בימים האחרונים התקיימה סדרת ניסויים על מערכת כיפת ברזל, ובה נעשה לראשונה שימוש במיירט "טמיר" המכיל רכיבים מייצור משותף, אמריקני-ישראלי.
הניסויים נערכו בשבועות האחרונים בשדה הניסויים שדמה שבדרום, ובהם נבחנו סדרת יכולות של המערכת ליירט איומים, בהם טילים ורקטות שמשוגרים במקביל במטחים מטווחים שונים.
ה"טמיר" מכיל רכיבים מייצור משותף הנעשה כחלק מהסכם הייצור המשותף בין ישראל וארה"ב.
במסגרת ההסכם התחייבה ישראל להעביר חלקים מהייצור של מיירטי כיפת ברזל לארה"ב, שמשתתפת במימון המערכת. את הייצור בארה"ב מובילה חברת 'ריית'און', כאשר מנהלת "חומה" במפא"ת שבמשרד הביטחון, יחד עם הסוכנות האמריקנית להגנה מטילים ה-MDA, מלוות את התהליך.
על אף כברת הדרך הטכנולוגית שעברה כיפת ברזל מאז היירוט הראשון באפריל 2011, במערכת הביטחון בוחנים את האפשרות להפוך את כיפת ברזל למערכת ארצית ולא ניידת, ובדומה למערכות ההגנה בשתי השכבות שמעל כיפת ברזל – שרביט קסמים וחץ 2 ו-3. באופן הזה יהיה מרכז שליטה ארצי לניהול היירוטים באופן שיחסוך זמן וישפר את "כלכלת הקרב", תוך קיצור זמני רכישת המטרות במכ"מים. כך המערכת תהפוך לנייחת, ויבוטלו למעשה הסוללות.
בפיתוח ובניסוי של כיפת ברזל השתתפו מלבד מנהלת חומה ורפאל גם אלתא – חטיבה וחברת בת של התעשייה האווירית, תעש-מערכות, אמפרסט, וחיל האוויר.
