צפו: דברי ח"כ יעקב אשר בפתח הדיון. צילום: דוברות הכנסת
ועדת החוקה חוק ומשפט בראשות ח"כ יעקב אשר דנה היום בהצעת החוק להארכת תוקף התקנות לשעת חירום ל"אזור מוגבל". הצ"ח נועדה להאריך ב-45 יום את התקש"ח המסמיכות את ועדת השרים להכריז על אזורים בהם קיים צבר תחלואה כאזורים מוגבלים ולקבוע הגבלות שונות לריחוק חברתי ולהגברת האכיפה באזור זה.
בדיון שהחל בשעות הבוקר ונמשך גם בשעה זן השתתפו בין היתר, ראש עיריית בני ברק אברהם רובינשטיין, ראש עיריית אלעד ישראל פרוש, ראש עיריית בית שמש עליזה בלוך, ראש מועצת קרית יערים יצחק רביץ וראש המועצה המקומית דיר אל אסד אחמד דבאח.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר אמר כי"לא נקבל סעיף ללא קריטריונים יותר מפורטים שנותנים קריאת כיוון להחלטות. סעיף ההיוועצות עם ראשי הרשויות לא יישאר בצורה שהוא עכשיו. תהיה חובת התייעצות עם ראש הרשות. כשאתם נכנסים למגרש של הטלת סגר, ראש העיר הוא שחקן. לא בטוח שיהיה לו וטו אבל ההיוועצות חייבת להיות. משרד הבריאות מתאר תקופה של שבועיים התלבטות".
אשר רמז כי ראשי ערים שמקושרים במרכז הליכוד הצליחו להשפיע על הסגר בעירם: "איפה מקומו של ראש הרשות דקה לפני כינוס ועדת השרים ואיפה מקומו בדיון הוועדה עצמה? ההרגשה שלי היא שבחלק מהמקרים מעורבות ראש העיר שגורמת לשינוי יותר גדולה בערים מסוימות ופחות באחרות. ראש עיר שיותר מקושר ויודע להרים טלפונים לשרים יודע לצעוק על טעות ומטפלים בה".
צפו: דברי ראש העיר פרוש בוועדה. צילום: דוברות הכנסת
ראש עיריית אלעד ישראל פרוש, שעירו נמצאת בסגר בימים אלו, תקף את הרשויות בחריפות ואמר בדיון כי "חוק הוא חוק. אנחנו עובדים עם פיקוד העורף ומשטרת ישראל ואמרו שאנחנו פועלים נכון רק ללא כלים. יש לנו משפחות מרובות ילדים ובתים קטנים של 70 עד 120 מ' ל-10 /12 נפשות. אין לנו חדרים לכל נפש בבית וברגע שאחד נדבק תוך יומיים הוא מדביק את כולם".
הוא חשף את פרטי שיחותיו עם ראש העיר ואמר כי "בפעם הקודמת הלכו על הראש של העיר שלנו. הפעם שאלתי את שר הבריאות אם אנחנו ק.ג.ב. עברו חמישה ימים מאז שר הבריאות אמר שסוגרים את העיר. היקל"ר אומר שצריך להוציא את כולם למלוניות ועד יום שישי לא נפתחו. אמרתי לשר הבריאות שאין כל תועלת בסגר, יש לי 35,000 ילדים וברגע שילד חולה נכנס לבניין נדבקים 300. לקחו עיר שלמה והכפישו אותה".
"המשטרה והצבא לא חלק מהחוק? למה מטילים סגר בלי לשאול אותם? לקחתם עיר סוציו-אונומי 2 ושמתם כאפה על ראשה. יש לי הרבה ילדי חינוך מיוחד שמונעים מ-210 מהם לצאת ללימודים. מה יהיה עליהם? מה על הוריהם ואחיהם? אוי לבושה של המדינה. אם אתם לא רוצים לספור את ראשי הרשויות ניחא אבל שמתם אנשים כה חשובים במדים ירוקים וכחולים אצלנו בעיר, תספרו אותם לפחות", זעק פרוש מדם ליבו.
סגן ראש העיר אלעד אבי שטרן הוסיף כי "הוסתר מעיני הציבור שלפתע הגיעו 865 מחלימים באמצע הגל השני. זה קרה בגלל שיש 15% שגיאות בקובץ מבחינת אלעד. אלעד עומדת במקום ירוק. הרשות עצמה ערכה חקירות אפידמיולוגיות על כל חולה. כל חולה בודד ויש לנו שליטה מלאה ומשרד הבריאות הראה דבר אחד- שהוא מאבד שליטה במצב. חייבים להפיק לקחים מהגל הראשון ביחס לבידוד המלוניות".
