היום חל יום הילולת רבינו יונה מגדולי רבותינו הראשונים, ומחבר הספר "שערי תשובה".
בפירושו לפרקי אבות, כותב רבינו יונה על המשנה "והוי דן את כל האדם לכף זכות".
זה מדבר על אדם שאין יודעין בו אם הוא צדיק ואם הוא רשע. ואם מכירין אותו והוא איש בינוני פעמים עושה רע ופעמים עושה טוב ואם יעשה דבר שיש לדונו לכף חובה ויש לדונו לזכות בשיקול או אפי' כפי הנראה נוטה לכף חובה יותר. אם משום צד ענין יכול לדונו לזכות יש לו לומר לטובה נתכוון.
אבל אין הדברים בצדיק גמור ולא ברשע גמור. כי הצדיק אפי' במעשה שכולו רע ונוטה לכף חובה מכל עבר ידינהו לטובה לאמר כי שגגה היתה שיצאה מלפני השליט והנה ניחם והביט ובקש מחילה. וכמו שאמרו חז"ל (ברכות יט.) אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שמא עשה תשובה שמא ס"ד אלא אימא ודאי עשה תשובה. פי' שמא ס"ד כיון שהוא ת"ח ועד עתה לא אירע דבר קלקלה בידו, על כל פנים מיד עשה תשובה. הנה לך כי אין לדון לכף חובה הצדיק גמור לעולם וממנו לא הוצרך לומר והוי דן את כל האדם לכף זכות.
גם מן הרשע הגמור לא אמר. אפי' מעשהו כולו טוב ואין נראה לחוש עליו משום צד עוון יש לאדם לדונו לכף חובה ולומר לפנים עשה ואין תוכו כברו. וכמו שנאמר (משלי כ"ו כ"ה) כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו.
וכך כתב הרמב"ם ז"ל. ועל ענין זה אמר שלמה בחכמתו (משלי כ"א י"א) משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע. רצה לומר, בני אדם חושבים כי הצדיקים מפני שאינם יודעין לעשות רע אינם מכירים דרכי רשע כי לא יבינו העושים אותו. ואין הדבר כן כי הצדיק משכיל לבית רשע ויודע ומכיר ומשגיח רוע מעלליו יותר משאר בני אדם שיודעין ולא יתנו אותו על לבם. מסלף רשעים לרע הצדיק כשרואה מעשה רשעים הנראים בדרך טוב מסלף אותו ומטהו לדינו לאמר פעל און, כי לא נתכוון למצוה אך לשום עצמו בחזקת הטובים:
