עין לאיראן צופיה בתפילה / דעה

נכון לעכשיו אין עדיין הכרעה חד משמעית באיראן אך ברור כבר עתה כי מוסדי תבל נעים והממשל האכזרי מתנדנד מאוד כלפי מטה, העולם כולו במתח ומייחל להפלת הרשעים, אך צריך לזכור כי הכל יכול עדיין להתהפך חזרה ורק הוא לבדו הוא הממליך מלכים ולו המלוכה.

בזו אחר זו מגיעות התמונות מאיראן, מצד אחד טבח המוני באזרחים המפגינים ומאידך רבים מספור שיוצאים לרחובות במטרה מוצהרת להחליף את המשטר, הקב"ה מסובב בעבורנו את העולם על צירו כדי לסלק את שונאינו ומקטרגנו ואנחנו עסוקים בשאלה האם פקיד פלוני הוזמן לחקירה מסיבה מוצדקת פחות או מוצדקת יותר.

בגמ' מסופר שכאשר מרדכי הצדיק עלה על הגב של האויב הפרסי הקדמון ומשם לסוס הוא שמח, המן שהיה כנראה ת"ח ניסה להניאו מלשמוח בנפול אויביך אך מרדכי לא חדל לשמוח ולהודות להקב"ה ואתה על במותמו תדרוך.

גם בהמן של ימינו מותר לנו לשמוח בראותנו איך הקב"ה משלם גמול לכל אויבי נפשנו ומדריכנו על במות אויבינו, כה יתן וכה יוסיף וסופו של הצורר הפרסי יבוא במהרה ללא נזק לבר ישראל.

יחד עם זאת אסור לפתח אופטימיות יתר ולחדול מלהתפלל, וגם את זה למדנו ממרדכי הצדיק שאחרי הסוס והכבוד חזר לשקו ותעניתו כי אי אפשר לדעת איך עניינים מתפתחים ומה שנראה טוב הוא לא תמיד כך, בני גילי זוכרים עדיין את השמחה כאשר נחטף השייח עובייד מזכ"ל חיזבאללה ואחר כך חוסל מחליפו לקול גיל ההמונים ולבסוף התברר כי המחליף של המחליף היה קשה מכולם והאכילנו מרורים עשרות שנים עד שחוסל גם כן.

אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.