"פספסנו את ראש עיריית אלעד"
יגאל סלוביק ראש אגף לוט"ר במל"ל הודה בדיון כ"פספסנו" את העיר אלעד. "עיריית ת"א פועלת בחמ"ל משותף עם פיקוד העורף, משרד הפנים, משרד הבריאות, משטרת ישראל בשיתוף פעולה מלא ואילולא כך ההצלחה הייתה הרבה יותר נמוכה. אם זה לא קרה עם העיר אלעד יש לבדוק למה אך עם ראש העיר בית שמש יש שיח פתוח 24/7. במקומות בהם באנו עם נתונים וראש העיר טען לטעות, ישבנו עם ראש העיר והרופאה המחוזית ותיקנו ולא העלינו את אותן ערים לאזור במיקוד. אם פספסנו באירוע הזה את ראש העיר אלעד אז יכול להיות וצריך לתקן את זה".
צפו: ראש אגף לוט"ר במל"ל אומר כי "פספסנו את ראש העיר אלעד". צילום: דוברות הכנסת
ד"ר ענת צוראל פרבר, עוזרת ראש שירותי בריאות הציבור, הודתה בדיון כי הייתה "טעות" בסגר בטבריה. לדבריה, "בטבריה הייתה טעות בנתונים באופן ספציפי. בגלל זה אנחנו בוחנים את הקריטריונים שוב ושוב. בגדול הטעות הייתה באמת במיקוד. באופן חריג התמקד בכמה רחובות ולא בשכונות כמו שראינו במפה. זה עלה בשיח שניהלנו עם ראש העיר".
"על כל משפחה שפינינו לבי"ח פנינו ל-4 משרדים חייב להיות מקום אחד שמתכלל ומולו סוגרים הכל"
ראש עיריית בני ברק אברהם רובינשטיין שהתמודד עם סגר בגל הקודם אמר בדיון כי "המשנה הסדורה צריכה להיות לשלוח למלוניות כמה שיותר משפחות. תרחיבו את מעגל הסמכויות לרשויות המקומיות, להחליט איזה עסקים לפתוח ואיזה לסגור, ותאפשרו התקשרויות ליועצים חיצוניים ללא מכרז לשלושה חודשים. רוני נומה עבד בהתנדבות עם למעלה מעשרה אנשי צוות אלופים ותתי אלופים אבל לא בטח שנוכל לעשות זאת שוב. ביחס למידעים ממשרד הבריאות, שרשור המידע על החולים לא מגיע אלינו לרשויות. אנחנו לבד עושים את בדיקות השרשור. עלינו להמשיך בכך אך אם יהיה ממשק בינינו למשרד הבריאות זה יקל על כולם".
צפו: דברי ראש העיר בני ברק אברהם רובינשטיין בדיון. צילום: דוברות הכנסת
ראש העיר בית שמש עליזה בלוך פרשה בדיון את שהיא עברה ואמרה כי "ההחלטה על סמך טבלאות בלעדינו היא בלתי סבירה. מי שצריך לקחת אחריות הוא ראש הרשות. בעיר עם 134,000 תושבים, להחלטה לסגור אותה או לסגור שכונות יש הרבה משמעויות. זה העמיד אותי כראש רשות בסיטואציה שבמקום להגן על התושבים הפכנו לאויב העם".
היא הסבירה כי "בבית בו גרים בצפיפות 12 אנשים הסגר רק הפך למדגרה הרבה יותר קשה. אני לא מאמינה בסגר. הפתרונות צריכים להיות מאוד ממוקדים ויש לעשות עבודת מיפוי יותר עמוקה. אין סיבה לסגור היום 40,000 איש בתוך מדגרה. האתגר הגדול שלי כראש רשות הוא המשבר הכלכלי שזה יצר בגלל כמות מקומות העבודה שנסגרו".
"לפני שלוחצים פליי על אזור מוגבל תעצרו רגע ותחשבו איך לבודד את החולים ולקטוע את הנדבקים הסגר רק הגדיל את חוסר האמון", הוסיפה בלוך. "צריך לגייס את התושבים אחרת אין כל משמעות להחלטות. בכל דבר אחר אנחנו עובדים בצורה טובה מול הממשלה וכאן אין כתובת אחת. לכל עניין אנחנו מופנים למשרדים שונים. דווקא בגלל שאנחנו רוצים לקחת אחריות כוללת להתמודד עם הסיטואציה המורכבת אני חייבת את הכלים לכך".
