לרגל יום השנה הראשון לפטירתו של מרן הגר"ח גריינמן זצוק"ל סרטון נדיר ומיוחד משיחתם המפורסמת של מרן הגר"ח זצ"ל עם יבלחט"א מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן שליט"א בניחום האבלים אצל בני מרן הגר"י שפירא זצ"ל בה הם שוחחו על מעלת הייסורים וכפרתם. מצורף בזה תמליל השיחה וכן סיפור מופת שבא לאחמ"כ כפי שהתפרסם בספר שיצא על מרן הגר"ח ע"י תלמידיו הגדולים • באדיבות: מרכז החדשות • צפו:

תמליל השיחה המפורסמת בין מרן הגר"ח גריינימן זצוק"ל ליבלחט"א רבינו מרן רה"י הגראי"ל שטיינמן שליט"א בענין חביבות הייסורים וכפרתם


בניחום אבלים לבני מרן הגר״י שפירא זללה״ה ביום ה׳ אסרו חג הפסח כ״ב ניסן תשס״ט הגיעו לנחמם תיכף ומיד בצאת הרגל בתחילת השבעה מרן הגראי״ל שטיינמן שליט״א ומרן הגר"ח זצוק"ל ודברו בענין היסורים. [מתורגם מאידיש ע״פ הקלטה]

שאל הגראי״ל מה שכתוב בגמ׳ שר׳ יוחנן אמר על הייסורים לא הן ולא שכרן, לכאו׳ מה זה לא שכרן, הרי לכאו׳ מה שייך שכר על הייסורים.

והשיב הגר"ח זצ"ל וכי יש ספק אם יש שכר על הייסורים, הרי בודאי שיש בזה שכר.

ושאל הגראי״ל אמנם ייסורים הם מכפרים אבל מה שייך בהם שכר.

והשיב הגר"ח ר׳ יוחנן ידע שלכפר אינו צריך ולכן הוא רק דיבר על השכר שבהם שאת השכר אינו רוצה.

ושאל הגראי״ל הרי ר׳ יוחנן אמר דין גרמא דעשיראה ביר, ואמר הגר"ח זצ"ל שרואים מזה שר׳ יוחנן גם הי׳ לו ייסורים.

ושאל הגראי״ל מה עדיף ובמה יש יותר שכר בייסורים או בלימוד התורה, שלכאו׳ ללמוד תורה עדיף מאשר ייסורים.

והשיב הגר"ח הרי רבי קיבל על עצמו ייסורים שש שנים ועוד שבע שנים, ועל ידם כיפר על עצמו.

ושאל הגראי״ל הרי לכאו׳ עדיף ללמוד תורה ולמה רבי קיבל על עצמו ייסורים.

והשיב הגר"ח זצ"ל שרבי למד תורה יחד עם הייסורים, ממילא הי׳ לו את שני הדברים גם תורה וגם ייסורים.

ושאל הגראי״ל שלכאו׳ כתוב שתורה מגנא ומצלא וכן מצוות בעידנא דעסיק בה מצילה, אבל האם גם ייסורים הם מצילים.

והשיב הגר"ח זצ"ל הרי הגמ׳ אומרת שבכל הימים שהי׳ לרבי ייסורים לא הפילה אשה, ובודאי שגם ייסורים מצילים.

ושאל הגראי״ל שכתוב שכל מילה של תורה זה כנגד כולם, ואמר הגר"ח שכל מילה זה מצוה, ושאל הגראי״ל האם כשמהרהר בלימוד גם כל מילה נחשבת למצוה.

והשיב הגר"ח שבודאי גם כשחושב בלימוד כל מילה זה מצוה, וראי׳ לזה שהרי מברכים לעסוק בדברי תורה.

ושאל הגראי״ל הרי הח״ח אומר שאפשר לקיים מאתים מצוות בדקה ע״י שלומד מאתיים מילים של תורה, ולכאו׳ אם במחשבה גם כל מילה זה מצוה, הרי עדיף לחשוב שהרי במחשבה יכול להספיק יותר ממאתיים מילים.

והשיבו הגר"ח זצ"ל וכי כשמדברים בלימוד, לא חושבים גם בזמן הזה בלימוד, וכיון שבודאי גם חושבים בזמן הזה, א״כ מצטרף גם המילים של הדיבור וגם של המחשבה, וממילא כשמדבר בלימוד יש לו כפול מצוות שכל מילה גם של הדיבור וגם של המחשבה גחשבת לו למצוה.

סיפור המעשה לאחר השיחה בענין הייסורים (ערוך מספר 'מילי דהספידא' שיצא על מרן הגר"ח זצ"ל)

כידוע היה הגר"ח זצ"ל מסובל בייסורים רוב שנותיו, ועם כל זה יגע בתורה בכוחות מופלאים שלא ניתן לתאר וכבר נתפרסם דבר בקשת הייסורים על ידו שש שנים קודם פטירתו ,לאחר אסרו חג הפסח, יום חמישי שנת תשס"ט כשיצא מלנחם את בני הגר"י שפירא זצ"ל אחר שדיבר שם הרבה במעלת הייסורים ושכרם [ראה כתבה נפרדת] אמר שם באותו מעמד שבגמ' (ב"מ פ"ה א') איתא שרבי קיבל על עצמו יסורים שש שנים ושבע שנים. לאחר שיצא מבית האבלים ביקש יסורים מן השמים, וסיפר שבלילה ראה בחלומו את הגר"י שפירא ושאלו מה נעשה בדינו והשיבו הגר"י שעם הייסורים שסבל בשנים האחרונות הצליח לעבור את הדין, ולמחרת אמר לבני ביתו מה יהי' עמי בעלמא דאתי, ובאותו היום בבוקר ערב שבת נפל בביתו בלא סיבה הנראית לעין נפילה לא רגילה, ואמר שהנפילה היתה בהרגשה שבא מלאך מן השמים ודחפו ליפול , ונתרסקו עצמות הכתף והירך ועוד, ומאז סבל יסורים גדולים הגלויים, והנסתרים שלא נודעו, מלבד הישיבה בחוסר אפשרות לזוז [ואפילו לנשום כראוי] כמו שהוא הגדיר שזה כישיבה בבית האסורים שש שנים רצופות,
בשנותיו האחרונות של הגר"י שפירא שהיה מסובל ביסורים גדולים אמר הגר"ח שמקנא בו ביסוריו, שיגיע לעלמא דקשוט נקי לגמרי ע"י היסורים. וכבר אמר על עצמו שעל אף שהוא שמח ביסורים אין זה מוריד ממעלת היסורים וכפרתם, וכל ימיו ביקש יסורים וכמש"כ במכתב מימי עלומיו: מה ינעמו היסורים בחיק המשכילים, אף ממתוק לחיק אוילים כו', הוי מקבל את היסורים בגילה כו'.
ואם נמנה שש שנים מיום ליום מאותו יום שקיבל על עצמו היסורים ועד ליום פטירתו ,הרי לנו בדיוק שש שנים. ומיום הנפילה שש שנים מיום ליום זהו יום הקבורה, והי' זה מעת לעת ממש משעת נפילה עד שעת הקבורה שש שנים. ואיתא בפסוק שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי, ויעוי' בספר מגיד מישרים פרשת משפטים שכתב דהוא רמז לבר נש דשש שנים יעבוד בהאי עלמא, וכו'.