בניין "אם וילד" בהדסה עין כרם הוא מקום של ניגודים חריפים. מצד אחד, קולות בכי של תינוקות שזה עתה נולדו; מהצד השני, השקט המתוח של המחלקות הכירורגיות והאונקולוגיות. בתוכן, המשחקייה של ארגון "יד אברהם" היא הרבה יותר מחדר משחקים – היא הפינה השמחה של בית החולים, המקום היחיד שבו הילד מפסיק להיות "מטופל" וחוזר להיות פשוט ילד.
אחת הדמויות הכי מזוהות עם המשחקיה היתה הגב' לאה יוכבד זינגר או פשוט 'לאה'לע' כפי שכינו אותה כולם בחביבות. מתנדבת של ארגון 'יד אברהם' שלקחה על עצמה כמשימת חיים להכניס קצת שמחה במקום הכי עצוב בבית החולים, למרות שהיא לא זכתה לילדים היא השקיעה את הנשמה שלה בילדים החולים ופשוט הפכה את המשחקיה לבית השני שלה.
"לאה'לע לא סתם התנדבה כאן", מספרים בצוות הרפואי של הדסה. "היא הייתה הכתובת לכל מקרה קשה. כשהיה ילד שסירב לשתף פעולה עם הטיפולים, היו קוראים לה. היא הייתה לוקחת אותו למשחקייה, ופתאום הכל היה נפתח. היא הבינה את הנפש של הילדים האלו כי היא חלמה על ילד משלה בכל רגע"
"אמא, אין לי איפה לחכות לה"
בחג הפסח האחרון כשהידיעה אודות הטרגדיה הגיעה לבית החולים, זה היה פשוט בלתי נתפס. בדיוק היא? בדיוק לאה'לע שכל כך הרבה חלמה, בכתה וביקשה ילד, בדיוק החיים שלה ייגדעו בטרגדיה נוראה כל כך… אנחנו לא מבינים חשבונות שמים אבל הסיפור העצוב הזה מחייב את כולנו, להמשיך את החלום שלה, לעשות משהו קטן לזכרה, בסוף אנחנו הילדים שנשארו לה…
לוחצים כאן וממשיכים את דרכה של לאה'לע
ההורים במחלקה מתארים את החודש האחרון כקושי כפול. "הבן שלי מאושפז כבר חודשיים", מספרת חנה, אמא לילד במחלקה. "המשחקייה היא הסיבה היחידה שהוא מסכים לקום מהמיטה. כשהיא הייתה סגורה, הוא פשוט שקע. כששאלתי אותו מה קרה, הוא אמר לי: 'אמא, אין לי איפה לחכות ללאה'לע'. הלב שלי נשבר. הוא לא ידע מה קרה בבולגריה, ואני לא רוצה לשבור אותו, מספיק עם מה שהוא כבר מתמודד".
הפינה שנותרה יתומה
למרות הפתיחה המחודשת והשם החדש שיתנוסס בפתח – "המשחקייה של לאה'לע" – המלאכה רחוקה מלהסתיים. נכון להיום, חסרים במקום משחקי הרכבה
חדישים, ציוד יצירה וריהוט שיאפשר למקום להכיל את כל הילדים הממתינים. המטבח הקטן שבו לאה'לע ישבה כל כך הרבה, זקוק לחידוש כדי שיוכל להמשיך לשרת את דורות הילדים הבאים.
גם הצוות הרפואי מעיד על הצורך הגדול. "משחקייה היא חלק בלתי נפרד מהטיפול", מסביר לנו פרופסור אריאל טננבאום מנהל מחלקת ילדים בהדסה. "ילד שמשחק הוא ילד עם מוטיבציה להבריא. השדרוג שארגון 'יד אברהם' מבצע עכשיו הוא קריטי – למען הילדים וגם למען העוצמה של הטיפול".
פרופסור טננבאום מוסיף ואומר לנו: "לי אישית היה מאוד קשה לראות את המשחקיה בלי לאה'לע, הדמות שלה חסרה לנו ולילדים מאוד, זה כואב."
הפתיחה המחודשת היא הצהרה: החסד של לאה'לע חזק מהמוות. הילדים כבר שם, מחזיקים בצעצועים ומחפשים את המבט החם שלה. היא לא השאירה אחריה ילדים משלה, אבל היא השאירה אלפי "ילדים" בקומה הרביעית של הדסה. עכשיו, התור שלנו לוודא שהבית שלהם יהיה מלא באור, בדיוק כפי שהיא חלמה.
לאה'לע רצתה כל כך להיות אמא, אבל הקדוש ברוך הוא רצה אחרת. היא כבר לא תזכה לחבק ילד משלה, אבל דרכך – החלום שלה יתגשם. בואו להיות חלק מהקמת המשחקייה והנצחת שמכם על לוח הזיכרון במקום שבו הלב שלה ממשיך לפעום.