לדבריה, "על כל משפחה שפינינו לבי"ח פנינו ל-4 משרדים חייב להיות מקום אחד שמתכלל ומולו סוגרים הכל". היו"ר ח"כ יעקב אשר הגיב לדבריה: "חייב להיות חמ"ל שיתכלל את כל המידע ואז יגיע לוועדת השרים. אמנות ההחלטה צריכה להיות של כלל המשרדים כגוף אחד וזה חייב לבוא לביטוי בחוק".
דברי ראש מועצת קרית יערים, הרב יצחק רביץ. צילום: דוברות הכנסת
ראש מועצת קרית יערים, הרב יצחק רביץ, שהיה הישוב הראשון להתמודד עם הקורונה, דווקא הבעיה תמיכה בסגר: "סגר הוא אחד הכלים הטובים למניעת התפשטות. כשהחלה ההתפרצות פניתי לשר הבריאות דאז והפעלנו על עצמנו סגר עצמי. מה-1.4 עד ה-12.5 סגרנו את היישוב ועבדנו נקודתית עם אנשים ברמת השכנוע לא לצאת מהבתים. את כל מערך הקניות לפסח ניהלנו עצמאית ואנשים היו ממושמעים".
עם זאת הוא תקף רביץ בחריפות את אנשי משרד הבריאות ואמר כי "באירוע הזה מתייחסים לרשויות המקומיות כ"אנחנו" ו"אתם" וצריך להתייחס לכך ככולנו יחד. כשביקשנו נתונים מי החולים החל דיון משפטי האם אפשר לתת לנו את הנתונים כי מה נעשה איתם ומה "אתם", תעשו? יש כאן משהו לא בריא ב"אנחנו ואתם". זו לא היוועצות. אני ברבע שעה יכול למפות את היישוב ולהחליט מי נדרש לבידוד. למשרד הבריאות ייקח שבועיים למפות. אנחנו החזית וככל שהנושא ייכלל בחוק נצליח למגר את הנגיף".
ראש מועצה מקומית דיר אל אסד, אחמד דבאח: "קבענו יעד למגר את המחלה עד סוף מאי. נענו לבקשתי להוריד את הסגר כשלקחתי אחריות. הקמתי ועדת חירום ובכל יום למדנו את הנחיות משרד הבריאות והעברנו לתושבים באתר המועצה ועוד דרכים. עשינו כ-5000 בדיקות בתוך שבועיים. זה דבר חשוב מאוד. בסוף מאי לא היה אף חולה ועכשיו יש שניים שנדבקו בדרום. מקור הסכנה כיום זה התקהלויות בחתונות, כדורגל וחוף הים שם אין שליטה".
יו"ר ועדת החוקה ח"כ יעקב אשר פתח את הדיון: "התקנות הגיעו אלינו רק בסופ"ש והן אמורות לפקוע בשבוע הבא וכדי שלא ניתקע במצבי קיצון הוטל עלינו לתקן מה שניתן ואני מודיע שבחוק הסמכויות הגדול, ממנו ייגזרו כל ההוראות בהמשך, ניכנס לכל רזולוציה בלי רחמים. התחושות שלי קשות. החוק הזה יוצר סטיגמות לערים שונות. מצד אחד נראה שאף אחד לא רוצה להשתמש בכלי הזה אך כשכבר משתמשים זה לא תמיד בשום שכל ובזהירת המתבקשת. וההפעלה כלפי שכונות מסוימות לא תמיד חפה מטעויות. נתעכב על נושא שיקול הדעת למקבלי ההחלטות, ממה מורכבים הנתונים המוצגים לוועדת השרים לפיהם מתייחסים לאוכלוסיות השונות והשפעת ראשי הרשויות וכן משך ההחלטה ופיקוח הכנסת. אני רוצה לשנות. אנחנו לא יושבים פה כדי לאשר מסמך שהועבר אלינו בבהילות. למרות הגבלת הזמן, נתקן את התקנות. התיוג הוא דבר רע שאסור שיהיה".
