התאריך היה ב' בשבט ה'תשפ"א. המעומדת החדשה בפוליטיקה, אורית סטרוק, רצה את המדרגות בכנסת לכיוון קומת הסיעות. נשארו עוד שעות ספורות להגשת הרשימות לכנסת ה-24, וסטרוק הוקפצה מביתה שבחברון לחתום על הצטרפות לרשימת הליכוד. סטרוק בכלל לא תכננה להתמודד לכנסת, הגיעה למקום שלוש בפריימריז של מפלגת הציונות הדתית וחשבה שתישאר בבית. היא התקשרה מראש לבצלאל סמוטריץ', כשהכניסו שמות חדשים לרשימה כמו שמחה רוטמן ומיכל וולדיגר, ואמרה ש"אתה זוכר, אין צורך להכניס אותי לרשימה".
עם סינר ובישולים. הדחייה של נתניהו: "לא רצה לראות אותי אצלו"

נתניהו וסמוטריץ'. צילום: דוברות
בחמישי בלילה התקשר מנכ"ל הציונות הדתית, יהודה ולד, ואמר לה "בואי עכשיו לכנסת, תחתמי על טפסים". סטרוק הייתה באמצע בישולים לשבת, כל הסירים היו עדיין על הגז, והיא עם סינר ובכלל בלי רכב. ולד אמר לה ש"נביא לך איזה בחור ישיבה מחברון עם רכב, העיקר תסעי לכנסת". מסתבר שהחליטו לשים אותה במיקום שהובטח על ידי נתניהו לציונות הדתית, ברשימת הליכוד.
בדרך לכנסת התקשרה אליה עליזה בראשי, מזכירת סיעת הליכוד, ואומרת לה לאיפה לבוא. בכנסת היא הלכה לצד, והתחילה לחתום עם בראשי על כל מיני טפסים ומסמכים. בשיחה שקיימתי עם סטרוק היא מספרת שפתאום ראו אותה "אנשי נתניהו" (כהגדרתה), עשו סיבוב פרסה והודיעו שהיא לא תהיה ברשימה. "נתניהו לא רצה אותי אצלו ברשימה, אני מדי.. מדי..", משחזרת סטרוק.
סטרוק ירדה מהפרק, ואז שמו בליכוד את אופיר סופר שהגיע למקום 2 בפריימריז. היא באה ללכת, אלא שאנשי סמוטריץ' אומרים לה "לאן את הולכת? תישארי כאן". החתימו אותה לרשימה, מקום חמש ב'ציונות הדתית' עם כל החיבורים והצנחת בן גביר, והיא הייתה בשוק. "הלו"ז שלי לא היה של בחירות אלא של סתם שבוע רגיל, קניות, בישולים", מספרת סטרוק, "אבל במוצאי שבת כשהבנתי שאני בדרך להיכנס לכנסת – התחלתי לבטל הכול. עשיתי המון שיחות כדי להסביר למי שהיה צריך, שאני ברשימה לכנסת. המשפחה שלי הייתה בהלם, אפילו אני לא האמנתי שאהיה חברת כנסת".
באופוזיציה דווקא גילו אחריות, תאריך פיזור הכנסת היה מכוון

בנט ולפיד, בעת פיזור הכנסת
זהו, הכנסת ה-24 פוזרה. השנה החולפת הייתה מטורללת מבחינה פוליטית, עם מתקפות אינסופיות בין הקואליציה לאופוזיציה. בזמן שהאחרונים טענו ש"הממשלה תומכת טרור", הראשונים טענו ש"חברי הליכוד חסרי אחריות". אלו שיתפו פעולה עם רע"מ והמשותפת, ואלו הפילו את חוק האזרחות, כמעט את חוק ממדים ללימודים, אבל דווקא נעצרו בתקנות יו"ש.
נפתלי בנט תדרך שהחליט לפרק את הממשלה כי "גילה אחריות", ורצה שתקנות יו"ש יוארכו אוטומטית עם פיזור הכנסת וההליכה לבחירות. בקואליציה כמובן האשימו את האופוזיציה על כך שמדובר בחוסר אחריות מוחלט כשלא אפשרו להעביר את הארכת התקנות במליאה, אבל מאחורי הקלעים אפשר לספר שההפך הוא הנכון. לא רבים שמו לב, אבל במהלך יום שני השבוע יצאה הודעה ש"כלל סיעות הכנסת החליטו להתפזר ברביעי בחצות". אמנם הפיזור נדחה להבוקר, אבל המטרה הייתה ברורה – פיזור לפני הלילה בחצות. הסיבה? פקיעת תקנות יו"ש ב-12:10.
באופוזיציה הבינו את חשיבות העניין, והחליטו לעשות הכול כדי שהפיזור ייצא לפועל עד אז. שיקול פוליטי קר היה מביא את גוש הימין למסקנה שעדיף שתקנות יו"ש יפקעו, כך שיוכלו בקמפיין להאשים את מפלגות הקואליציה בזה שהם לא הצליחו להעביר לבדם חוק כל כך חשוב. ניתוח מצב עניני הביא את גוש הימין למסקנה שעדיף לגלות אחריות. "היינו המבוגר האחראי בסיפור", אמר ח"כ בכיר באופוזיציה. אמר וכנראה גם צדק.
הקו איתו יילכו המפלגות השונות בקמפיינים

