ממתק לשבת קודש פר' ויקרא עם הרב נחמיה וילהלם שליט"א שליח חב"ד בנגקוק - תאילנד

העיירה מז'יבוז' לבשה חג, זוג צעיר עומדים להתחתן והבעל שם טוב הולך לערוך את החופה, כל אנשי העיר עומדים מוכנים בכיכר העיר לאירוע הגדול , הבעש"ט עושה את דרכו אל הבמה אבל בדרך הוא ניגש ליהודי שעמד בין הקהל ולוחש באוזנו, דבר מה, אותו יהודי מיד הסתובב והחל ללכת, שניים מתלמידי הבעש"ט הסתקרנו לדעת מי הוא אותו הצדיק שהרבי דיבר איתו, מתוך סקרנות הם החלו ללכת אחריו כשראו אותו מגיע למלון הבחינו כי הוא אורז את חפציו על מנת לצאת, עצרו אותו ואמרו לו "אתה לא תוכל לברוח מאיתנו ספר לנו מי אתה, אנו בטוחים שאתה צדיק נסתר אם הבעש"ט טרח לבוא לדבר איתך לפני החופה" היהודי התיישב ואמר להם לא צדיק ולא בן צדיק אני, אספר לכם את הסיפור.

יש לי שכן בשם יעקב, חברים טובים אנחנו מזה שנים רבות, לפני כשנה החליט יעקב לנסוע לעיר רחוקה לעבוד שנה ולחזור עם סכום כסף, הוא נפרד מידידיו ומשפחתו ונסע, המזל האיר לו פנים ואחרי כשנה חזר עם סכום גדול בידיו, כולם באו לקבל את פניו ולאחל לו הצלחה וכמובן גם אני באתי ועזרתי לו לארח את כולם, לפתע ראיתי על השולחן את הארנק של יעקב עם כל הכסף שחסך, אמרתי לעצמי "איזה חוסר אחריות זה להשאיר ככה כסף, אני חייב ללמד אותו לקח", שמתי את הכסף בכיס ואמרתי לעצמי "כשיעקב יתחיל לחפש אוציא את הכסף ואגיד לו יש לך מזל שזה אני מצאתי את זה" אך כשהחלו החיפושים החל בלגאן גדול וכבר לא היה לי נעים , אמרתי לעצמי אחכה עד שכולם ילכו ואספר ליעקב, אבל אנשים נשארו שם כל הלילה לעודד אותו ולא מצאתי הזדמנות נאותה, וכך הלך ועבר עוד יום ועוד יום ולא מצאתי דרך להחזיר את הכסף, עד שהחלטתי שאסע למקום אחר, אשקיע את הכסף בעסק ועוד כשנה שנתיים אוכל להחזיר ליעקב הרבה יותר וכך ייסלח לי, יצאתי לדרכי והגעתי לכאן וכמו כולם עמדתי לראות את החופה של הבעש"ט, אלא שאז הבעש"ט ניגש אלי ואמר לי "אף פעם לא מאוחר תחזור הביתה ותחזיר את הכסף ובעז"ה החבר יאמין לך".

****

בפרשת ויקרא מובא דינו של אדם שהפקיד חפץ אצל חבירו וכשבא לבקש את החפץ החבר מתכחש ואומר לא נתת לי והתורה אומרת כך: "נפש כי תחטא ומעלה מעל בה' וכיחש בעמיתו בפיקדון" והביטוי ומעלה מעל בה' קצת מעורר תמיהה הרי המעילה היא בחבר ולמה מדגישה התורה שמעל בה'?

רש"י מסביר בשם רבי עקיבא שבדרך כלל בכל משא ומתן של אדם מביאים הצדדים עדים כדי לוודא שהכל יהיה כשורה או שעושים חוזה כתוב שאז זה משהו ששומעים עליו ויודעים, בפיקדון שהאדם מפקיד בידי חבירו, פעמים רבות הוא לא רוצה שידעו מזה שהפקיד אצל חברו ואז הוא סומך על היראה של החבר מהקב"ה שראה את ההפקדה, כשהחבר מועל בפיקדון הוא מועל באימון שלו מול השם.

בחסידות כתוב שהמעילה כאן בקב"ה היא עוד יותר פנימית, הרי הקב"ה הוא הבעל הבית האמיתי של כל מה שיש בעולם כנאמר "לה' הארץ ומלואה" אלא שהקב"ה נתן לאדם את הזכות להיות בעלים של החפץ המסויים, כאשר אדם עובר על הרצון הזה של ה' ומתכחש בבעלות של חברו על אותו דבר שהקב"ה נתן לו הוא לא פוגע רק בחברו אלא הוא פוגע בקב"ה שנתן לחברו את הבעלות על אותו דבר ולכן אומרת התורה שהוא מועל מעל בה'.

רק שגם במצב כזה נותנת לו התורה את הדרך לשוב על חטאו ולכפר על המעשה שעשה הן כלפי החבר והן כלפי שמיים.
יהי רצון שנדע להשתמש בפקדונות היפים שהקב"ה נתן בידנו בדרך הטובה ביותר וכך נזכה לגאולה אמיתית ושלימה בקרוב ממש.

שבת שלום
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד