התרגשות בעולם החסידות: אחרי שנים שבהן היה נעלם מעין רואים, האוצר הגדול נחשף. עיתון 'כפר חב"ד' פרסם הבוקר (חמישי) צילומים מתוך סידורו הקדוש של הבעל שם טוב, שהתגלגל באירופה במשך מאות שנים עד שהגיע לידי האדמו"ר הקודם של חב"ד, שהעיד עליו: "ירא אני מלהתקרב אליו".
בצילומים, שפורסמו בידי הסופר מענדי קורטס ב'כפר חב"ד', נראים כתבי יד של גדולי תלמידי הבעל שם טוב, שרשמו את שמותיהם בסידור על פני מספר עמודים כדי שיהיו לזיכרון לפני הבעל שם טוב בשעת תפילתו. עם התלמידים החתומים בסידור נמנים – ממשיך דרכו המגיד הגדול ממעזריטש, רבי אלימלך מליזענסק, רבי זושא מאניפולי, רבי יעקב יוסף הכהן בעל ה"תולדות יעקב יוסף", רבי פנחס מקוריץ, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ותלמידים רבים נוספים.
כתב ידו של הבעל שם טוב ניכר בעמודים רבים בסידור. על חלק מהעמודים מציין האדמו"ר הריי"צ מחב"ד זי"ע כי ניכר שנספגו בדמעות. כשהיה בגיל 24 קיבל הרבי את הסידור מאביו (שקיבל אותו בהשאלה) לזמן קצר, התבודד בחדרו ורשם לעצמו כל פרט ופרט שבו, עמוד אחר עמוד, במסמך מרתק.
חמש שנים קודם כתיבת המסמך חזה הרבי הריי"צ מקרוב במעשה ניסי הכרוך בסידור. זה היה כאשר הגיע אל העיירה האוקראינית שבה היה הסידור, והבחין כי ביתו של הגביר, שברשותו היה הסידור, נשרף כולו, למעט חדר אחד – החדר שבו היה הסידור בשעת השרפה. "אנוכי אוכל להעיד, כי בעצמי הייתי שם", כותב הרבי הריי"צ, "וראיתי את החדר שנשאר שלם ולא נחרך אפילו מעזיבת התקרה. והחדר הזה נשאר בשלימות ממש".
בעת משפט הספרים של חב"ד בשנת תשמ"ה (1985) הזכיר הרבי מליובאוויטש את הסידור והפליא בקדושתו. "תמיד הייתה לי יראה גדולה מפני סידור זה", התבטא הרבי, "וחששתי ליקרב אליו ולמשמש בו". עוד סיפר הרבי כי הרבי הקודם לא היה מניח לאיש להתקרב ולגעת בסידור, למעט עיתים נדירות שבהן הרשה – לאחר סדר הכנה שכלל בין היתר טבילה במקווה – לגשת ולנשק את הסידור.
סיפור גלגולו של הסידור מהבעל שם טוב ועד לספריית חב"ד נסקר השבוע, כאמור, בידי מענדי קורטס ב'כפר חב"ד'. כמה גרסאות ישנן לסיפור המלא של גלגול הסידור. אל הרבי הקודם של חב"ד, שהביא אותו לניו יורק לפני כשמונים ושתיים שנה, הוא הגיע מנגיד חסידי שהתגורר באוקראינה ומכר לו אותו. הנגיד קיבל זאת מרעייתו שזכתה בו בירושה מזקניה שנמנו עם מקורבי משפחת הבעל שם טוב.
כאמור, בתקופה האחרונה סרקו עובדי הספרייה את הסידור בשלימותו וקטעים מיוחדים מתוכו פורסמו ב'כפר חב"ד'. לדברי מנהל הספרייה, הרב שלום בער לוין, ההחלטה התקבלה לאחר שורה של דיונים. ההחלטה לא הייתה ברורה מאליה. "מה שהכריע את הכף היה ההבנה שאין טעם בגניזתו כך לנצח".
כנראה שהטיפות שיש על הסידור ליד סדר אכילת מרור הם מהחרוסת של הבעש"ט הקדוש
ואולי גם כנראה הצבע החום בסידור זה קפה שנישפך לבעש"ט הקדוש.חחח