לשבור מיתוסים של חורף.
נכון או לא נכון?
אסור לצאת החוצה בשיער רטוב! אסור לאכול גלידה כשהגרון כואב! מרק עוף מרפא כל הצטננות! ילדים חולים חייבים לשתות הרבה!
אימהות רבות גדלו על המשפטים עמוסי הדאגה הללו ומתייחסות אליהם כאל סוף פסוק. האם זה באמת כך?
לא הכל ולא תמיד.
החורף עבור הורים לילדים קטנים הוא עונת המחלות. שפעת או דלקת גרון, דלקת אוזניים או חלילה דלקת ריאות, ובעיקר הרבה הצטננויות לא נעימות המלוות במקרים רבים גם בחום. כל אלה מהווים, לדברי רופאי הילדים, כר נרחב להתפתחות מיתוסים שונים ומשונים – חלקם מבוססים, האחרים ממש לא.
אימהות, באנה נתחיל.
"המעבר מחום לקור עלול לגרום לילד לחלות"
נכון חלקית. השינוי החד במעבר בין טמפרטורות יכול לגרום לירידה זמנית פתאומית ומהירה באיזון החיסוני של הגוף, ואם באוויר ישנם מזהמים כמו וירוסים למיניהם, הם עלולים לנצל את המצב ולפגוע בגוף.
מנגנון החיסון של הגוף פועל טוב יותר בטמפרטורה הקרובה ל-37 מעלות. במעבר לסביבה קרה, הגוף סוטה מהטמפרטורה האידאלית ולכן נעשה פגיע יותר למחלות. הפתרון הוא להתלבש בהתאם למעברים בין אזורי טמפרטורה שונים ולגונן על הגוף מפני הקור.
"חובה להגן על האוזניים מחשיפה לרוח וקור"
נכון חלקית ."חשיפה לאוויר קר יכולה לגרום לתחושת כאב בעור התוף אך לא תגרום לדלקת אוזניים. דלקת האוזניים הנפוצה בחורף היא דלקת של האוזן התיכונה, המגיעה מהגרון דווקא.
"אסור לצאת החוצה בשיער רטוב או אחרי מקלחת בחורף"
לא נכון. אם אין תנאי טמפרטורה קיצוניים ורוח קרה ישירות על העור, אין ממה לחשוש. אבל חשיפה לטמפרטורה קרה באופן קיצוני תגרום לאידוי המים מהשיער ולהורדה קיצונית של טמפרטורת העור, שתסכן את הגוף בפגיעות-יתר למזהמים, בשל הירידה הזמנית ביכולת החיסונית. גם המזגן, כמו הקור, אינו גורם למחלות. אלא שהשימוש בו, לחימום או לקירור, כרוך בסגירת החלונות ובנשימת אויר ממוחזר. כשנמצאים בחדר אחד בו נושמים כל העת את אותו האוויר, ובאוויר הזה נמצאים גם וירוסים שפלט אדם אחר בנשימתו – מה שקורה לעתים קרובות בחורף – יש יותר סיכון לחלות.
"חום הוא דבר מסוכן, המזיק לגוף ומחייב נטילת אנטיביוטיקה"
לא נכון. ראשית, לרוב נובע החום אצל ילדים ממחלות אותן מחוללים וירוסים ולפיכך, נטילת אנטיביוטיקה מיותרת לגמרי. האנטיביוטיקה יעילה במלחמה נגד חיידקים, וכדי שנטילתה תהיה יעילה יש לוודא כי הילד אכן הותקף בידי חיידק כלשהו, בבדיקת רופא ובאמצעות בדיקות כמו משטח גרון, ספירת דם או תרבית שתן. חום, מזכירים המומחים, הוא ביטוי של מחלה ושל נסיון הגוף להתמודד עימה. חום שאינו עולה על 38 מעלות אינו דורש טיפול. כשהחום עולה ל-38.5 מעלות יש לטפל – כשניכר שהאדם אינו חש בטוב. בכל מקרה בו החום עולה מעבר לטמפרטורה הזאת, יש להוריד את החום גם אם הילד מרגיש טוב.
עולם הרפואה מציע להוריד את החום גם כשאינו גבוה אצל ילדים המועדים לפרכוסי חום ולהיות עירניים לשינויים בהתנהגות התקינה של הילדים. עד גיל חודשיים, כל חום מחייב מיד בירור רפואי אחר-כך, אם הילד מפגין ולו סימן הכי קטן של התנהגות לא-תקינה, כמו אפאתיות, אי-נוחות, אנחות וכדומה – המצב מחייב בדיקה רפואית. שינה ממושכת יכולה להיות מועילה מאוד להחלמה, אלא שצריך לוודא שלא מדובר על שקיעה.
"מריחת עראק על הגוף מסייעת בהורדת חום גבוה, כמו גם חומץ תפוחים, אמבטיות קרות ומטליות רטובות"
לא כולם נכונים. מריחת אלכוהול על הגוף עלולה להיות אפילו מסוכנת. כל נוזל שמכיל אלכוהול גורם כביכול לתחושת הקלה וקור על העור, אך האלכוהול עלול להיספג בגוף ולגרום לבעיות במשק הסוכר. אנשים משתמשים בחומץ אך אין לזה ביסוס מדעי. לעומת זאת, בשימוש במטליות רטובות על המצח או הגפיים יש היגיון: הגוף 'מסיע' את החום למטלית וחום הגוף אכן יורד. הדרך היעילה ביותר להורדת החום, מלבד תרופות, היא ישיבה באמבטיות פושרות, למשך לא פחות מרבע שעה.
