נערכים לפורים: צפו במאה חמישים רעשנים ממגוון חומרים וחפצים ממוחזרים

בשנת 2014, בעת ביקור בשוק פשפשים באמסטרדם, נתקל יעקב קאופמן, מבכירי המעצבים התעשייתיים בישראל, ברעשן עשוי במבוק. החומר הלא-שגרתי שהחפץ היה עשוי ממנו סיקרן את קאופמן, והוביל אותו למסע של חקירה והתנסות שארך שנתיים. בתקופה זו יצר קאופמן כ-150 רעשנים עשויים ממגוון חומרים וחפצים ממוחזרים – ולכל אחד מהם רעש שונה.

"קאופמן בחן את מבנה הרעשן ופעולתו, פירק את הרעשן לרכיביו, עיצב אותו מחדש ויצר מגוון רעשנים המשקף את הלימוד הצורני של החפץ וניתוחו", אומרת שרון וייזר-פרגוסון אוצרת התערוכה "יעקב קאופמן – רעשנים רועשים". "התוצאה הצבעונית והרבגונית המוצגת בתערוכה משקפת את רוחו היצירתית של המעצב, את השעשוע שהפיק מן האפשרויות הגלומות בחפץ הפשוט ואת חוש ההומור שלו, שהולם במיוחד את אווירת חג הפורים".

במקור שימש הרעשן באירופה. בהמשך אימצו קהילות היהודים בארצות אלו את הרעשן, והוא נהיה לחלק בלתי נפרד מחג הפורים. לצד אלה, רעשנים שימשו גם כהתראה מפני הפצצות, בבריטניה במלחמת העולם השנייה. כשהוא מרותק מהאפשרויות השונות הגלומות בחפץ הפשוט, החל קאופמן בתהליך של הפיכת פניו של הרעשן המוכר והמסורתי בדרכים מקוריות ומפתיעות.

קאופמן יצר רעשנים מחומרים פשוטים וזמינים כמו כוסות חד-פעמיות, קערות, מנורות, צעצועים ורעשנים אחרים. בכמה מן הרעשנים איחד בין גוף הרעשן והלשונית, באחרים הציע רעיונות להחלפת גלגל השיניים או הוסיף משקולת, כדי לבחון את השפעתה על התנועה ועל עוצמת הרעש. "רעשנים אחדים מבוססים על צורות גאומטריות פשוטות, ובאחרים חוט מתכת סבוך מחליף את גוף הרעשן, את גלגל השיניים או את הלשונית", מפרטת וייזר-פרגוסון.

התערוכה, המוצגת באגף לאמנות ותרבות יהודית במוזיאון ישראל, ותלווה בפעילות לכל המשפחה.