עברית:
אידיש:
בתוך התיבה
"העולם מסביב רוגש וגועש, מים דלוחים רבים שוצפים קוצפים ומפילים חללים בכל פינה על פני כל הארץ, ואולם אנו, שלומי אמוני ישראל, ספונים בחסדי שמים בתוך תבת נח, מצויים אנו בתוככי חממה רוחנית המגינה עלינו מפני שטף-מים-רבים המאיים לכלות כל חלקה טובה. לפחות אנחנו, תופשי-התורה, שמורים מכל היטב מכל פורענויות תבל בימי הרס עולם אלו – – –
"וכאז, על מֵי נח, בחוץ – יהום הסער, כליה מוחלטת של כל יצורי עולם. ובפנים שוררת פסטורליות צרופה, שיוט על מי מנוחות – – -"
האומנם?
הבה ונתבונן בסיפור הדברים לאשורם, כפי המובא ב'ספר הישר':
וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיִּשְׂאוּ אֶת הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ. וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל פְּנֵי הַמָּֽיִם. ותיהפך על פני המים, הלוך והפוך הנה והנה. ויתהפך כל החי אשר בה כהפוך את הנזיד בסיר. ויהי צער גדול לכל היקום אשר בתבה, וינהמו האריות ויגעו השוורים ויצעקו הזאבים וכל היקום אשר בתבה מדבר וצועק בלשונו, ויישמע קולם למרחוק. וגם נח ובניו צועקים ובוכים בצרתם, וייראו יראה גדולה מאוד וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת…
התיבה מיטלטלת
הנה כי כן, אחר הדברים האלה, כאשר נוכחים אנו לדעת כי גם בתוך התיבה פנימה, מתחוללת מהומה לא-קטנה, נמשיך אנו בדרכנו, בנסיון 'להשליך' ממימי המבול הסוערים – שֶמָחו אֶת כָּל הַיְּקוּם, כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ-חַיִּים בְּאַפָּיו – לעבר תקופתנו אנו, עליה דיברו צדיקים בקָדשם שבאחרית הימים ישוב דור המבול במלוא עוצמתו (מובא בשם האריז"ל, עיין בצדקת הצדיק ק"ט 'ודור המבול הם דור משיח'). נמצאנו למדים כי גם בתוככי תיבת נח המוגנת, ואף לאחר חתימת פתח התיבה באופן הרמטי, עדיין מסב המבול אנדרלמוסיה רבתי בקרב חובשי ספסלי התיבה החמימה.
והנה, ידוע הדבר למחנכים בדורנו כי השפעת הרחוב – הגם במישרין – לא תהיה לה 'זכות כניסה' לתוככי היכלי התורה וחצרות הקודש, תלמודי התורה וישיבות הקדושות, בכל זאת בעקיפין הדברים מחלחלים פנימה, ונותנים את אותותיהם בכל התחומים.
בימינו, שחוצות העיר ירודות במיוחד, הרי שעתה אנו זקוקים לרחמי שמים מיוחדים בכל הקשור לגידול דורות ישרים כשאיפת נפשנו, גם בִפנים, בתוך אוירת הקדושה והטהרה.
התאמה לדור
ולמעשה, כפי שהראהו הקב"ה למשה דור דור וחכמיו, דור דור ודורשיו, דור דור ושופטיו (ויקרא רבה פרשה כו, ז); כך בכל תקופה ישנן דרכים ושיטות שונות כיצד לגשת לצעיר בן אותו הדור. ואמנם, החינוך – מטרתו אחת היא 'לגדל עדרי צאן קדשים לתורה ולתעודה, להעלותם בַּמְסִלָּה הָעוֹלָה בֵּית אֵל כדי לעשות נחת-רוח לבורא יתברך'. הייעוד הנשגב לא שינה טעמו אף לא ישתנה לעולמי-עד. ברם, הדרך כיצד להשפיע על החניך משתנה מדור לדור וממקום למקום, בבחינת 'חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ' (משלי כא).
כהיום, כאשר הרוחות נושבות בעוז, והַמַּיִם הַזֵּדוֹנִים מאיימים לבַלַע אֶת הַקֹּדֶשׁ ולא להותיר אבן על אבן מכל הקדוש והטהור שנמסר לנו מדור-דור, שומה עלינו לנהוג בהתייחסות הראויה לנער, מחד: להבין ללבו, לקבל אותו כפי שהוא, 'לרדת' מעט לסגנון ולצורת החשיבה שלו, ו'להתחבר' אליו.
מאידך: לשים דגש על הפנימיות, להלהיב את לבבם מתוך אהבת השם, אהבת התורה / התפילה / מצוות / קיום ההלכה / אמונת חכמים ע"מ שהדברים יחדרו ללב פנימה ויחקקו שם לאורך ימים ושנים.
האם החינוך משתנה?
לעתים אנו מתבוננים לאחור, כשהיינו צעירים לימים נוכחנו לראות גישות חינוכיות תקיפות יותר, תובעניות. שיטות אלו – שאולי היו טובות בזמנן, אינן בהכרח מהוות 'פסק הלכה' לגבי הגישה החינוכית המומלצת כיום, וכאן לא חל הכלל הידוע 'מסורת אבותינו בידינו'. אלא אדרבה, לצורך קידום צעירים בני דורנו לעבר מטרות הקודש שאליהן אנו כה חותרים להביאם, מוטל עלינו לתת את הדעת ולשקול נתיבות חילופיים, מותאמים לצעירינו.
לאמור: במהות החינוך יש מסורה. אך בדרכי החינוך – לאו דווקא.
ואומנם לעומת זאת, בוודאי נחזיק תדיר בידינו 'מעשי אבות' שהם 'סימן לבנים', ונלך בדרכי נח איש צדיק שמצא חן בעיני ה', בעצה עתיקת היומין שמלווה אותנו עד ימינו אנו, וכפי המובא בהמשך דברי 'סֵפֶר הַיָּשָׁר' הנזכרים לעיל, וכה הם דבריו:
"ויתפלל (נח) אל ה' ויצעק על הדבר הזה, ויאמר: אנא ה' הושיעה לנו, כי אין כח בנו לסבול את הרעה הזאת אשר סבבתנו. כי אפפונו משברי מים ונחלי בליעל בעתונו, קידמו אותנו מוקשי מות . עננו ה' עננו, פדנו פנה אלינו וחננו, פדנו והצילנו. וישמע ה' בקול נח ויזכרהו ה' וַיַּעֲבֵר רוּחַ עַל הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם. וַתָּנַח הַתֵּבָה וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם מִן הַשָּׁמָיִם…"
נרבה נא גם אנחנו בתפילה לפני בוראנו יתברך ויתעלה על הצלחתנו והצלחת תלמידינו וצאצאינו, שיהיו הם חבוקים ודבוקים ב'דף של ספינה' ושבאמצעותו יצלחו על פני כל גלי המבול הסוערים, והשוטפים את כל פני תבל, וילכו בדרך הישר והרצוי לפניו יתברך שמו.
