השב"כ חשף כי בחסדי שמיים נעצרו למעלה משישים מחבלים באיזור חברון, אשר התארגנו והיו אמורים להוציא פיגועי ענק כבר בימים הקרובים, רחמנא ליצלן.
לפי הפרסומים נתפסו אמל"ח שסייע לפענוח אירועי טרור מהעבר הרחוק, וכן מידע מודיעיני רב ערך אשר כאמור הציל חיים רבים בטווח הזמן המיידי.
מדובר בתופעה יוצאת דופן גם בהתחשב בעיר חברון אשר הפכה כבר מזמן לבירת הטרור של כל האזור, אך הנושא המרכזי שאמור להטריד אותנו זה משפט אחד קצר שנשזר בין התיאורים הרבים של כתבי הבטחון.
בשטף הדיווחים נמסר כי: "חלק גדול מהעצורים הם אסירים לשעבר אשר שוחררו בעיסקת שליט ועסקאות דומות".
את זה צריכים לזכור היטיב, כאשר בדיוק באותו יום הוציא הנשיא ההיפר-אקטיבי של ארצות הברית הודעה המדרבנת את הצדדים להגיע לעיסקה לשחרור החטופים "בתוך שבוע", לעיסקה הצפוייה צפויים גם מחירים כבדים מנשוא ובראשם שחרור כל המי ומי במערכי הטרור.
אי אפשר לומר שלא לעשות עיסקה כזו ככל ותתאפשר, אך כדאי לחשב מסלול מחדש לגבי המחיר הנורא שאנו מוכנים לשלם בשחרור רוצחים אשר בוודאות קרובה יביא לרציחתם של יהודים רח"ל, וזאת כדי לא לשלם מחיר נורא אחר בחיי החטופים שכבר נמצאים בידיהם ואין לנו כלל מושג מה עובר עליהם ואלו ייסורים הם חווים מידי רגע.
אין ספק שצריכים לשלם במחיר יקר כדי לפדות שבויים אך מדינה צריכה גם לדעת לעצור בקווים אדומים, והמעצר ההמוני בחברון מסמן בבוהק את הקו האדום הזה.
ועוד משהו: כבר שבועיים שאין ראש שב"כ, הפחידו אותנו מה יקרה אם יפטרו את רונן בר ואיך הממשלה מפקירה את הבטחון, והנה אנחנו רואים פעילות מדהימה של הגוף הזה שמציל מידי יום חיי יהודים, ואכן זה לא פלא כאשר שבועיים שהאג'נדה חזרה להיות בטחונית במקום להתעסק בפוליטיקה שכה אהב הראש היוצא.
בגלל זה עוצרים אותם היום. כדי שיוכלו לשחרר אותם בעסקה מחר. אחרת את מי נשחרר?