כבר בהקמת ממשלת ‘הימין על מלא מלא’, המפלגות החרדיות שהביאו הישג יפה, יחד עם שאר מפלגות הגוש, הרגישו שהעיקר חסר מן הספר, קרי אין ברכה בעמלם, הנציגים החרדים חשבו לעצמם שהנה הם מימשו את החלום, ועכשיו בקואלציית החלומות שקמה הם יוכלו להעביר את כל מה שירצו.
החוק הראשון שהיה תקוע להם בגרון זהו חוק הגיוס בידיעה שהפעם יש רוב מוצק להעבירו, וגם אם בג”ץ יפסול שוב, ניתן יהיה לתקנו ואז להעבירו בהסכמה, ואז הגיעה לחיינו רפורמת הכישלון של לוין והקפיאה יחד עם חוקי הרפורמה את כל החוקים של החרדים, החל מחוק דרעי, ממשיך בחוק יסוד לימוד תורה וכמובן את הדובדבן שבקצפת חוק הגיוס.
לוין בזחיחותו אמר להם אחיי החרדים אל תדאגו, תעזרו לי עם הרפורמה שלי ואח”כ אני וחבריי נעזור לכם עם הגיוס ובא לחרדים גואל, יצא בסוף שהחרדים הפסידו, גם האכילו אותם את הדגים המסריחים וגם גורשו מן העיר, כולנו יודעים בסוף מה קרה לרפורמה, מה קרה למדינה ב7 לאוקוטבר, ומה קרה לחוק הגיוס.
וזה לא נעצר רק בגיוס, השבוע ניסו להפשיר בוועדת חוקה חוק ומשפט את חוק הרבנים שנכנס להקפאה ב7 לאוקטובר , את החוק יזמו ח”כ מלול (שס) ורוטמן (ציונות דתית), הוא עבר בקריאה טרומית ביולי שעבר והם רצו להכין אותו לקריאה ראשונה.
הכלל הוא כזה, כל חוק שנודף ממנו ריח של דת מדליק אצל המתנגדים את נורת המנדטים שאולי תניב להם רווח עתידי.
החוק כאמור הוקפא שוב בגלל התנגדות נחרצת מכיוונם של גנץ והשותף בדימוס סער, והפעם הצטרפו אליהם חלק מהליכוד שזעקו שזו לא העת והוא ירד אחר כבוד מסדר היום עד יעבור זעם, מתי הזעם יעבור? תלוי את מי שואלים, מבחינתם של איווט, גנץ ולפיד הזעם יישאר עד ביאת המשיח, וכל עוד שאפשר להעלות את החרדים על ראש שמחתם הנה מה טוב, מבחינת נתניהו, סמוטריץ’ ובן גביר, הזעם יישאר עד סיום המלחמה, שכרגע מבחינת נתניהו למשוך אותה או עד סיום הקדנציה או עד שיבוא המשיח, שתי האופציות מועילות לו, גם להתיש את מחנה הרל”ב מבית ומחוץ, וגם לעבור את הבחירות לנשיאות בארה”ב בתפילה שדונלד טראמפ יביס את ביידן, ובא לנתניהו ולעזה גואל.
נתניהו נמצא בלחצים לא רק מהבית הלבן שמחלישים אותו ואוטומט מחזקים את סינוואר שנהנה מכל רגע מהסכסוך המתוקשר של ביידן ונתניהו על אי כניסה לרפיח, הגדלת הסיוע ההומניטרי ועוד תופינים רבים וטובים שהממשל האמריקאי מעניק לחמאס, אלא יש לנתניהו לחצים גם מתוך הממשלה, לאחר העריקה הלא מפתיעה של סער מגנץ, הגיעה דרישה של סער להיכנס לקבינט המצומצם, בין היתר כדי להיבדל מגנץ, ונתניהו נמצא בין הפטיש (סער) לסדן (בן גביר וסמוטריץ’) שדורשים שיווין מלא בנטל הקבינט.
אפרופו סמוטריץ’, בתבהלת המנדטים שהוא נמצא הוא החליט להצטרף למקהלת מתנגדי חוק הגיוס, ואולי בזה לראות את אחוז החסימה מלמעלה ופחות מלמטה.
בדרישתם של סמוטריץ’ ובן גביר להצטרף לקבינט, הם יגרמו ככל הנראה לסער לפרוש מהממשלה, כי ללא בידול מלא מגנץ אין לסער מה לתרום שם.
מבחינתו הוא יבנה את עצמו מבחוץ, ישיג את האנשים הנכונים לרשימתו שיזניקו לו את גרף המנדטים כדי שבממשלה הבאה הוא יוכל לחזור להיות חלק מהמחנה שגידל אותו.
ההצלחה של סער ושאר מפלגות הימין שיקומו בעתיד הלא רחוק, תלוי בין היתר בזה שלא יפסלו פרסונלית איש.. וד”ל.
רועי ויזאן, יועץ ופרשן פוליטי. לתגובות: [email protected]
אהבתי את הטור והפרשנות המקצועית בטוב טעם ודעת
נהנה לקרוא אותך מידי שבוע
כתבה מעניינת. רועי פרשן עם חשיבה מקיפה ועיניינית