בני ברק נפרדת מדמותו המיוחדת של הרב שי אושרי ז"ל, אברך יקר ומאיר פנים שהקדיש את רוב עתותיו לתורה והיה נהנה מיגיע כפיו כעובד בסניף 'נתיב החסד' השכונתי.
הרב אושרי התגורר במשך שנים בנתיבות עם רעייתו שלומית תבלחט"א, שם היה מחשובי הלומדים בכולל האברכים של הגאון רבי יורם אברג'יל זצ"ל. לפני מספר שנים עבר לבני ברק, והמשיך את לימודיו בכולל אברכים, כשבמקביל החל לעבוד גם בסניף 'נתיב החסד' המקומי, כדי להרוויח את פת לחמו בכבוד ולאפשר לעצמו להמשיך ולשקוד על התורה והעבודה.
"הלב שלו היה טהור", מספר אחד מתושבי שכונת קרית הרצוג בה התגורר, "הוא היה אדם שמח. תמיד ראית אותו עם חיוך ענק, גם כשהוא היה עובד קשה בחנות, בשעות לא נוחות ועבודות לא הכי קלות, זה לא הפריע לו לשמוח ולהשרות שמחה על כל הסביבה. עם חיוך טהור, עם יראת שמים מופלגת, זה לא יאומן שהוא נעלם לנו. הוא מאוד יחסר!".
האלמנה, שלומית שיתפה מה אירע בתקופה שלפני פטירתו: "לפני חמישה חודשים גילו לו את המחלה הנוראה", היא מספרת, "היינו מבוהלים, אמרו לנו מיד שהמחלה במצב מתקדם, ובכל זאת כדאי לטפל כי לא אבדה תקווה. אבל בפועל המחלה התקדמה בקצב כל כך מהיר, שגם הרופאים לא האמינו. זה התקדם והתקדם ולא עצר.
"אף אחד לא ידע שהוא חולה", היא מוסיפה. "שי העדיף לשמור על זה ככה, שרק אנחנו יודעים כדי שלא להדאיג ולא להיתקל במבטים מרחמים.
"הוא תפקד בצורה רגילה, היתה לנו שבת שמחה ונורמלית יחסית, ואז הוא נחלש מאוד, במשך אותו שבוע הוא הלך ודעך, עד שבשבת לאחר מכן הוא כבר היה סיעודי במאת האחוזים ולא היה יכול אפילו לאכול לבד. באמצע השבת, הוא נפטר…".
לתרומה למשפחת אושרי הקליקו כאן
שלושת היתומים, בני 17, 19 ו-21, נותרו עם האם, שלומית בת ה-45. הבית השכור בו הם מתגוררים מלא מנחמים שבאים מכל קצווי הקשת, חרדים, דתיים וגם כאלו שאינם שומרי תורה ומצוות, כל מי שהכיר את הרב שי, לא יכול להרשות לעצמו שלא לבוא ולהשתתף בכאב הנורא הזה.
"הוא היה יהודי יקר, איש נחמד כל כך, אדם מלא שמחה ואהבה, ירא ושלם, שפשוט נלקח בחטף, ממחלה מהירה ואגרסיבית כל כך, בלי שהיה לו זמן אפילו להיפרד כראוי מבני המשפחה", סופד לו אחד החברים.
"מי שיזכה לסייע למשפחה הזאת, זוכה במצווה כפולה ומכופלת", הוא מסכם, "זה גם עזרה למשפחה של תלמיד חכם עניו וצנוע, נקי כפיים וישר דרך. גם סיוע ליתומים ולאלמנה, גם הכנסת כלה, כפשוטו. זאת פשוט זכות לקחת חלק במבצע הזה כדי לתת למשפחה הזאת קרש הצלה שיאפשר לה להמשיך ולהתקיים בכבוד".
לתרומה למשפחת אושרי הקליקו כאן
יקר שביקרים, ההכרות שלי אתו כבר שנים רבות הייתה רק מ"נתיב החסד" ובפגישה הראשונה שלנו הוא קיבל אותנו כ"כ בחמימות כאילו אנחנו חברים שנים רבות… תמיד בחיוך רחב ומאור פנים ורצון עז לעזור ולסייע בכל כוחו, הוא לא חיכה עד שישאלו אותו ותמיד פנה ראשון בשאלה "מה הרב צריך?" וכך סיפרו לי אחרים שהוא היה מתנהג אליהם חבל על דאבדין ולא משתכחין יהי זכרו ברוך!
ה' ירחם כמה שזה עצוב כואב הלב פשוט הלם איך נתיב החסד הותיר חלל ועצב,
פשוט נורא ואייום!!!!