בחודשים מרץ עד דצמבר 2018 , בדק, בין היתר, משרד מבקר המדינה את בחינת הנושאים המהותיים על ידי צה"ל בתהליך האישור העקרוני של פרויקט רכישת התותח, התנהלות צה"ל ומשרד הביטחון לקראת מימוש הפרויקט והצגת הפרויקט לקבינט המדיני-ביטחוני לשם קבלת אישורו. הביקורת נערכה בצה"ל, במשרד הביטחון, במל"ל ובתעשייה האווירית.
ממצאי הביקורת: תמונת המצב שעלתה מן הביקורת מלמדת כי זרוע היבשה בצה"ל לא בחנה במסגרת עבודת המטה לקידום ההצטיידות של תותחים חדשים, מערך שהוא בעל משמעויות מבצעיות ארוכות טווח ומשוקעים בו סכומים כספיים גבוהים, נושאים מהותיים שהיו אמורים לתמוך בקבלת ההחלטות בנוגע ליציאה לפרויקט. לא נבדקו, לדוגמא, מקומה של האש הארטילרית בתמרון הצבאי כיום, ההישג המערכתי הנדרש ממערך התותחים ואפקטיביות הפעולה שלו. בנוסף נמצא כי הוועדה המטכ"לית שהייתה אמורה להציג לסגן הרמטכ"ל ולרמטכ"ל תמונה מלאה, לא הציגה להם היבטים מבצעיים הקשורים בין היתר לערך התרומה המבצעית שתופק מהחלפת התותחים.
עוד מצאה הביקורת כי במרץ 2014 החליטו במפא"ת ובזרוע היבשה (ז"י) על ביטול ההדגמה של תותח AGM בישראל. החלטה זו התקבלה מבלי שהתקיים דיון בנושא שבו נשקלו המשמעויות של קיום ההדגמה לעומת ביטולה. עם זאת נמצא כי במשך כעשור עשתה זרוע היבשה עבודת מטה לקראת קבלת החלטה בנוגע לפרויקט, ובשנת 2017 הוקמה ועדה מטכ"לית בדבר ההחלטה להצטייד בתותחים חדשים.
מנובמבר 2016 עד מרץ 2017 הציגו מפא"ת, ז"י ואג"ת לוועדה לבחירת מפתחים ואישורם הפועלת במפא"ת (ועדת המפתחים) דרישות מהותיות הנוגעות להיבטים מסוימים, זאת אף שדרישות אלה לא נדונו ולא אושרו בתהליך האישור העקרוני באג"ת ועל ידי הרמטכ"ל ושר הביטחון.
עוד עלה מהביקורת כי למרות שהפנייתה של ועדת המפתחים לתקנות חובת המכרזים לצורך מתן פטור ממכרז לאלביט היה מספק, הנימוקים שלה ושל מפא"ת למתן הפטור ממכרז, בנוגע לשיקולים מסחריים ובנוגע לאינטרס ביטחוני שאינו מובהק, לא היו מבוססים דיים. כמו כן, ועדת המפתחים לא הציגה לאשורם את כל השיקולים בעד קיום מכרז בין-לאומי.
חוסר בהירות נוספת עלתה בהצגה של צה"ל לקבינט המדיני-ביטחוני. צהל הציג לקבינט כי אחת משלוש הסיבות העיקריות ליציאה לפרויקט היא היבט מבצעי מסוים. עם זאת, קיים חוסר בהירות באשר לטענה זו. המל"ל לא הציג לקבינט ניתוח חלופות שאינן תותחים, ומפא"ת הציג למל"ל ולקבינט הערכת מחיר של תותח AGM שהייתה כפולה מזו שהייתה בידיו.
בעיקרי ההמלצות של מבקר המדינה אנגלמן צוין כי בשל השינויים שחלו בשדה הקרב בשנים האחרונות ונוכח הליקויים העולים מביקורת זו, על מערכת הביטחון להקפיד על ביצוע עבודת מטה סדורה ויסודית ועל הצגת מידע מדויק ומלא למקבלי ההחלטות. בעקבות טיוטת דוח הביקורת, הנחה סגן הרמטכ"ל את אג"ת ללמוד את הדוח, לקיים דיון במשמעויותיו ולהפיק את הלקחים הנדרשים. עוד המליץ המבקר כי ראוי שמשרד הביטחון יקבע בהוראותיו כללים לביצוע הדגמות לפני התקשרות עם ספקים פוטנציאליים בנוגע למערכות אמל"ח שמהווים חלופות.
