זהירות, חרקים: גם עם חותמת מהודרת, עדיין צריכים לבדוק

טעות נפוצה לחשוב כי בקניית עלים המכונים בפי העם "ירקות ללא תולעים", אין צורך לבדוק הימצאות חרקים שונים. בעקבות התרבות סיפורים עם מכשולות רבים בנושא, החליט JDN לצאת לדרך בסדרת כתבות שתחשוף את האמת • צפו בהוכחות

גם אחרי חותמת הכשרות, עדיין חייבים לבדוק בשבע עיניים. זה המסקנה אליה הגענו לאחר הראיונות, הבדיקות והניסויים. בתקופה האחרונה, דווחו מספר מקרים בהם נמצאו מכשולים שונים במוצרים כשרים, כמו לדוגמה אנשים שרכשו דגים עם חותמות של גופי כשרות שונים ומצאו בהם דגים האסורים באכילה, נושא שעוד נעסוק בו בכתבות הבאות בסדרה, כמו גם מכשולות נוספים שאנשים אינם שמים לב אליהם. החלטנו להרים את הכפפה ולצאת למסע בניסיון להבין: איך זה קורה? ומה עלינו לעשות כדי להישמר מאכילות אסורות?

מעשייה חסידית מספרת על קבוצת חסידים שנכנסה לאכסניה על אם הדרך, בדרכם חזרה משהות ארוכה אצל האדמו"ר. ביקשו הם להתחמם עם מעט יי"ש, אך כדרכם של יראים ושלמים, ביררו הם תחילה אצל בעל הבית מרזח האם הכל כשר, בירור לעומק עם מספר שאלות מכשילות. לאחר שנוכחו לדעת כי ניתן ללגום מהיי"ש, בירכו ועשו לחיים. תוך כדי לגימה, נכשלו ככל הנראה בדיבור שהיה בו משום אבק לשון הרע. ניגש אליהם אותו מוכסן ואמר להם: יהודים, הלוואי ותשמרו על מה שאתם מוציאים מהפה, כמו שאתם שומרים על מה שאתם מכניסים לפה…

אין בכוונתנו חלילה משום לפקפק חלילה בנאמנות הכשרות של הגופים השונים הפועלים על פי הוראות גדולי הרבנים שליט"א. מטרתנו רק לעלות למודעות את הצורך בבדיקה עצמית. בפרק הראשון, נעסוק בחרקים המצויים בעלים השונים, כמו חסה, כוסברה, שמיר, סלרי ועוד. הידעתם כי הם אינם נקיים לחלוטין מחרקים? האם בדקתם פעם כמה חרקים יש בכל שקית מרשרשת כזו שאתם קונים? ידוע לכם מה אתם צריכים לעשות, גם על פי הנחיות הבד"צים השונים, על מנת שלא להיכשל חלילה באכילות אסורות?. ניגשים אנו אל עולם הכשרות, מתוך תפילה שלא ייצא מכשול תחת ידינו ונצליח לשמור גם על מה שנכתוב, כמו שנבקש להתריע מפני הכתוב.

לכן, החלטנו שלא לפרט את שמות החברות השונות, או את שמותיהם של נותני הכשרויות. שכן, כאמור, מטרתנו אינה לזלזל, להשמיץ או לפגוע באף אחד, כי אם לעורר את הציבור להיזהר עד למאוד ולבדוק את הטעון בדיקה בלי להסתמך רק על החותמת המהודרת המתנוססת על גבי המוצר שרכשתם.

ראשית נדגיש: גם לאחר שתסיימו לקרוא את המאמר, אל תחשבו לאמור "אם בין כה יש חרקים בחסה, למה לי לקנות מגידול מיוחד עם חותמת כשרות ולשלם מחיר יקר, אולי נקנה את החסה הפתוחה הנמכרת בשוק במחיר מוזל פי חמש?". לא כן הוא הדבר. אין שום היתר לקנות ירק רגיל. אם בירקות מהגידול המיוחד תמצאו מספר מסוים של חרקים, כפי שתיווכחו להלן, הם עדיין טובים עשרת מונים מירק רגיל. אל תאמינו לנכתב כאן. תנסו בעצמכם: קנו כוסברה, שמיר או פטרוזיליה רגילה בשוק, תניחו אותו על גבי משטח נקי, הרימו לגובה וזרקו את הירק. תופתעו מכמות החרקים שיפלו. תחזרו על הפעולה שוב, ושוב תופתעו, וחוזר חלילה.

דוגמה לכך, תראו בוידאו הבא:

ירקות ללא חרקים? טעות! ירקות עם מיעוט חרקים

מקובל לקרוא לזה ברחוב "ירקות ללא חרקים", אך לא כשמו הוא. יש חרקים בירקות אלו, ולגבי הכמות המצויה בהם, נגיע בהמשך והדבר תלוי על פי הנחיות הרבנים המכריעים של גופי הכשרות השונים. לכן, חשוב מאוד לזכור ולדעת: חייבים לבדוק היטיב את הירקות לפני השימוש. בחלק מהחברות, מופיע בהבלטה כיצד יש לנקות את העלים לפני האכילה, בחלק מהחברות ההנחיות מופיעות באותיות קטנות ובהסתרה, אצל חלקם זה אינו מופיע כלל. אולי כדאי לגופי הכשרות להתאחד, או על פי הנחיית הרבנות הראשית, לגרום שכל החברות יפרסמו נוסח אחיד ובמקום מובלט, על מנת למנוע אכילת איסורי דאורייתא.

