שרים בתשובה • אהרן רזאל גילה את האור בצפת ומשם עבר לכולל חרדי

משפחתו של רזאל התקרבה לדת כאשר היה ילד, אך בצבא, התרחק שוב עד שהתקרב בעיר צפת שם "גילה את האור" כלשונו • בהמשך קבע אהרן את מושבו בבית המדרש, כאברך כולל • ואיך הרגיש כאשר רק אדם אחד הגיע להופעה?

  • יתמות עגולה: "בגיל 16 מצאתי את עצמי יתומה מאב ואם"

    תוכן מקודם

  • הדרך שלך לפרנסה ברווח - בהתחייבות

    תוכן מקודם

  • יש לך פרנסה ברווח? זה לא בשבילך!

    תוכן מקודם

  • אמירת פרשת המן שתים מקרא ואחד תרגום ביחד עם מרן שה"ת הגר"ח קניבסקי

    תוכן מקודם

הסוכה, מכונה בזוהר הקדוש "צילא דמהימנותא". חג הסוכות, מוכר גם כחג האמונה. זאת, מלבד המצווה של "ושמחת בחגיך". החלטנו לשלב בין השירה והשמחה והאמונה ולפרסם בימי חול המועד סוכות כתבות פרופיל מקיפות על המוזיקאים המפורסמים שגילו את האור ובחרו לשוב בתשובה שלימה. והפעם: על אהרן רזאל.

נדמה כי מבין כלל האומנים שחזרו בתשובה, מי ששיריו הפכו להיות הכי מקובלים בציבור החרדי, הוא אהרן רזאל. מי שעוקב אחרי המגוון הענק של שיריו, יכול לזהות את המסע שלו מאז התחיל לחזור בתשובה עד למקום בו הוא נמצא היום. לא הרי שירו על מאכל הקרמבו האם מותר לאכלו בשבת, כהרי שירו "קבעתי את מושבי".

על ילדותו, ותחילת תהליך ההתחזקות בדת של משפחתו, סיפר רזאל בעבר בראיון לערוץ הידברות. "גדלנו בשכונת נחלאות בירושלים, שהיא שכונה מאוד שורשית. יש הרבה בתי כנסת, סמטאות, קהילות של ספרדים, כורדים, פרסים. אנחנו היינו משפחה באמת חילונית, ובית הכנסת היה מקום מפגש של כולם – מסורתיים, חילוניים, דתיים. בימי הסליחות כידוע התפילה היא מאוד מיוחדת, עם כל פיוטי הסליחות, והתחלנו לפקוד את בית הכנסת ולהיות חלק מהקהילה. זה עדיין היה מאוד רחוק משמירה על כל המצוות, אני זוכר שעדיין היינו מקשיבים למוזיקה בשבת, אבל לאט לאט באופן הדרגתי התחלנו לחזור בתשובה".

אהרן רזאל שר ושואל את הרב על מאכל הקרמבו:

"כל התהליך קרה כשהייתי בגיל 8-9. לא כל כך התנגדנו לזה. להפך, זה תמיד היה במן שמחה וחן. בתור מוזיקאים, גם אני, גם יהונתן וגם אחי הקטן, למדנו בתיכון חילוני ליד אקדמיה למוזיקה והסתדרנו יופי. זה לא היווה התנגשות עם אורח החיים שלנו. זאת אומרת, לא היינו מאוד דתיים, ולא הפריע לנו שאנחנו הדתיים היחידים בבית הספר או שלא עסקנו בלימוד תורה. היינו שקועים עמוק בתוך העיסוק במוזיקה. ברגע שהתגייסתי לצבא ושירתי בכל מיני להקות וכו', התרופף אצלי הקטע של הדת, כי לא היה בסיס איתן של לימוד תורה או של הבנה. בעצם, בשנים שהייתי בצבא הורדתי את הכיפה. כעבור חצי שנה-שנה מהשחרור לקחתי אוטובוס לצפת, ושם 'גיליתי את האור'".

