגאולה אמיתית ושלימה שתבוא בקרוב ממש.