לקראת סיום ההכנות לחג, והערב בכל בתי ישראל יקיימו כולם את מצות בדיקת חמץ.
בספרי החסידות מבואר, כי החמץ נמשל לחלק הרע שבאדם, ועל כל אחד מוטל לבדוק בתוככי נפשו, אם יש בקרבו מעשים רעים ומידות רעות, ולבער מעצמו את חלק הרע שבו.
כפי שבבדיקת וביעור חמץ, כל אחד בודק ומבטל את החמץ הידוע לו ושאינו ידוע לו, כך צריך כל אחד לבער מעצמו את מעשי העבירה בפועל, וכן את שרשי הרע הטמונים בו.
בספר דברי שמואל להרבי ר' שמעלקא מניקלשבורג כתב: צריכים אנחנו לקשר עצמינו ולטהר מחשבותינו בו ית"ש ולבער החמץ והשאור ממנו.
כי יש ב' מיני יצה"ר – האחד להסית האדם לילך אחר תאות אכילה ושתיה ועריות, דברים שנפשו הבהמית של אדם מתאוה, והוא נקרא חמץ ראוי לאכילה , אבל השאור שאינו ראוי לאכילה הוא יצה"ר של לשון הרע וכעס, המה פגמים הנוגעים אל פנימיות הנשמה.
משום זה מצינו גבי שאור כתיב "שאור לא ימצא בבתיכם", וגם "תשביתו שאור מבתיכם", אבל בחמץ כתיב רק "לא יראה לך בכל גבולך" והאדם צריך לבער שניהם יחדיו.
פורסם לראשונה בעיתון 'שחרית'