המטרה של ירקות גוש קטיף הייתה לגדל ירקות עם מיעוט חרקים, וכאלה היכולים לרדת בשטיפה. הרב יוסף דורפמן, מומחה כשרות בנושאי החרקים, מסביר בשיחה עם JDN כי מאז התחילו בשיווק הירקות עם מיעטו החרקים, התפתח השוק, וכיום, יש כעשרים חברות המתחרות על הכיס של הלקוח. מטבע הדברים, כל חברה משתדלת להוציא כמה שיותר סחורה החוצה, ובעקבות התחרות העזה, יש כאלו שמרשים לעצמם להתיר, אפילו יותר מההנחיות של הרבנות הראשית, שפרסמה לפני כעשור הנחייה מחמירה מאוד לגבי כמות החרקים אותה אין לעבור.

מנגד, יש הסבורים, וחייבים להדגיש כי הם מבוססים על הוראות הלכתיות של רבנים ידועי שם, כי מכיוון והחרקים יורדים בשטיפה, הרי שאין זה משנה האם יש 2 חרקים בחבילת הפטרוזיליה, או 30 חרקים. לדברי הרב דורפמן, המצב בשטח מוכיח כי קשה יותר לנקות ככל שיש יותר חרקים. ואם הדבר נכון לגבי צריכה בכמות ביתית, תארו לעצמכם בעל קייטרינג, הצורך מידי יום עשרות חבילות של עלים שונים, ועל המשגיח לבדוק כמות גדולה יותר, ואין ספק כי ככל שיתירו כמות גדולה יותר של חרקים, קיים סיכוי גבוה יותר כי חלילה יהיה מי שייכשל באכילת חרקים.

בנוסף, גם על פי המחמירים בכמות החרקים, הרי שלפני השיווק, המשגיחים רק בודקים חלק מהחבילות על בסיס מדגמי. לכן, גם הרוכשים מהכשרויות המקפידות יותר, עדיין ייתכן שבחבילה שהם רכשו, תימצא כמות גדולה יותר של חרקים, כמות שאינה יורדת בשטיפה רגילה ולכן יש להקפיד על ההוראות, שיש הרואים בהם המלצה בעלמא, אך הדבר הכרחי על מנת להימנע מאיסורי דאורייתא, יש קודם להשרות מספר דקות את העלים במים וסבון, לאחר מיכן לשטוף תחת זרם מים חזק. מומלץ אף לחזור על הפעולה שנית.

זהירות: טריפסים בוגרים

הרב דורפמן מסביר: יש כמה סוגי חרקים, בירקות המפוקחים. יש היורדים בשטיפה, כמו זבובונים, עכבישונים ועוד. ויש שאינם יורדים בשטיפה, שהם כנימות עלה, זחלי טריפס ועוד. ויש חרקים מעט בעייתים, כמו הטריפסים הבוגרים. כל האמור לעיל לגבי כמות החרקים, מדובר אך ורק בחרקים היורדים בשטיפה. הבעיה מתחילה בטריפס הבוגר. משום מה, רבים מגופי הכשרות מחשיבים אותו בקטגוריית היורדים בשטיפה. ייתכן, אך הבעיה היא כי הם מטילים ביצים בחורים קטנים בתוך העלים, ומאז שהם יוצאים עם חותמת כשרות מתחומי המפעל, עד שהם מגיעים אל הצרכן, הזחלים בוקעים החוצה – וכאמור, זחלי טריפס אינם יורדים בשטיפה!

ומעשה במפקח כשרות באחד המפעלים לקח 2 שקיות שמיר, שגדלו זה לצד זה ולכן במרבית המקרים הם מכילים את אותם חרקים, מצא באחד מהם טריפסים בוגרים, ואת השנייה שמר במקרר. כעבור יומיים, מצא בהם 15 זחלים. הרב דורפמן מדגיש, כי כאשר הוא אומר שהם אינם יורדים בשטיפה, הכוונה לשטיפה ביתית. "ניתן להשרות ולשטוף אותם 4-5 פעמים בזה אחר זה עד להורדת הזחלים, אלא שכבר תישאר ללא ירק ועדיין ספק אם זה ייצא נקי…". ואיך יודעים שהזחלים אכן בקעו מהביצים שהטילו הטריפסים הבוגרים? הרב דורפמן מסביר כי הזחלים, שקופים הם ובהמשך נראה עליהם צבע ירקרק כתוצאה מאכילת הירק עליו הם שוהים ובהמשך הם מקבלים גוון צהבהב. במקרה הנ"ל, הזחלים היו שקפים עדיין…

תיעוד שלבי התפתחות הטריפסים, להמחשת העניין:

בתמונות הבאות, ניתן לשים לב בבירור לשלבים השונים. החל מזחל הטריפס השקוף, בתמונה נוספת, מוגדלת, ניתן להבחין בצבע הירקרק, צבע העלה שהוא אכל הנראה מתוך גופו השקוף, ובהמשך, ניתן לראות כיצד הם מקבלים גוון צהבהב-חום. צילום: הרב יוסף דורפמן.

גם בעגבניות וקישואים: איפה עוד תמצאו טריפסים?

בוידאו המצורף, תראו הסבר של הרב דורפמן היכן עוד עלינו להיזהר בשל חשש הימצאות טריפסים, ומה עלינו לעשות על מנת שלא לאכול חלילה מאכלות אסורות. צפו:

לסיום הפרק הראשון בסדרה, רק נציין את חומרת האיסור באכילת חרקים: מבחינות רבות, האיסור החמור ביותר בין כל איסורי המאכלות, הוא איסור אכילת השרצים, תולעים וחרקים. לדוגמה, אדם שאכל חזיר, עבר באיסור אחד, אולם אדם שאכל זבוב, שהוא שרץ העוף, עבר בששה איסורים. והטעם לכך, שהתורה חזרה וכפלה מספר פעמים את האיסור לאכול שרצים, ומאחר שבחזרתה על אותו איסור לא הוסיפה התורה שום חידוש, ממילא למדנו שכוונתה להוסיף בחומרת האיסור, באופן כזה שכל פעם שהאיסור נזכר בתורה ישנו 'לאו' נוסף, ועל כל איסור ואיסור לוקים פעם אחת. והואיל ולגבי שרץ המים מוזכר האיסור ארבע פעמים – לוקים עליו ארבע. ומאחר שהאיסור לגבי שרץ הארץ נאמר חמש פעמים – לוקים עליו חמש, ואיסור שרץ העוף נאמר שש פעמים – ולכן לוקים על אכילתו שש מלקויות.

עוד צד של חומרה יש באיסור אכילת שרצים. לגבי כל האיסורים שבתורה ישנו כלל, שרק על אכילה של שיעור השווה לכזית חייבים מלקות. כלומר ודאי שאסור לאכול אפילו חתיכה קטנטנה של חזיר או גמל, אבל את עונש המלקות קבעה התורה רק למי שאכל במזיד יותר משיעור השווה לזית. אך לא כן לגבי אכילת שרצים ורמשים, שהואיל וכל תולעת וחרק הם בריה בפני עצמה, ממילא על כל אכילה של חרק, אפילו גודלו מילימטר בלבד, כל זמן שאפשר לראותו בעין רגילה, האוכלו עובר על כמה איסורי תורה.

בנוסף, חומרה מיוחדת ישנה באיסור אכילת שרצים ורמשים. שלגבי רוב המאכלים האסורים באכילה, אם נתערבב האיסור במאכל של היתר, כל זמן שהאוכל המותר מרובה ממנו פי שישים, האיסור בטל ומותר לאכול את כל התערובת. למשל אם נפל לתוך קדרה של בשר מעט חלב, אם יש בכל התבשיל יותר מפי שישים מהחלב, החלב בטל, ומותר לאכול את מה שבקדרה. אבל לגבי איסור חרקים ושרצים הדין שונה. מפני שחכמים קבעו כלל בדיני התערובות, שאמנם כל איסור שנפל לתוך היתר בטל בשישים, אבל אם האיסור הוא בריה שלימה, אפילו באלף אינו בטל. ומאחר שכל חרק או שרץ הוא בריה בפני עצמה, אם נפל חרק לתוך קדירה של אוכל כשר, כל זמן שהחרק בפנים כל מה שבקדרה אסור באכילה.

8 תגובות

אני מקווה שזה רק בגידול רגיל לא חסלט

בגידול ללא חרקים אין גומי' בכוסברה

הרוב קונים חסלט,
תכתבו מה יש בעלים של חסלט,
ואיך מנקיים אותם!
דחוף

ידוע שהירקות עלים ש'שארית' ו'העדה' פוסלים לשיווק, יש כשרויות אחרות שמכשירות אותם לשיווק, ניתן לבדוק אצל הרבנים שמומחים בכשרות

נשמח לשמוע אם ככבר כתבתם על כך מה הפיתרון ??????????

לאחר קניה של עלי גוש קטיף בהכשר הבד"ץ יש לשטוף תחת זרם מים חזק מאוד כמו של הדוש. ולאחר מכן להשרות בקערה עם מים וסבון כ4 דקות ואז שוב שטיפה חוזרת תחת זרם מים. ושלא ניכשל לעולם ועד

יש שאומרים שיש מחלות מכמויות הריסוס העצומות בירקות ללא חרקים כגון המחלה הנוראה וחמור סכנה מאיסור לאוין וכל אחד יברר האם זה נכון

הרבה תפילות שננצל ממאכלות אסורות ואח"כ השתדלות ככל האפשר

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *