ראש ישיבת כסא רחמים פוסק כי על בן אדם להתפלל במקום שהוא רגיל בו ומתייחס לחזנים הניגשים להתפלל לפני התיבה ואינם יודעים לבטאות נכונה את המילים, כך שבמקום להגיד "מהרה", אומרים הם "מארה" - לשון קללה • צפו בדבריו

ראש ישיבת כסא רחמים, הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"א, נשאל על ידי אחד מתלמידיו: חזן שאינו מבטא כהלכה, האם רשאי לעבור לפני התיבה?

תשובה: חזן שאינו מבטא כהלכה, פסלוהו התוס' (מגלה כד:) והרמב"ם (בפ"ח מהלכות תפלה הי"ב) ומרן (בכסף משנה שם ובש"ע סי' נ"ג סי"ב) ומוהרמ"ך זצ"ל (בשו"ת שואל ונשאל ח"א א"ח סי' ד') מלעבור לפני התיבה. וכ"כ בשו"ת הרדב"ז (ח"א סי' שצ"ד) וז"ל: ומה לי קורין לאלפי"ן עייני"ן ומה לי לחיתי"ן היהי"ן אדרבא הא עדיף שאומר והכיתי וכו' ע"ש. וה' הטוב יכפר בעד כי לכל העם בשגגה. ועכ"פ בשבת ויו"ט יש להקפיד.

בנושא זה, צפו בדבריו מהשבוע האחרון אודות חזנים שאינם יודעים להגות נכונה את מילות התפילה:

שאלות נוספות שהופנו למרן ראש הישיבה, והתשובות אותם ענה בקצרה:

שאלה: אשה שאינה מתפללת תפלת י"ח מתוך עצלות גרידא, אך ברכות השחר קוראת בדרך כלל. האם יש לכופה להתפלל שמונה עשרה?
תשובה: אין לכופה בזה. וכן נהגו בג'רבא ובתימן להסתפק בברכות השחר ובתפלה קצרה. וכן ראיתי במאמר אחד להגר"י קאפח נר"ו שכתב דאמותינו התפללו כדין תורה לפני תקנת עזרא שכל אחד היה מתפלל כפי צחות לשונו כמ"ש הרמב"ם בפ"א מהלכות תפלה הלכה ב' והלכה ג' ע"ש.

שאלה: בבית כנסת שלנו בצפת יש בתפלת שחרית שני מניינים בחדרים שונים מנין פועלים לפני הנץ ומנין בנץ. במנין לפני הנץ היה מוהל ולא אמרו תחנון. במנין הנץ הלך אחד מהמתפללים לקרוא למוהל שיכנס למנין הנץ לכמה דקות לפני התחנון כדי שגם במנין זה לא יגידו תחנון. ואני הערתי שהיות והוא לא התפלל איתנו, אין סיבה שלא נגיד תחנון. האם ראוי לנהוג כך ויש על מה לסמוך, או שהערתי היתה נכונה?
תשובה: יפה אמרת. יפה הערת.

שאלה: מה הטעם שלא מברכים ברכה בעת נתינת צדקה?
תשובה: כבר נשאל על זה בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן י"ח), והשיב לפי שזה תלוי בדעת המקבל שמא לא ירצה לקבל. וכ"כ הגר"א (א"ח סימן ח' סק"ב) (ואפשר גם שהוא מתחזה ואיננו עני).

שאלה: מי שמתרים ע"י כרטיסי הגרלה, ולפעמים מקבל רק חלק מהסכום שעולה כרטיס, האם מותר לו לצרף את אותם חלקים לשווי כרטיס אחד, ולרשום את אותו כרטיס הגרלה על שמו?
תשובה: אפשר.

שאלה: האם יש מצות ניחום אבלים, כאשר יש הרגשה שהאבל אינו חפץ בביקורים, ורק לעשות חסד עם המבקרים הוא מרשה להם לבקר בשעה או שעתיים מסויימות בלבד, ותולה מודעה על פתח הבית שלא לבא מחוץ לשעות הנ"ל?
תשובה: מצוה גדולה לנחם גם באופן הנ"ל והיא בכלל גמ"ח, שאם כלם יימנעו מלבקר אצלו יגדל הצער שבעתיים ב"מ ביתר שאת, וכמ"ש דוד המלך ע"ה (תהלים ס"ט כ"א) "ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי". ומ"מ כשהגיעה השעה שהאבל פוטר את המנחמים, אם מפני הטורח או מסיבה כל שהיא, אינם רשאים להתעכב אצלו כמבואר בש"ע יו"ד (סי' שע"ו ס"א). ה' יראנו בנחמת ציון ובבנין ירושלים בעגלא ובזמן קריב.