האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצוק"ל (נלב"ע ט' תמוז תשנ"ד) שתה את כוס התרעלה בשואה האיומה. רעייתו וכל 11 ילדיו נהרגו על קידוש ה'. אך הוא לא נתן לכאבו האישי להשפיע על חייו. נהפוך הוא, הוא הקדיש את חייו לבניה ועשייה, ובנה והקים מעפר את חסידות צאנז בארץ ובארה"ב.
סיפר פעם בנו כ"ק האדמו"ר מצאנז שליט"א: בשנות המלחמה, כאשר היה אבי הרבי זי"ע באחד מהזמנים הקשים ביותר, כשנשלח עם אלפי יהודים לפנות את הריסות גטו ורשה אחרי שהנאצים ימ"ש הפציצו אותה, פגש בו קאפו אחד ממוצא יהודי ושאל אותו בהתרסה: רבי, האם עוד תעלוז ותרקוד באמירת 'אתה בחרתנו מכל העמים'? וכי בעם ישראל בחר ה'? הלא תראה באיזה מצב שפל הנכם נמצאים, ממש בתחתית מציאות אנושית.
השיב לו הרבי זי"ע: אדרבה ואדרבה, דווקא כעת, כשאני רואה את רשעותם של הגויים ימ"ש ואת תחתית המדרגה שבן אנוש מסוגל להגיע, דווקא עכשיו אני שר ומזמר ומודה לה' 'אתה בחרתנו מכל העמים', שהנני חלק מעם ישראל ולא מאומות העולם המתנהגים באכזריות כזו, ממש כחיות השדה".