רזאל סיפר מה גרם לו לשוב לשמירת מצוות. "כשאתה קטן אתה עדיין לא מבטא את האישיות שלך, והולך אחרי מה שאבא שלך אומר. אם הוא מחליט שתלמד בבית ספר דתי – לא אכפת לך כל כך אם זה ממלכתי דתי, כי זה נחמד, היו לי חברים טובים והרגשתי נפלא. אבל כשהאדם גדל הוא רוצה בעצם להביא את עצמו, הוא מחפש את עצמו ושואל 'מי אני?'. הוא רוצה לגבש זהות, ואני זוכר שהיה לי קצת קשה, כי מצד אחד הייתי בתוך המוזיקה ובתוך הקריירה, והיה נדמה באותה תקופה שאם אתה הולך לכיוון הדת – זה אומר שתצטרך לוותר על המוזיקה.

"אני זוכר שבאותה תקופה, כשחזרתי מצפת, אז הייתה לי כבר כיפה כזאת גדולה בסגנון קרליבך, וגם זקן. פגשה אותי מורה למוזיקה מהתיכון ואמרה לי: 'חבל, היית כל כך מוכשר במוזיקה'. היא לא ידעה שאני מנגן וכותב שירים, אבל זה מה שהיא הניחה – שמי שחזר בתשובה, שם את הגיטרה בארון. אבל אני חושב שאנחנו בדור אחר היום. זה קשור לכך ששבנו לארץ ישראל, ופה מרגישים את העניין של 'בכל דרכיך דעהו'. בתור חילונים גדלנו על המיתוס הזה של 'עזבו את בית המדרש'. כל גדולי הציונות עזבו את הלימוד, אבל היום כולם חוזרים חזרה לבית המדרש. כל הסלבריטאים חוזרים לבית המדרש כי עברו כבר מאה שנה, וראו שהאור של מלכות יוון הוא חושך למרות שהוא נוצץ, והאור של התורה הוא האור הגנוז. הוא לא נוצץ – אבל כשאתה נכנס לתוכו אתה רואה אותו".

דעתו של אהרן רזאל בתורה הקדושה:

בהמשך סיפר על השיר הראשון שלו. "עליתי לצפת והתחלתי ללמוד בישיבה. פתאום התחלתי להמציא ניגונים כל הזמן. אפילו את השיר הראשון שלי, 'צא מן התיבה', התחלתי לכתוב באוטובוס לצפת. קראתי פרשת השבוע, זו היתה פרשת נח, פתאום ראיתי את הפסוק הזה והרגשתי שהטקסט מדבר אליי – לצאת מהתיבה, מהקופסה הזאת, להשתחרר למצוא את השמחה. המצאתי את זה במקום ולימדתי את כל החבר'ה באוטובוס את השיר. כשהגענו לצפת כולם כבר שרו אותו. לכל מקום שהייתי הולך המצאתי ניגונים. לא חשבתי למי אני כותב אותם, אבל מתברר שהתקשורת החילונית לא כל כך פתוחה למסר ממש דתי. זאת אומרת שאם אתה שר 'הגיע זמן הגאולה' אז הם נהנים מזה, אבל הם מעדיפים קודם כל את התרבות הישראלית הקלאסית".

רזאל נשאל: באחת ההופעות הראשונות שלך הגיע אדם אחד, איך הייתה ההרגשה? "אני חושב שהחיים של אדם מורכבים מניסיונות. הרבה פעמים אני מגיע להופעה ויש 3,000 אנשים, אבל אז זה כאילו ברור מאליו. במקרה כזה אני לא אומר לה' 'למה הבאת את כל האנשים האלה?'. אבל כשיש אדם אחד אז חובה להגיד גם על הטוב וגם על הרע. הכל מהקב"ה".

על השאלה האם כשהגיעה ההצלחה לא נפלה עליך הגאווה?, ענה: "את ההצלחה אפשר להמשיל לשתי אפשרויות: או שמתקשרים לבשר לך שזכית במפעל הפיס, או שאתה חוסך בפק"מ ויום אחד אתה פותח אותו. ההבדל ביניהם הוא שבאפשרות הראשונה לא עשית כלום כדי להרוויח את הכסף, לא פעלת. אבל באפשרות השנייה אתה יכול להגיד שלא קיבלת את זה, אלא אתה זה שחסך שקל ועוד שקל בכל פעם. אני חושב שאני הרבה שנים מופיע וזה לא שההצלחה פתאום נפלה עליי אלא הרגשתי שזה המשך של השפע של הקב"ה".

אהרן רזאל שר "מזמור לתודה"