שיבוש קואליציוני / פרשנות

בזמן שמדברים שוב על עסקה המתרקמת לשחרור חטופינו, כח קפלן מדבר על שיבוש חיינו, וכח בן גביר מדבר על שיבוש ממשלתנו.

השיבוש של כח קפלן שהפך לבסוף לשיבושון, הסתיים לבסוף בקול ענות חלושה, חלק גדול ממחנה הרל"ב התעייף והתייאש לצאת מהבית ולשבש לאחרים את החיים, ראשי המחאה יכולים להתגאות שבתקופת הרפורמה ז"ל הם הצליחו להוציא ימי שיבוש לרוב, ובסוף אף הצליחו לקבור את הרפורמה, אבל כיום כשמדובר מבחינתם 'לקבור' את נתניהו ואת ממשלתו, זה כבר סיפור אחר, מעייף ומתיש, והחיילים שלהם כבר איבדו את הכיוון.

האבסורד הוא שמי שכן אולי יעזור לראשי המחאה לממש את חלום חייהם להיפטר מנתניהו, זה לא אחר מכח בן גביר שמרגיש – ולא מהיום – שהוא שחקן יחיד בממשלת הימין המלאה.

כזכור, לאחר ששיבש לנתניהו ודרעי את חוק הרבנים הראשון, החליט שוב לשבש להם בזה שתקע את חוק הרבנים השני המרוכך. שלא נטעה, כל דרמה שבן גביר עושה היא מחושבת ומתוכננת היטב והוא סופר במדרגות הכנסת את הקולות שהוא צובר מכך, רק בסוף הוא יגלה שאם ימשיך בהתנהלותו השרירותית הוא יצטרך להיפגש עם נתניהו במדרגות הרבנות ולתת גט לממשלת הימין שהומוגניותה היא חולשתה, ולכמות המנדטים שיצליח להביא מהדרמות שהוא מחולל לא תהיה משמעות, מהסיבה הפשוטה, שהאחרון שיקראו לו להצטרף לכל ממשלה שתקום זה בן גביר והסיכוי ששוב תקום ממשלת ימין מלאה, דומה לסיכוי שתקום ממשלת שמאל / ערבים שאחמד טיבי יעמוד בראשה.

בן גביר זיהה שסמוטריץ מאיים בהפלת הממשלה בגלל עסקה מופקרת מבחינתו, והצליח למשוך את תשומת הלב אליו באיום הפלת הממשלה בשל חוק מופקר מבחינתו.

מבחינת דרעי, המשקיף הנצחי, התנהלותו של בן גביר עברה את הגבול והוא רותח, ובצדק. דרעי מתחילת הקדנציה ויתר פעם אחר פעם על חוקים שלו, ולא רק, למען שלמות הקואליציה, מה שבן גביר לא יודע לעשות.

ואם אתם שואלים איפה נתניהו? הוא מנסה להלך בין הניצים, כועס על סמוטריץ, מורח את בן גביר, מרגיע את דרעי וחוזר חלילה. מעבר לכך, כל מהלך שיעשה יסכן אותו בקריסת ממשלתו.

הנחמה של נתניהו היא, שבשל נסיעתו לקונגרס, ופגרת הקיץ של הכנסת שמתקרבת, יהיה קשה מאוד לשותפיו לפרק את הממשלה.

בן גביר מצידו נהנה מכל רגע מהחיזורים וההתעסקות התקשורתית סביבו, וכמו בשיבוש חוק הרבנים הראשון, גם היום הוא יודע שהדרמה שעשה תסתיים בכלום ושום דבר, עד לדרמה הבאה בחוק הרבנים השלישי, וכל זאת עד שיקבל את מבוקשו – להיות בפורום הביטחוני המצומצם, בן גביר יודע שאין לאף אחד לאן ללכת, בטח למפלגה שלו, ולכן הוא מותח את החבל ורגע לפני שהוא נקרע הוא משחרר.

הנהנים מההצגה הכי טובה בממשלה אלה חברי האופוזיציה, היועמשי"ת ומחנה הרל"ב שמסמנים עוד וי לעוד חוק קואליציוני שנופל ונכנס להקפאה, והכנסת תצא לפגרת הקיץ ללא שום חוק משמעותי שהעבירה, עד למושב החורף הסוער תרתי משמע.

אם הדרמות של בן גביר עשו לנתניהו ודרעי כאב ראש, דרמת הגיוס עשתה אותם חולים, בזמן שנציגי החרדים עוד מתדיינים על החוק שמונח בוועדת חוץ וביטחון, גדולי הדור מכלל הזרמים הורו שלא להתפשר, ולמרות שליחת הצווים לא להתייצב בבקו"ם.

אכן ההוראה היא דרמטית, אבל אי אפשר לומר שהכתובת לא הייתה חרוטה על קיר הכנסת מכל כיוון, הדרישה החד צדדית של כל הגורמים לגרום לגיוס חרדים ללא הידברות, הביאה את ההנהגה החרדית למצב קיצון שלא ידענו כמותה, ולפני שנאשים את לפיד, איוט וגנץ שמנופפים בחוק, שחוץ מפוליטיקה זולה שמניבה להם מנדטים אין בו דבר, נאשים את גלנט שעומד בראש המערכת שעדיין מטיל ווטו על הסכמה רחבה, קרי שגנץ יצטרף לתמיכה 'וההרמוניה' תחגוג לה בכנסת, ובא לחרדים גואל.

ברור שגלנט בהתעקשותו על הישארות הווטו לא דואג באמת להכנסת והגדלת לוחמים חרדים לצבא, הוא והרמטכ"ל יודעים כמה משתמטים יש בציבור הכללי, ונוח להם ולאלופי המטכ"ל להתעלם מכך.

הרצון שלו כשר בכיר במפלגת השלטון להשתמש בחוק ולתקוע מקלות בגלגלי הממשלה, מוציאה את נתניהו מכליו, ולא מן הנמנע שהוא יקבל סוף סוף אומץ ויפטר את גלנט, בניגוד לסאגת הפיטורים אז שלא קיבל גיבוי למהלך מראשי הקואלציה, כיום יהיה לו גיבוי מקיר לקיר.

חשוב לומר, גם ללא סאגת הגיוס, גלנט עומד לנתניהו כמו קוץ בגרון, המלחמות ביניהם בניהול המלחמה מזכירות מריבות של שני ילדים בגן שהגננת מפרידה כל פעם מחדש, במקרה שלהם הגננת הראשית זה דרעי והמשנית זה דרמר שמנסים להפריד בין הניצים.

פיטורי גלנט אם יקרו, לא ישנו הרבה כי גם אם הווטו יוסר וזה יחזור לקואלציית ה64, כרגע עדיין אין רוב לחוק, וגם אם יצליחו ליישר את הסוררים הנוספים משורות הליכוד, החוק יפול בבג"ץ ויחזור לכנסת ויחזור שוב לבגץ.

המסר של ההנהגה החרדית ברור, לחזור לחוק הפטור שמי שתורתו אומנותו יחיה בגאווה ובגאון במדינת היהודים, נתניהו מקווה שההחלטה הדרמטית תזעזע את המערכות ושיבינו שבכח לא רק שלא ישיגו דבר אלא ישיגו את ההיפך הגמור.

בינתיים, נתניהו נאלץ להסתובב עם מטף צמוד כדי לכבות כל פעם מחדש שריפות שנדלקות בקואליציית הדרמות שהקים.

מאת: רועי ויזאן, יועץ ופרשן פוליטי. לתגובות: [email protected]