טמפרטורת המים יכולה להיות 30 מעלות. אין צורך להכניס ילד לאמבטיה קרה. תכנסו לרגע לאמבטיה שמילאתם לפני הילד, כדי שלא תהיה קרה מדי.
"כשהילד חולה חשוב לסגור את החלונות ולחמם היטב את הבית"
לא נכון. טעות גדולה, קובעים המומחים. חוסר הנוחות והצמרמורת אינם רעד מקור אלא חלק מתהליך טבעי של "הסעת" החום מהגוף לאוויר ויש לאפשר זאת, כדי לסייע לגוף להיפטר מהחום. חשוב דווקא לאוורר את הבית ולא לכסות ולעטוף את הילדים ולגרום כך לשמירת החום. כניסת אוויר צח ונקי לבית חיונית כשהילד חולה, כדי למנוע גם הידבקות של בני-משפחה נוספים במחלתו. הטמפרטורה המומלצת בחדר הילדים היא 22-24 מעלות. חשוב! טמפרטורה גבוהה מדי עלולה אף להעלות את הסיכון למוות בעריסה כשמדובר בתינוקות קטנים.
"ילדים חולים צריכים לשתות הרבה"
נכון. וגם מבוגרים. מחלות, בייחוד אלו המלוות בחום, גורמות להזעה מוגברת ולאיבוד רב של נוזלים דרך הנשימה והעור. תחושת החולי מתבטאת במקרים רבים בחוסר תיאבון וצימאון, וזה עלול לגרום אפילו להתייבשות. לכן יש להקפיד על שתייה מרובה, ואפשר בהחלט לוותר על האוכל ליומיים-שלושה. איך נדע שהזאטוטים החולים שותים מספיק? די לבחון את צבע השתן: אם הוא כהה מאוד וריחו חריף, משמע שהגוף מתחיל להתייבש, אוגר נוזלים ולא נותן למים להיות מופרשים ממנו. כדאי להציע לילדים לשתות בתדירות גבוהה, אפילו כמויות קטנות, ואם הם מסרבים – להקפיד להשקותם במזרק או כף משקאות פושרים. שתייה מרובה יכולה להקל על שיעול וליחה, שכן היא הופכת את הליחה לצמיגה פחות, מקלה בכך על הניידות שלה ומסייעת בהוצאתה מהגוף.
"לא אוכלים גלידה כשכואב גרון"
לא נכון. כאב גרון הוא לרוב סימן לדלקת שמתבטאת בחום מקומי או כללי. לכן, גלידה או שתייה קרה יגרמו להקלה בתחושת הכאב, בעוד שמאכלים חמים יוסיפו לחום ולתחושת חוסר האיזון הפנימי ויכאיבו. הסברה שאכילת גלידה תגרום לילד לחלות היא שגוייה. הגלידה אינה גורמת למחלה או להחמרתה וגם אינה מרפאת אותה. היא יכולה רק להקל על התחושות.
"תה עם דבש או לימון עוזר לכאב גרון"
נכון חלקית. בדבש ובפרופוליס המופק על-ידי הדבורים יש תרכובות בעלות אפקט מחטא. חשוב שהתה יהיה פושר ואפילו מעט קר. כדי להקל על כאבי הגרון יש להשקות את הילד בכמות קטנה בכל פעם. מומלץ גם לשתות תה עם צמח הקורנית, שגם לו תכונות של חיטוי, פירוק הליחה והקלה על השיעול. הלימון, לעומת זאת, חמוץ ולכן נותן תחושה לא מבוססת של חיטוי. תה עם דבש או לימון עשוי לשפר את ההרגשה, אך יכולות הריפוי של שתי האופציות הללו אינן ברורות. בכל מקרה, לא מומלץ לתת דבש לתינוקות עד גיל שנה.
"אכילת פרי הדר מחזקת את המערכת החיסונית"
נכון. ויטמין C נמצא מחקרית בעל אפקט אנטי-דלקתי ובעל יכולת למנוע ולטפל בתופעות כמו הצטננות ודלקות חורף. פירות הדר ופירות וירקות אדומים מכילים ויטמין C וחומרים המחזקים את פעילותו. אבל כדי להגיע למיצוי האפקט יש לאכול כמויות גדולות של פרי.
"מרק עוף מרפא הצטננות"
נכון. במרק העוף, הנחשב לפניצילין היהודי, יש אלמנטים תזונתיים בעלי השפעה טובה על בניין מערכת החיסון ולכן, קובעים המומחים, מומלץ מאוד לשתות ממנו הרבה בחורף, ביחוד כשחולים. ניתן, כמובן, מציע להתייחס אליו כאל ספק של נוגדן חיוני תמיד – אהבת אם.
אז שיהיה חורף מלא גשמי ברכה ורק בריאות לכל עם ישראל!
