מסתורין: למה שימש תיבת האבן הנדירה מימי בית המקדש השני?

תיבת אבן נדירה בעלת תשעה תאים, המתוארכת לימי בית המקדש השני – לפני כ-2,000 שנה, נחשפת כעת לציבור לראשונה בתצוגה באגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל. הכלי יוצא הדופן בעיצובו, התגלה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סביב חומות ירושלים העתיקה, המתקיימות במימון עמותת אלע"ד ובשיתוף משרד המורשת.

צורת התיבה מרובעת, גודלה 30X30 ס"מ, והיא עשויה מאבן גיר רך (קירטון) שעובד במפסלת. היא מחולקת לתשעה תאים רבועים, דומים בגודלם ובנפחם. דפנות החפץ, שהתגלה בחפירות לאורך הרחוב המדורג שבעיר דוד בתוך שכבת חורבן משלהי ימי בית שני, מושחרים, ונראה שהוא נשרף במהלך אירועי המרד הגדול אשר הוביל לחורבן ירושלים.

הכלי בעל תשעת התאים נחשף בתוך שרידי מבנה שניצב לצד הרחוב המדורג, ושימש כחנות. החוקרים משערים, שהכלי שימש לפעילות מסחרית ולהצגה של סחורות בכמות קטנה ומדודה.

לדברי מנהלי החפירה, ד"ר יובל ברוך וארי לוי מרשות העתיקות, "בחפירות הרחוב המדורג, שבו התגלה המגש, נמצאו גם חפצים רבים נוספים המעידים על הפעילות המסחרית התוססת שהתרחשה לאורכו. בין היתר, התגלו כלי אגירה מחרס וכלי זכוכית, מתקני ייצור ניידים ונייחים, מתקני בישול, כלים למדידה של נפחים, מטבעות ומשקולות אבן רבות, בערכים שונים, המעידים כולם על פעילות מסחרית של שוק עירוני תוסס שפעל לאורך הרחוב".

"הרחוב, שהיווה את רחובה הראשי של העיר לפני 2000 שנה, שימש את עולי הרגל וחיבר בין בריכת השילוח לבין הר הבית. נראה, אם כך, שגם הכלי בעל התאים קשור לפעילות המסחרית שהתקיימה ברחוב. המערכת הכלכלית והמסחרית שהתנהלה בירושלים של ימי הבית השני הייתה דומה באופייה לזו שהתרחשה בשאר הערים בעולם הרומי".

"הייתה זו כלכלה שהתבססה על ייצור מקומי של מוצרי צריכה ומכירתם בשווקים, לצד יבוא של מוצרים אחרים, חלקם אף אקזוטיים. בתוך כך, היו גם היבטים מיוחדים למסחר בירושלים, שהתנהלה כעיר מקדש. היבטים רבים של חיי היומיום ושל המסחר התנהלו לאורו של המקדש, והדבר מתבטא, במיוחד, בהקפדה היתרה של תושבי העיר ופרנסיה על דיני טומאה וטהרה. על כך, אף נקבעה האמרה 'פרצה טהרה בישראל'".

עוד אמרו כי "בין הממצאים הארכיאולוגיים המובהקים שמייצגים את התופעה, בולטים כלים עשויים באבן, שאלפים מהם התגלו בחפירות ברחבי העיר הקדומה ובסביבותיה".

"הסיבות לשימוש בכלים עשויים אבן הן הלכתיות, ונעוצות בהכרה ההלכתית שאבן, בניגוד לכלים עשויים חרס ומתכת, איננה מקבלת טומאה. בשל כך, אף ניתן היה להשתמש בכלי האבן לאורך זמן ובמחזוריות. "נראה, אם כך, שתיבת האבן בעלת התאים מעיר דוד, קשורה גם היא במידה כזו או אחרת לכלכלה הירושלמית הייחודית, זו שהתנהלה בצילו של המקדש ותחת ההקפדה על הלכות טומאה וטהרה. בשל כך, אף ניתן להתייחס אליו כאל ממצא ירושלמי מובהק". אומרים לוי וד"ר ברוך.

אך למה שימש הכלי בעל התאים? שברים של חפץ דומה התגלו לפני כ-50 שנה על ידי הארכיאולוג נחמן אביגד בחפירות הרובע היהודי, וכונו על ידו בהומור "קערת פיצוחים". כינוי זה, "נדבק" לחפץ, ומאז הוא משמש גם חלק מהחוקרים העוסקים בנושא. מאז התגלו שברים נוספים של טיפוס כלי זה, כולם בירושלים, ובמיוחד בחפירות עיר דוד, אך זה שהתגלה לאחרונה, הוא הדוגמה השלמה היחידה המוכרת במחקר הארכיאולוגי. ובכל זאת, בשלב זה של המחקר, התשובה לחידת החפץ ולמה הוא שימש, נותרה עדיין ללא מענה.

לדברי דודי מבורך, אוצר בכיר באגף לארכיאולוגיה במוזיאון ישראל, "התיבה נמצאה שבורה לחלקים רבים כשחלקים ממנה חסרים. השברים הועברו למעבדת שימור החפצים במוזיאון ישראל, שם עברו שימור ושיחזור בידיו האמונות של ויקטור עוזיאל – זו אחת מההתמחויות של מעבדות השימור שלנו, שיודעות לקבל ממצאים שבורים הישר מן השטח ולהעביר אותם מ'מצב חפירה למצב תצוגה'".

"הצבנו את התיבה בתצוגת הקבע שלנו, ביחד עם קבוצת ממצאים מרהיבים מבתי הפאר של ירושלים משלהי ימי הבית השני – תמשיחי קירות צבעוניים, נברשות וכלים מפוארים מאבן חרס ומתכת – אתם מוזמנים לבוא לראותם".