חלפו הרבה שנים מאז שמשפט כמו 'נראה אם אתה מעיז לקפוץ אל התהום' הביא אותנו להראות את גבורתנו, אך על מליוני אנשים ברחבי העולם השיטה עוד עובדת והיא מביאה הרבה כסף למחקר רפואי לטובת מחלת ה-ALS • מי בעד, מי נגד, ומי מקורי

אחד השינויים שהביאה עימה קפיצת הדרך הטכנולוגית, הוא הנמכת החומות שסבבו את המגזר החרדי, הידע שהפך נגיש בהרבה הביא לעמעום הבדלי התרבות והוא ניכר בהחלט באלו היושבים בערי הגבול וממוקמים בנקודת המפגש בין חרדים לשאינם.

ההשפעה אינה עוצרת והיא מתפשטת במהירות אל תוך המחנה פנימה, תרבות ה'ספיד' מאיצה את קצה ההטמעה של מושגי ודרכי הפעולה של העולם מסביב מבלי שיהיה סיפק בידם של הרבנים או אנשי החינוך לבחון את ההשפעות המתרגשות ובאות.

הטרנד האחרון שפלש לתוככי הציבור החרדי, אם כי בעיקר בחו"ל, אינו בעל אופי מתירני או בדומה לכך אלא הוא 'שטותניקי' בכל הוויתו, ודוווקא משום כך יש בו בכדי לשמש כאבן בוחן לתופעת ההיסחפות החברתית והתודעתית לרעיונות ואידאות שאין מקורם במחננו.

"אתגר הקרח" הינו מיזם חברתי וולונטרי להגברת המודעות והתרומות למחקר על מחלת ה-ALS, ALS היא מחלה ניוונית הפוגעת בתאי מערכת העצבים המרכזית וההיקפית הקשורים לתנועה. מדובר במחלה חשוכת מרפא שמקורה אינו ידוע. במהלכה מתנוונים נוירוני התנועה ומתים, מה שמקשה על החולים בה להזיז את שריריהם. בשלביה המתקדמים היא אף גורמת לשיתוק. אחד הסימפטומים של המחלה הוא חוסר יכולתם של הלוקים בה לחוש את ההבדל בין חום לקור, מה שמביא אותנו היישר אל "האתגר".

והוא הולך כך: המשתתף שופך על עצמו דלי עם מי קרח להזדהות עם אלו שלא אכפת להם כשקר להם. לאחר שעבר את ההשפלה העצמית בהצלחה, יזמין המשתתף שלושה מידידיו ויאתגר אותם לבצע בעצמם על האתגר בתוך 24 שעות או לתרום 100$ למטרות צדקה ומחקר ה-ALS, וחוזר חלילה.

עתה נמצא המאותגר בעמדה בעייתית: אם ישפוך על עצמו קרח, יאמרו הבריות 'ראו מה שעשה פלוני בכדי להתחמק מתרומת מאה דולרים', אם יתרום מבלי להירטב, יראה כפחדן, וכאן הופיע השילוב הגאוני: גם לתרום וגם לשפוך על עצמך מי-קרח! מבצעי השילוב המופלא נכללים בצמרות עולם העסקים וההייטק, כמו ביל גייטס (שבנה לעצמו מתקן מיוחד לצורך המשימה), מארק צוקרברג, וגם נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש.

ביל גייטס אתגר הקרחביל גייטס. שווה 80 מליארד דולר, ועדיין משתטה.

כחודש ימים סוחפים בכירי החברה העולמית זה את זה באתגר המטופש, ובמקום לתרום 100% הם ממשיכים ומשתטים תחת הלחץ החברתי של 'נראה אם אתה מעיז…' (עד איזה גיל זה עבד עליכם?), בימים האחרונים הולכים וצצים ברחבי העולם קולות שפויים לשם שינוי, אחד העשירים שאותגר ע"י חבריו לקח דלי עם 100 שטרות של מאה דולר ושפך אותם על עצמו, תוך שהוא מעיר כי עשרת אלפי הדולרים שהוא תורם למחקר המחלה יעזרו לחולים יותר מאשר אם ישפוך על עצמו דלי קרח.

עוד גוף שהתעורר לשמור על כבוד חבריו הוא משרד החוץ האמריקני שאסר בסוף השבוע על הדיפלומטים הבכירים בשורותיו להשתתף באתגר דלי הקרח, משום "שאסור לנצל משרד ממשלתי לצורכי רווח, גם אם מדובר במטרה נעלה כמו זו". יחד עם זאת, סגנית דוברת מחלקת המדינה, מארי הארף, אמרה כי היא לא חושבת שהאישים שכבר השתתפו באתגר, דוגמת שגריר ארצות הברית לישראל, דן שפירו, ייענשו בשל כך. גם הנשיא אובמה איכזב בהודיעו כי לא ייענה לאתגר, למרות הלחץ מכיוונם של רבים מידידיו.

אמנם ישנו גם צד חיובי לעניין, והוא גובה התרומות שהובאו אל ארגוני ה-ALS, על פי ארגון חולי ה-ALS, גויסו עד עתה למעלה מ-13 מיליון דולר, לעומת כ-1.7 מיליון דולר בלבד שגוייסו באותה התקופה אשתקד. ועם זרם ההתחייבויות מצד ידוענים ואנשי ציבור, המספר צפוי לעלות עוד יותר.

הבדחן מנשה לוסטיג והלעבעדיגער ברי וובר עושים זאת בדרכם הייחודית