בשבועות שלאחר חג הפסח אשתקד, הטלפונים במשרדי "ועד הרבנים" לא הפסיקו לצלצל. מעבר לקו נשמעו קולות נרגשים, חלקם חנוקים מדמעות של אושר: "מגיע לי מזל טוב!", "הבן שלי התארס!", "הנס קרה גם לנו!". אלו לא היו מקרים בודדים. זו הייתה תופעה.
הנתונים שנאספו במשרדים הדהימו גם את הוותיקים שבאנשי הצדקה: למעלה מ-90% מהשמות שהוזכרו בתפילה המיוחדת בעמוקה – זכו להתארס במהלך השנה!
למה דווקא עמוקה? ולמה דווקא עכשיו?
ישנם רגעים בהיסטוריה היהודית שבהם השמיים נפתחים. ליל שביעי של פסח הוא רגע כזה. זהו הלילה שבו נקרע ים סוף עבור בני ישראל, הלילה שבו הבלתי אפשרי הפך למציאות קיימת. חז"ל לימדונו כי "קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף", ולכן אין זמן מסוגל יותר מרגע בקיעת הים כדי לבקוע את חומות העיכובים בשידוכים.
כשהזמן הזה פוגש את המקום הקדוש בעמוקה – ציונו של התנא רבי יונתן בן עוזיאל, שכל חייו הוקדשו לברכה לישועת רווקים ורווקות – נוצר כוח רוחני אדיר שאין לו אח ורע.
המעמד שמרעיד את עולמות העליונים
בעוד רובנו נשב בבתינו בסעודת החג, שליחי "ועד הרבנים" יעשו את דרכם אל ההרים השוממים של הגליל. בחצות הלילה המדויקת, בשיא הקדושה, הם יעמדו שם לבדם ויזעקו את שמות התורמים בבכי ובתחנונים, בקריאת "שירת הים" ובתפילה לישועה בקרוב ובנקל.
אך זה לא נעצר שם. כמה ימים לאחר מכן, יעלו מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א לציון הקדוש למעמד "הודיה" מיוחד. שם, מול רשימות השמות וסיפורי הישועות שכבר קרו, הם יחתמו על "שטר השידוכים".
"זהו שטר שנכתב ונחתם בכוח התורה ובכוח הצדקה," מסבירים בוועד הרבנים. "זוהי גזירת בית דין מיוחדת להחיש את הגאולה הפרטית של כל אחד ואחד מהתורמים."
אל תתנו לים להיסגר בלי שתעברו בו
הסטטיסטיקה של השנה שעברה לא משאירה מקום לספק: "ברז השידוכים" נפתח לרווחה. שיירות של חתנים וכלות כבר יצאו לדרך, צלחות נשברו בקול חגיגי, ובתים נאמנים נבנו בישראל.
האם גם השנה תחכו בחוף, או שתחליטו לקפוץ אל הגלים בביטחון?
הצדקה לעניי ארץ ישראל, בשילוב עם תפילת גדולי הדור ברגע המסוגל ביותר, היא ההשתדלות הגבוהה ביותר שניתן לעשות.
הבטיחו לעצמכם את "שטר השידוכים" שישלח לביתכם. אל תמתינו עד לשנה הבאה – הזמן שלכם לישועה הוא עכשיו!
