היתמות, הכאב, ההתמודדות עם המחלה של אמא שסחטה ממנה את החיים בעקביות מכמירת לב, העוני והדחקות, כל אלו צפים באחת.
האמת שהיא לקראת הסוף, נעמי עומדת להתחתן ולהקים בעזרת ה' את הבית עליו חלמה כל כך. עם חתן תלמיד חכם וירא שמים שהגיע מאילת הרחוקה כדי ללמוד תורה באזור המרכז, הם יקימו בית בריא ומאושר, שבו יש שני הורים בריאים ושלמים בעזרת ה'.
גם נעמי עצמה גדלה במשפחה נורמלית ובריאה. את ילדותיה ושנות נעורים המוקדמים בילתה נעמי גיאת בחיקה של משפחה רגילה ואפילו קצת מיוחדת. אבא אברך כולל תלמיד חכם שכל מעייניו נתונים בתורה ובחינוך הילדים, אמא היתה מורה מבוקשת לדקדוק. היא היתה מלמדת בסמינר 'אור החיים', והתלמידות היו כרוכות אחריה בכל שעות היממה.
אבל לפני שנים אחדות הכל החל להתהפך. אמא של נעמי חלתה, עברה טיפולים, החלימה באופן חלקי ושוב חלתה. הבית נכנס לסחרחרה בלתי פוסקת, הם נעו בין תקוה וייאוש, המצב הכלכלי הלך והחריף, והדאגה לאמא החולה הלכה והעמיקה.
בדיוק אז הגיע נעמי לגיל השידוכים. היא היתה מטפלת באמה ויוצאת לפגישות, מסדרת את הכרית מתחת לראשה ועונה לטלפון מהשדכנית, משתתפת בפגישות עם אנשי צוות רפואי לגבי הטיפול באמה, ומיד לאחר מכן מרימה טלפונים לבירורים על הבחור החדש שהוצע לה.
בלב שלה פעימה התקווה העזה שהיא תספיק להראות לאמא את החתן שלה, שהיא תזכה לצעוד אל החופה כשאמה שלה צועדת לצידה – אם לא על הרגליים, לפחות על כסא גלגלים.
גם אמא שלה ייחלה וציפתה לרגע הזה. היא כל כך רצתה לראות את בתה בשמלת הכלה הצחורה.
אבל הן לא זכו לכך.
שנה חלפה מאז נפטרה האם, וכעת עומדת נעמי להתחתן, והיא לא יודעת ממי לבקש עזרה. אבא שלה שקוע בד' אמות של הלכה, והוא כבר מבוגר מכדי להיכנס לראשונה בחייו לשוק העבודה.
הם נשארו חסרי כל. "לא ביקשתי מאבא כלום", היא מספרת, "אני לא חושבת שיש לו מאיפה לתת לי. זה סתם יצער אותו ויפריע לו ללמוד. אמא שלי לא היתה רוצה שאעשה דבר כזה!".
עכשיו היא פונה לעזרת הציבור, זה לא נעים, זה לא נחמד, אבל אין לה ברירה. פשוט אין לה. אם אנשים טובים לא יבואו לעזרתה, היא לא תוכל ללבוש את שמלת הכלה, כי פשוט לא יהיה לה מאיפה לשלם עבורה!
"אין לי ברירה", היא אומרת, "אלא לבקש את עזרת הציבור. אני מברכת כל מי שיתרום ויסייע, שיזכה שלא יחסר לו דבר כל ימי חייו, לו ולזרעו אחריו בעזרת ה'. אני בטוחה שהזכות של אמא שלי הצדיקה, בוודאי תגן על מי שיעזור לי להתחתן. זה לא נעים לבקש עזרה, אבל אני חייבת לקבל את העזרה הזאת, רגע לפני שאני מקימה בית משלי, בית חדש על אדני התורה והיראה".
