אל הקהילה היהודית במוסקבה הגיעה ידיעה בהשגחה פרטית, כי יום פטירתו של הגאון הפלאי "דער פולטאבער גאון" רבי יצחק אייזיק קרסילשציקוב זצ"ל – חל ביום חמישי י' באייר, ובמיוחד בשנה זו כאשר מציינים שישים שנה לפטירתו – התארגנו ראשי הקהילה לכבד את זכרו ולהשתטח על ציונו שבבית החיים העתיק בעיירת מלאכווקא, לרגל יום היארצייט.
הגאון בעל פירוש ה"תבונה" על הירושלמי, נודע כאחד מגדולי התורה בדורו ומגאוני העיר פולטובה. כל ימיו הגה בתורה, הרביץ תורה ברבים, ואף כתב חידושי תורה לרוב, וגם כשהמצב ברוסיה החמיר והתעצמו הגזרות כנגד לומדי התורה ושומרי מצוותיה, לא זנח את תלמודו.
באותם ימים קשים, כאשר השלטונות רדפו את שומרי הדת ברוסיה והסכנה היתה גדולה מאוד, המשיך הגאון לשבת בביתו מבוקר ועד ערבולעסוק בתורה בהתמדה. לרשותו עמדו מעט ספרים, ובהם רמב"ם, משניות ותלמוד ירושלמי בלבד, ובכל זאת, בזכות עמקותו הרבה והתמדתו העצומה השיג ידיעה רחבה מאוד בגמרא ובהלכה, ואף חיבר פירוש מיוחד משלו על חלק מהלכות הרמב"ם וכן פירש כמה מסכתות בירושלמי. ספריו המוכרים הם: 'תבונה' ו'תולדות יצחק' שהפכו לנכסי צאן ברזל בעולם התורה.
כל ימיו שאף להביא את חידושי התורה שלו לדפוס, אולם רדיפות השלטונות והמצב הכלכלי הקשה השאירו משאלת לב זו בגדר חלום בלבד. הוא שמר על כתביו כעל בבת עינו, מתוך תקווה סמויה כי ביום מן הימים יזכו בכל זאת לראות אור עולם. כיממה לפני הסתלקותו, הצליח באורח ניסי למסור את כתביו לידי הרב צבי בורנשטיין ז"ל, שהגיע ארה"ב להפיץ יהדות בסתר, ועל פי בקשתו הדפיס את ספריו שהתקבלו בתשואות חן בקרב הלומדים, וגדולי ישראל הביעו מהם התפעלות רבה.
עם ההתעוררות הרבה להעלות את זכרו ולאתר את מקום מנוחתו, נערך בירור מקיף ונמצא קברו בבית החיים היהודי שבעיירה מלאכווקא הסמוכה למוסקבה, המקום המדויק אותר ונוקה ע"י רב העיירה מלאכווקא.
בראשות ראש הדגל של חברא קדישא ברוסיה השליח הרב משה תמרין, עלה לראשונה מניין לציונו לאמירת תהילים ביום פטירתו. את הקדיש אמר הנגיד ר' חיים ניסן באייאר, ולאחר מכן נשאו דברים המשפיע הרב וועלוול רפפורט, שחזר על דברים ששמע בילדותו במוסקבה מרבו רבי שניאור פינסקי שהיה ידידו של בעל ההילולא.
זכו יהודי מוסקבה היקרים לשמר את זכרו של גאון פלאי זה, ובוודאי יעמוד להם לזכות הנצחת זכרו לטובת נשמתו, וימליץ טוב עליהם להיוושע בתשועת עולמים.
