היום (שלישי), לאחר שלוש וחצי שנות עבודה, הסתיימה בניית המכשול ברצועת עזה. מדובר בכ-65 ק"מ הכוללים חומה תת-קרקעית עם אמצעי גילוי טכנולוגיים, גדר פיזית, מכשול ימי, מערך גילוי וחדרי לחימה, שימנעו חדירה מרצועת עזה לשטח מדינת ישראל. זהו אחד הפרויקטים הענפיים הכי מורכבים שמערכת הביטחון בנתה אי פעם – הן מבצעית והן הנדסית-ביצועית.
"החומה הוקמה כחלק מהמסקנות של 'צוק איתן'", כך על-פי ראש מנהלת גבולות ותפר, תא"ל ערן אופיר, "היא נבנתה בדומה לקירות של חניונים ומרתפים, על-מנת להוציא פחות אדמה ולהפחית את העלות. בסוף, העלות הכוללת של כל מרכיביה היא שלושה מיליארד וחצי שקלים בלבד".
המכשול כולל 5 מערכי הגנה משלימים: חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית; מכשול עילי הכולל גדר "שעון חול" בגובה של יותר מ-6 מטרים, מערכת שעוצרת רחפנים, כלי טיס ואמצעים נוספים; מכשול ימי הכולל אמצעים לניטור חדירות מהים ומערכת נשק נשלטת מרחוק; מערך מכ"מים ומצלמות לאחיזת השטח ולאיתור מנהרות; חמ"לים ברמת הגדודים, החטיבות והאוגדה.
מאז תחילת הבנייה היו בגזרה 15 סבבי לחימה ו-10 סיכולים של מנהרות, וגם אז המשיכה המלאכה תחת אש. בשיא, פעלו בה יותר מ-1,200 עובדים בו זמנית. כמות המילוי והחפירה בפרויקט גבוה מ-3 מיליון קו"ב, כמות הבטון בפרויקט שוות ערך לכ-2 מיליון קו"ב, והושקעו בו 140,000 טונות ברזל ופלדה. לכל אלו סייעו 6 מפעלי בטון שהוקמו לאורך הגבול, ונוהלו על-ידי 80 ראשי עבודה בחמשת המערכים.
המכשול הוקם במשותף ע"י משרד הביטחון וצה"ל בהובלת מנהלת גבולות ותפר, פיקוד הדרום ואוגדת עזה, אגף ההנדסה והבינוי ומנהל הרכש במשרד הביטחון.
"המכשול שולל מחמאס את אחת מהיכולות שאותן ניסה לפתח", פתח שר הביטחון, בני גנץ, "הוא מציב קיר של ברזל, סנסורים ובטון בינו לבין תושבי הדרום. שגרת החיים פה היא הניצחון שלנו, והיא האויב הגדול ביותר של ארגוני הטרור. נמשיך להיערך כדי לנטרל כל יכולת לפגוע באזרחי ישראל –בדגש על איום הרקטות שנמצא על הכוונת, מתוך שטח הרצועה. נמנע הזרמת ידע וטכנולוגיה איראנית לעזה, ונמשיך לסכל כל ניסיון של חמאס להפעיל את שלוחותיו באיו"ש או בישראל".
"כתושב האזור וכסגן שר הביטחון", אמר סגן שר הביטחון, ח"כ אלון שוסטר, "אני גאה לחנוך יחד עם שר הביטחון את המכשול כנגד הטרור. מדובר ברכיב חשוב לחיזוק הביטחון תחושת הביטחון של תושבי האזור. מערכת הביטחון מחויבת להמשיך לפעול בנחישות למען חייהם השלווים של התושבים ולפיתוח כלכלי ודמוגרפי של העיר שדרות, הקיבוצים והמושבים על גבול עזה".
"המכשול הזה הוא חלק מ׳קיר הברזל׳ של תפיסת ההגנה שלנו", הסביר הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, "הוא מייצג חשיבה מחוץ לקופסה ומבטא את סוג החשיבה שאנו מחויבים אליה בצה״ל. אנו משכללים את ההגנה לסוגיה בכל הגזרות, אבל זוכרים שההכרעה מושגת באמצעות התקפה, אנו מחזקים אותה באופן ניכר ובהתמדה – ובשנה האחרונה באופן מיוחד כלפי איראן".
"המכשול הביטחוני, אחד הפרויקטים ההנדסיים המורכבים שנבנו אי פעם", הצהיר מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, "הוא עוד הוכחה שאין משימה שמערכת הביטחון לא יכולה לה. המכשול כבר שינה את המציאות הביטחונית בדרום ויביא להמשך הפריחה הכלכלית והחברתית של יישובי עוטף עזה."
"במהלך מבצע 'צוק איתן'", אמר ראש מנהלת גבולות ותפר, "הופנה אלינו האתגר של בניית קיר תת-קרקעי מעזה נגד המנהרות, למצוא פתרון אפקטיבי והרמטי למנהרות הטרור שחוצות מהרצועה לעבר ישובי עוטף עזה. העבודה הייתה לא פשוטה – עברנו 15 סבבי לחימה, ירו עלינו, היו כאן 1,200 עובדים בשיא, שדאגנו לשלומם ולביטחונם מבלי להפסיק את העבודה לרגע. היום אני יכול לבשר לתושבי עוטף עזה שיש היום מכשול, הן תת-קרקעי והן עילי, עם אמצעים מתקדמים, שימנעו כניסה לישראל בצורה הטובה ביותר שיש".
