פנינה של שקט בעמק איילון: המעיין שבנו הילדים

יצירה של נוער ונשמה

בלב העמק שוכן מעיין קטן ונפלא, אבל הסיפור האמיתי הוא מי שעומד מאחוריו: ילדי היישוב. ההשקעה שלהם ניכרת בכל פינה – הם לא רק חפרו וסידרו, הם יצרו מרחב של חסד.

במקום תמצאו:

• פינות חמד מוצלות: תחת צילם של העצים, מקום מושלם להתבודדות או שיחה טובה.

• כסאות זיכרון: פינות ישיבה שהוקדשו לזכרם של חיילים, המשרות על המקום אווירה של קדושה וזיכרון ארץ-ישראלי.

• אירוח מכל הלב: נדנדות, פחי אשפה מסודרים וחניית עפר קטנה ונוחה.

לבקר, לכבד, לנשום

השמועה על הקסם הזה כבר פשטה, והמקום מושך אליו לא מעט מבקרים. כדי לזכות בביקור מוצלח באמת, אני ממליץ לבחור זמנים פחות עמוסים (אמצע השבוע או שעות הבוקר המוקדמות).

כשעמדתי שם, חשבתי מיד על בני הישיבה שלי. המקום אידיאלי לקבוצות קטנות (עד 20 איש) שמחפשות רגע של גיבוש וחיבור, באווירה תורנית ומכבדת.

כמה נקודות למחשבה:

• צניעות וניקיון: הילדים שבנו את המקום מבקשים בכל לשון של בקשה – שמרו על צניעות ועל הניקיון. המקום הזה הוא של כולנו, ובזכותם.

• בטיחות: שימו לב שאין שירותי הצלה במקום, והרחצה היא באחריותכם בלבד.

לפעמים, כשאי אפשר לפרוט על גיטרה, אפשר פשוט להקשיב למים הזורמים ולראות איך דור העתיד שלנו בונה פה פנינים של יופי.

נתראה בשבילים ובקומזיצ'ים,  ר' איתי שוסטר.