הערב, יום ראשון, אמורה להתקיים בירושלים שמחת חתונתו של החתן יענקי. לכאורה, עוד חתונה אחת מיני רבות המתקיימות הערב בריכוזים החרדיים. אך מאחורי ההזמנה הסטנדרטית והחיוכים המאולצים של "המחותנים", מסתתרת טרגדיה איומה וחשש כבד מקריסה וביזיון נורא שעלול להתרחש בעוד שעות ספורות.
יענקי הוא לא עוד חתן. הוא חתן שמעולם לא זכה לומר את המילה "אמא" בפנייה ישירה אל אמו המנוחה ע"ה שנפטרה בחדר הלידה, ברגעים שבהם בא לעולם. במקום שמחה, הבית התמלא אבל ויגון.
התינוק הרך לא זכה לחיבוק אחד של אם, וגם האב לא עמד בטרגדיה. הצער על הרעייה הצעירה והמראה של היתום הקטן שברו את ליבו ואת רוחו. זמן קצר לאחר מכן, דעתו השתבשה עליו ל"ע, ומאז ועד היום הוא מאושפז במחלקה סגורה בבית חולים לבריאות הנפש, מנותק מהעולם ומבנו יחידו.
יענקי גדל אצל משפחות אומנה, מתגלגל בין בתים, אך גדל כבן תורה לתפארת. כעת, כשהגיע לפרקו והתארס בשעה טובה, היתמות מכה בו בפעם השנייה, והפעם בעוצמה אדירה.
בעוד שעות ספורות הוא יעמוד תחת החופה. מצד הכלה יעמדו הורים נרגשים. מצד החתן? כיסא ריק. אין אבא שיסדר את הקיטל, אין אמא שתזיל דמעה של התרגשות בראותה את בנה יקירה צועד אל חופתו.
אבל הכאב הרגשי הוא רק צד אחד של המטבע. המצוקה האמיתית שמאיימת כעת, ביום החתונה, היא כלכלית. אין מי שישלם לבעל האולם. אין מי שישלם לצלם, לתזמורת, להוצאות המינימליות ביותר של הקמת בית בישראל. החתן עומד בפני שוקת שבורה, והחשש מביזיון נורא בערב הכלולות הוא מוחשי ומיידי.
מגיד המישרים, הגרי"מ שושן שליט"א, שנחשף למקרה המזעזע, לא יכול היה להחריש. בעדות מטלטלת שצולמה לקראת החתונה, הוא זועק את זעקתו של יענקי, זעקה שאי אפשר להישאר אדישים מולה.
"אנחנו הולכים לדבר עכשיו על 'יענקי'", פותח הרב שושן בקול חנוק, "יענקל'ה נולד יתום מגיל 0. אמא שלו נפטרה בלידה! הוא לא זכה לקבל חיבוק, הוא יודע שלא היה לו חיבוק מאמא".
הרב שושן מתאר את המצב הבלתי נתפס של האב החי-מת: "האבא יצא מדעתו, השתבשה עליו דעתו, מאושפז בבית חולים לתשושי נפש. החתן הזה עומד להתחתן וגם את ההבטחה שהאבא שלו יעזור לו – אין לו!".
המילים של הרב שושן חותכות בבשר החי. הוא מבקש מאיתנו, ההורים, לדמיין את הילדים שלנו: "נסתכל על הילדים שלנו: יש להם אבא ואמא והם יודעים שיש להם אבא שיהפוך עולם לכל מה שהם צריכים. לחתן היתום הזה – אין אבא!".
השעות דוחקות. השמש עוד מעט שוקעת, והחופה הולכת וקרבה. ב"קופת העיר" הקימו קרן חירום בהולה כדי להציל את החתונה הזו, כדי שיענקי יוכל להיכנס לחופה בראש מורם, ולא יתחיל את חייו בחובות ובביזיונות.
"אנחנו עם ישראל נושאים בעול החתונה שלו!", פוסק הרב שושן ומזכיר את ההבטחה האלוקית המפורשת: "והקדוש ברוך הוא אומר: אם אתה משמח את שלי אני אשמח את שלכם".
זהו רגע המבחן. היתום הזה עומד לבד בעולם, ומביט אלינו בתחינה. אסור לתת לחתונה הזו להפוך לטרגדיה. כל מי שתורם כעת סך של 300 ש"ח ומעלה, הופך להיות השושבין, הופך להיות המשפחה של יענקי ביום חופתו.
להצלת החתן היתום רגע לפני החופה ולקבלת הברכה הקליקו כאן>>>