קלפי בבחירות הקודמות. במפלגות ינסו להתמקד בכלכלה
עם ההליכה לבחירות, ננסה לשרטט את הקו איתו יילכו המפלגות השונות בקמפיינים. עם זאת חובה לציין לפני, כי עדיין מדובר בתאריך מוקדם יחסית לקביעת קו ברור – אבל כן אפשר לשרטט בכלליות. נתחיל עם הליכוד, המפלגה הגדולה בכנסת. שם טוענים שיחליטו בפועל רק אחרי הפריימריז, אבל את הכיוון בהחלט אפשר כבר לראות. ביקור שטח הראשון שעשה נתניהו אחרי הפיזור, היה בקניון מלחה בירושלים. נתניהו העביר שם מסר עיקרי: "המחירים עולים בגלל הממשלה הגרועה הזאת. אנחנו נוריד אותה ונוריד את המחירים. זאת המשימה הראשונה שלנו". עם ההחלטה של נתניהו לנסות ולהיות הפעם פחות תוקפני, ללכת לקולות הימין-רך מרכז-שמאל, הוא הוא צריך למצוא איזשהו מסר שקשור גם למצביעים האלו, וזה עליות המחירים בישראל.
באופן מפתיע, אמרו לי היום גורמים בישראל ביתנו, שגם אצלם ינסו ללכת יותר על הקו הפושר של כלכלה ופחות על קו אנטי-חרדי על גבול האנטישמי. אם הדבר הזה יתמשש, אנחנו לא צפויים לראות שוב את איווט ליברמן יושב באולפן טלוויזיה ומגחך "לזרוק את נתניהו והחרדים במריצה למזבלה". בישראל ביתנו ינסו להסביר לציבור את הרפורמות הכלכליות שהעבירו, ואת המלחמה של השרים פורר וליברמן במשרדי החקלאות והאוצר נגד יוקר המחייה.
באופן פחות מפתיע, וכפי שכבר כתבתי כאן לפני כמה חודשים, בש"ס יילכו הכי חזק שיוכלו על הקו של כלכלה. על הגזירות שהטילו בממשלה כנגד המגזר החרדי בפרט, על יוקר המחייה שזינק מאז קמה הממשלה האחרונה, ועל הדורסנות שהציגו השרים כלפי כל בקשה או צורך של הדתיים בישראל. "הקול הזה בקמפיין", אומר לי אחד מחברי הכנסת בש"ס, "יהיה מכוון לציבור החילוני. יש לנו שם הרבה קולות ועל זה נתמקד". את האיתות היה ניתן לראות במסיבת העיתונאים שקיים אריה דרעי ביום בו פרש מהכנסת בעקבות עסקת הטיעון. מסיבת העיתונאים התמקדה בעיקר בהעלאת המחירים, בשילוב של הפקת סרטון מושקע בו נראית אימא מסבירה לילד שלה שאין להם מספיק כסף לקנות אוכל. הח"כ בש"ס הוסיף שמנגד, "אין לנו כוונה להזניח את המצביעים האברכים. אותם נשנע לקלפיות בעזרת הסברת הגזירות של הממשלה כנגד היהדות, תוך ביזוי גדולי הרבנים ומתקפה חסרת תקדים על ההלכה".
וכעת למפלגה החביבה, יהדות התורה, שם מודים כי הקמפיין יוצא לדרך ברגע האחרון. "אם אין אני לי מי לי, ראינו מה קרה בממשלה האחרונה ואת הצורך בגיוס המוני בקלפיות", אומרים במפלגה. "אנחנו מוכרחים להתגייס ב-100 אחוז ולנצח, זה אפשרי. אסור לפספס את זה", אופטימיים במפלגה. עם זאת הודו, כי "הקמפיין שלנו תמיד יוצא לדרך בישורת האחרונה". ההסבר לכך, זה ש"אין צורך במסע ארוך. הציבור בא ומתייצב, והפעם השטח חדור מטרה להעיף את אוייבי החרדים ולנצח".





















זהו אין הדבר תלוי אלא בנו
תלוי כמה נהייה מאוחדים
תלוי כמה מאיתנו יצאו להצביע
תלוי כמה מאיתנו קיבלו את המסר שחייבים להגן על התורה ולומדיה
תלוי כמה התחברו הפוליטיקאים שלנו, אלינו לעם והבינו את צרכיו
תל7י מה יבטיחו ויקיימו
תלוי כמה נעשה אחד בשביל השני שלא נהייה תלויי (תלויים) אחד ליד השני