"ככה לא מתנהלת דמוקרטיה": הצעת החוק שמבקשת להחזיר את השלטון לעם

מאז תחילת הקדנציה שלו בכנסת, מתמתקד הח"כ החרוץ של 'הבית היהודי', בצלאל סמוטריץ', בניסיונות להגביל את "הדיקטטורה השיפוטית" הן של בג"ץ והן זו השולטת במשרדי הממשלה.

סמוטריץ', עו"ד בהשכלתו, מרבה להתבטא על האבסורד וחוסר ההיתכנות של המשך המצב הקיים. העובדה שההחלטות האמיתיות מתקבלות – למעשה – ע"י היועצים המשפטיים בכלל, והיועץ המשפטי לממשלה בפרט, הופכת את הדמוקרטיה הישראלית לכזו שמנוהלת בעצם בידי חונטה משפטית, כך סמוטריץ'.

כעת מתרגם סמוטריץ' את עמדתו להצעת חוק שתכליתה לחייב את היועץ המשפטי לממשלה לייצג בכל מצב את עמדת הממשלה, לא להמנע מייצוג הממשלה ובטח שלא להתנגד ולהוביל קמפיין נגדה.

הרקע לדברים: מספר תקדימים שאירעו בשנים האחרונות בהם סרב היועץ לייצג את הממשלה בבג"ץ.

"האבסורד חייב להיפסק. החוק הזה אמור להיות טריוויאלי במדינה מתוקנת. היועץ כמו כל פקיד אחר, בכיר ככל שיהיה, לא יכול להופיע נגד הגוף בשמו הוא פועל. היועץ המשפטי לממשלה אמור לייעץ לממשלה ואף לייצג אותה. באם קורה שהיועץ סבור שהוא לא מסוגל לייצג את הממשלה שיתכבד וישב בבית, תוך שאת עמדת הממשלה ייצג עו"ד אחר שהממשלה תבחר לשם כך. מציאות בה היועמ"ש מבקש לתקוף את עמדת הממשלה בבית המשפט היא בלתי מתקבלת על הדעת במדינה דמוקרטית מתוקנת", מסביר ח"כ סמוטריץ'.

הצעת החוק צפויה לעלות ביום ראשון הקרוב בועדת השרים לחקיקה והיא כבר מעוררת סערה במערכת הפוליטית.

בסרטון שהפיץ היום סמוטריץ' לתומכיו הוא מרחיב על האבסורד שיש במצב הקיים ומסביר לפרטים את הצעת החוק שלו. צפו בדברים

//www.jdn.co.il/breakingnews/695539

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר:

תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד התפקידים החשובים ביותר במערכת המשפט הישראלית. למרות שהסוגיות הכרוכות במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה והיקף תפקידיו וסמכויותיו מעסיקות את הציבור ואת הקהילה המשפטית מאז קום המדינה, החקיקה הנוגעת לתפקידו ולסמכויותיו בתחום הייעוץ והייצוג, דלה עד מאוד.

משרת היועץ המשפטי לממשלה, תוכנה וסמכויותיה לא עוצבו בתכנון שיטתי אלא התפתחו בהשפעת גורמים שונים, ובמשך השנים אף הלך וגדל שלל התפקידים שהוטלו על היועץ המשפטי לממשלה או שניטלו על ידו.
במדינות המשפט האנגלו-אמריקאי, האדם המחזיק רשמית בסמכויות הדומות ליועץ המשפטי לממשלה הישראלי הוא אישיות פוליטית, המכהן כחבר הממשלה ולעתים אף כחבר הקבינט המצומצם, הנושא באחריות כלפי הציבור ותקופת כהונתו חופפת את תקופת כהונת הממשלה.
אין זה המצב בישראל, ולכן נוצר לעתים פער בין עמדת היועץ המשפטי לממשלה לבין עמדת הממשלה או שריה.

ההסדר החוקי הנוכחי אינו נותן מענה לסיטואציה מעין זו. בהיעדר הסדר חוקי קבע בית המשפט הלכות סותרות, כאשר לעתים נקבע כי תוצג בפני בית המשפט אך ורק עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, לעתים נקבע כי היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדתו כשלצדו תוצג בנפרד עמדת הממשלה, ולעתים נקבע כי היועץ המשפטי עצמו, או נציגיו, יציגו בפני בית המשפט את שתי העמדות.

כאשר הרשות המבצעת, הממשלה, מתייצבת בפני בית המשפט, חיוני כי העמדה שתוצג בפני בית המשפט תעלה בקנה אחד עם עמדת הממשלה.

אין ספק שמציאות בה העמדה המיוצגת מטעם היועץ המשפטי לממשלה, שהוא עובד מדינה, אינה עולה בקנה אחד עם עמדת הממשלה, מנוגדת לעיקרון האחריות המשותפת והסמכות השיורית הקבועים בחוק-יסוד: הממשלה. מתן סמכות לקביעת עמדה עצמאית, ללא אחריות מול הכנסת וללא שהציבור באמצעות נציגיו מסוגל להביע אי אמון בפעולותיו של היועץ המשפטי לממשלה, אינה עולה בקנה אחד עם שיטת ממשל דמוקרטית.

הצעת החוק נועדה לקבוע כי עמדת הממשלה בפני הרשות השופטת תיקבע על ידי הרשות המבצעת באמצעות נבחרי הציבור. עם זאת, הצעת החוק מאפשרת מנגנון לפיו אם סבר היועץ המשפטי לממשלה כי מבחינה מקצועית משפטית לא ניתן להגן או לייצג את עמדת הממשלה, תיוצג העמדה בידי עורך דין שאינו נציגו של היועץ.

כמו כן, מוצע לאפשר לשר המשפטים לקבוע כללים ליישום חוק זה, לרבות כללים לגיבוש עמדת הממשלה בהליכים משפטיים כאשר יש התנגשות או סתירה בין עמדות משרדים שונים.
הצעת החוק נכתבה בסיוע התנועה למשילות ודמוקרטיה.