ח"כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס): "ראשי הערים החרדיות הפכו בתקופת הקורונה לפותרי בעיות שהמדינה הייתה צריכה לפתור. הסמל של הקורונה הפך להיות החברה החרדית. באתר הממשלתי של משרד החינוך רואים את התיוג מי שעוטה מסיכה הוא החרדי ומי ששומר מרחק אינו חרדי. לתושבי רמת גן יש הרבה מה ללמוד מבני ברק ואלעד. ראיתי מאות אנשים שם ללא זכר למסיכה או 2 מ' ולא ראיתי אף פקח שרודף אחריהם. אנחנו לא מחפשים הנחות אבל לא יכול להיות שרודפים את החברה החרדית בצורה אובססיבית. דין אלעד כדין רמת גן"
מיכל קוטלר וונש (כחול לבן): "חשובה העקביות בהחלת הכללים כדי שהדברים לא ייתפסו כאיפה ואיפה. חשוב שנתייחס להיגיון המסדר כדי לזכות באמון הציבור. האמון הזה חיוני. בנוסף לחובת ההיוועצות יש מאגר מידע דו-כיווני אדיר שיכול להיבנות מהידע של ראשי הרשויות שהם מקור הידע".
דברי ח"כ מיקי לוי בדיון. צילום: מתוך הטוויטר שלו.
ח"כ מיקי לוי (יש עתיד תל"ם): "בטבריה ברגע שראש העיר התערב צומצם הסגר לשני רחובות בלבד. לא יכול להיות שמפחידים את כל הציבור על טבריה ובתי המלון צונחים ונהית קורונה כלכלית. בסוף ראש העיר מכיר את עירו טוב יותר מכולם וזו אחריות שלו. לא ייתכן שהוא לא יהיה מעורב בקבלת אחריות ובסיכונים שלצידה. אם יש זוג הורים ו-2 ילדים חולים מתוך עשרה לא יפנו אותם למלונית וזו מדגרה. חייבים לבחון את תנאי המחיה של המשפחה. כרגע ההוראות לפינוי למלונית הן של 50% מהמשפחה".
ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן): "ראש רשות לא צריך לשמוע מהתקשורת שוועדת השרים החליטה על הרשות שלו או על אזור בה כאזור מוגבל. יש להם ידע שיוכל לסייע לממשלה לדייק את ההחלטות. במהלך החקיקה נצטרך להוסיף חובת היוועצות בראש רשות לא כפי שזה נכתב כיום "ככל הניתן" אלא כחובה ממשית. בסוף ההחלטה היא של הממשלה אבל חשוב שהם יהיו נוכחים והממשלה תוכל לקבל החלטה מושכלת".
דברי ח"כ גדעון סער בדיון. צילום: ערוץ כנסת
ח"כ גדעון סער (הליכוד): "המקרה של העיר טבריה חייב להדליק נורה אדומה. אם מתקבלת החלטה ביום מסוים להכניס 5 שכונות לסגר ולמחרת ההחלטה לצמצם ל-3 רחובות יש בזה משהו נמהר מסוכן ולא תקין. זה אומר שהתקבלה החלטה נחפזת נמהרת וללא שיקול דעת שפגעה בעיר טבריה. אנחנו ימים ספורים לפני החופש הגדול וכאשר עיר תיירות כזו ממותגת כפי שמותגה בהחלטה הראשונה זו פגיעה בלתי מוצדקת. השלטון המקומי הוא יחידה הרבה יותר יעילה במקרה כזה לכן בתקנות יש לתת משקל לרשות המקומית. אנחנו חייבים להבין מה הקריטריונים לסגר. חייבים לצמצם את התקופה שללא אישור הכנסת לפחות מ-21 ימים. 3 שבועות ללא אישור פרלמנטרי זה מוגזם, לא מדתי ולא סביר".
ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "אחת מתוצאות הלוואי השליליות זה מיתוג אוכלוסיות. כשסגרו את בני ברק היה תיוג נגד חרדים ברשתות החברתיות. זה פוגעני, ומפספס את המטרה. סגירת ישוב צריכה להיות ההחלטה הכי קיצונית שדורשת מחשבה מעמיקה. כשדיר אל אסד נסגר שיתוף הפעולה היה מופתי. אי אפשר לעשות דברים כאלו בלי להתחשב בדעת ראש הרשות. הוא מכיר את השטח והרגישויות. להנחית הנחתות כאלו ל-21 יום ללא ביקורת הכנסת זה לא סביר. אני מודאג מהעליה בתחלואה וצריך לקבל כמה צעדים אך יש לקחת בחשבון את האיזון בין הצרכים הרפואיים לבין הצרכים החברתיים כלכליים".