תגובת דובר צה"ל
צה"ל רואה חשיבות בנושאים שהועלו בביקורת ומתייחס בכובד ראש לממצאיה. נפעל להסדרת הנושאים הדרושים הסדרה. צה"ל מברך על הביקורת ויפעל למימוש מסקנותיה באופן מהיר.
פרויקט "התותח החדש" הוא אירוע מבצעי בעל חשיבות גבוהה המנוהל בזרוע היבשה מעל לשמונה שנים. הפרויקט משקף תהליך זרועי ארוך, יסודי, מפורט ואיכותי ובוצע בהתאם לנוהל 10/1 (נוהל מטכ"לי לבחינת רכש).
זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה מקיפה במשך כמה שנים לאישור ומימוש פרויקט התותח החדש. הפרויקט נבחן בכל הכלים הרלוונטים לרבות במסגרת תפיסת "יבשה באופק" משנת 2016.
מסקנת עבודת המטה היא כי מערך התותחים הוא מערך שדורש חידוש. כיוון שמדובר בתהליך הצטיידות ארוך, יש לקבל החלטה בנוגע להחלפת מערך התותחים במערך חדש בהקדם. הנושא תועדף במיקום גבוה כחלק מיכולות זרוע היבשה בתוכנית הרב שנתית "גדעון".
בניגוד לנטען בדו"ח, זרוע היבשה בחנה נושאים מהותיים בראייתה במסגרת גיבוש תפיסת "יבשה באופק" והתייחסה אליהם באופן מעמיק.
כך נעשה גם בכל פרויקט ארוך טווח וקצר טווח. כל פרויקט מחויב לנוהל ייזום, פיתוח והצטיידות באמל"ח (10/1). במסגרת הנוהל מבוצעת בחינה של המשמעויות הנובעות מההחלטות, לרבות בפרויקטים עתירי משאבים.
ראש המטה הכללי אף הקים וועדה מטכ"לית לבחינת ההצטיידות בתותח חדש, טרום הבאת הפרויקט לאישור הקבינט המדיני- ביטחוני. זרוע היבשה גם אימצה פרקטיקה של שילוב צוותים אדומים במסגרת עבודת מטה לאישור פרויקטים.
כמו כן, יוקם צוות בדיקה אשר יבחן את הצורך בקיום אישור עקרוני של צה"ל לפרויקט, לפני או אחרי פניה לוועדת המפתחים במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון.
לאחר הצגת המסקנות של ועדת הבדיקה (ביולי 2017), ניתן אישור עקרוני על ידי ראש המטה הכללי ושר הביטחון. מסמך האישור העקרוני הופץ כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2018. חשוב לציין כי פרויקט בהיקף משאבי מסוג זה מחייב את אישור הקבינט ועל כן היה צורך להמתין עד לקבלת אישורו (מרץ 2018). במרץ 2019, עם סיום המשא ומתן, נכתב והופץ האישור הסופי לפרויקט.
אנו דוחים את הטענה לכך שאגף התכנון אישר עקרונית את הפרויקט טרם הצגתו על ידי זרוע היבשה, שכן בשנת 2013 זרוע היבשה ביצעה אישור עקרוני ורק בשנת 2017 הפרויקט עלה לאישור עקרוני מול ראש המטה הכללי ושר הביטחון.
באשר לטענה לאי קביעת דרישה ל"עצמאות כחול לבן", נציין כי הנושא הוצג במעלה הדיונים ובפני ועדת המפתחים, אך ייתכן והיה נדרש להדגיש נושא זה גם בשלב הסיכומים.
צה"ל מקיים תהליכי עבודה תקינים בהתאם להמלצות, ומקפיד על הצגת נתונים מדויקים למקבלי ההחלטות. כמו כן, ימשיך במשימתו להגן על תושבי מדינת ישראל, להתייעל, להשתפר ולהיות פתוח לביקורת עניינית.
