פרק שלישי ואחרון: הרכילות המדומיינת סביב דג הטונה

מזל אדר דגים.
סקירה מקיפה ומרתקת סביב כשרות הדג ומוצריו בעידן הטכנולוגי.

פרק ג. (אחרון)

הרכילות המדומיינת סביב דג הטונה.

ועל הגישה והפסיקה ההלכתית בדבר כשרות התולעים בבשר הדג, הקורעת את הציבור החרדים לדבר השם, שומרי משמרת כשרות השולחן היהודי, המקפידים קלה כבחמורה בקדושת המאכלים.

ישנן שמועות אשר עושות להן כנפיים, בדבר בעיות כשרותיות שכביכול קיימות בטונה. פותח בנעימות מומחה הכשרות,
אך הן אינן נכונות.

ראשית מבקש הרב רייכמן לקבוע מסמרות ואומר ברורות, ״הטונה הוא דג טהור״.
וכאן המקום לשרש טעות נפוצה בעולם הכשרות: לא אחת שומעים מכל מיני אנשים (ביניהם גם מהעוסקים בכשרות) הנוקבים במספר מיני טונה ואומרים שהם אינם כשרים. הגיע הזמן לנפץ מוסכמות, האמת היא שלא רק כל דגי הטונה המדעיים והמסחריים כאחד הם מינים כשרים, אלא גם כל משפחת הקוֹלְיָסִיִּים (הכוללים עשרות סוגים, וביניהם כל סוגי המקרלים) הם מינים כשרים.

מכאן עובר הרב לשמועה נוספת שמתגלגלת בין כותלי בית המדרש ונשמעים מפי המחשיבים עצמם לידענים, והשמועה אומרת כך: דגים טמאים רבים נלווים, ניצודים ומאוחסנים יחד עם הטונה במיכלים וגורמים לבעיה הלכתית – כשרותית של "כבוש", (כלומר דג כשר הכבוש בציר דג טמא נאסר באכילה תוך 18 דקות בלבד). ומתכוונים לדג הדולפין.
שמועה זו אינה נכונה, אומר מומחה הכשרות נחרצות, ומקורה בחרם הבינלאומי נגד ציד דולפינים מלווה בתוספת הרעשה ש"ארגוני הירוקים" מרעישים בנושא זה בכל העולם.
האמת היא שעולים ברשתות הדייגים הרבה מיני דגים אחרים, אך לא הדולפינים.
בעבר היו דגים גם את הדולפינים הגדולים לצורך מאכל. אך כיום בעקבות החרם העולמי, לא רק שהפסיקו לדוג אותם, אלא גם המציאו שיטות שונות איך להציל אותם כאשר הם נתפסים בטעות ברשתות של דייגי הטונה.
השיטה המקובלת ביותר הוא "Push Back" (נסיגה אחורה). אחרי שהצליחו לתפוס להקת טונה, והרשת כבר מצומקת לשטח מצומצם, הספינה נסוגה קצת אחורה ופותחים פתח בצד העליון של הרשת. כאשר דולפין יוצא מהמים לשאוף אויר ושם לב לדרך המילוט הוא משמיע צפצוף מסוים המובן לבני מינו בלבד, ותוך דקות כולם קופצים אחריו אל עבר החופש.
מומחה הכשרות חושף את המידע אשר לפי נתוני וועדת הדיג של האו"ם, בשנת 1999 מתו רק בסביבות 500 דולפינים שלא הצליחו להשתחרר מהרשת. זה פחות ממאית הפרומיל (אחד מתוך 100 אלף) מכלל דגי הטונה.

לכן למרות שמרחב המחיה של דולפינים עשוי להימצא בקרבת מקום לטונה והם אף עשויים להילכד ברשתות שנפרסו לציד הטונה, אך בעקבות הפיקוח ההדוק בנושא נוקטים הדייגים פעולות מנע כך שבלתי אפשרי שהדולפין יעורר בעיית "כבוש" בספינות.

טענה נוספת חסרת בסיס, מגלה הרב רייכמן, הועלתה לאחרונה כאילו הטונה מבושלת עם דגים טמאים הנמצאים בקרביה, וכך מבהיר לציבור מומחה הכשרות, טונה המבושלת עם הקרביים, מקבלת טעם שונה וחריף. עבור תצרוכת רוב מדינות המערב כולל ארץ ישראל, מוציאים את הקרביים לפני הבישול, בחלקם גם בגלל החוק. יוצאת מהכלל מדינת ספרד, שם מוכרים גם טונה שהתבשלה עם הקרביים. וכל הרבנים נותני הכשרות והמשגיחים בשטח שנכחו ולו פעם אחד בייצור טונה, יודעים זאת.

עד היום לא מצאנו בקרבי הטונה דג שלם שאינו מעוכל בחלקו (מהתחלת הדיג, דג הטונה אינו עוסק בציד אלא בניסיונות היחלצות נואשים. פעילות היתר שהוא מגלה אז, גורמת לעיכול מהיר ביותר) ובמצב זה הם אינם אוסרים את הדג בבישולו, (כפי שמופיע בט"ז יו"ד פג ס"ק יד, "דכל שלעסו בשיניו ובלעו מקרי מעוכל").

ובכל זאת הקשינו –
מה עם איסור כבוש בדגים כשהם בחביות.
מומחה הכשרות אינו מתחמק, ומשיב:
הדגים המגיעים קפואים עם עור או בלי עור, בדרך כלל הקפאתם מתבצעת כך,
מכניסים אותם למי מלח קפואים 40 מעלות מינוס ומאחר שמדובר בריכוז גבוה של מלח המים לא קופאים אבל הדגים הנכנסים לתוכם קופאים, ובהקפאה אין דין כבוש.

ודרך היצור שונה באוניות מאשר ביבשה,
מוסיף הרב רייכמן, באוניה מעלים את הדגים על גבי האוניה וממיינים אותם מיון ראשוני. חלק זורקים חזרה למים [דגים שלא למאכל או שהחוק הבינלאומי אוסר לצודם] וחלק ממוין ומוכנס למיכלי מים קפואים למשך מספר שעות עד הקפאתם, במיכלים אלו ייתכן שיהיו גם דגים טמאים מאחר שהמיון הוא לא יסודי ואז נכבש במי המלח דגים טהורים יחד עם טמאים, ביבשה בדרך כלל המיון הוא יסודי מאד מאחר שזה יוצא מיד לשיווק ושם כמעט לא מערבבים סוגי דגים שונים טהורים וטמאים בחביות.

מה עם כשרות הדגים לפסח ביקשנו להחכים.
הרב רייכמן ממהר קמעה להרצאה נוספת עבור רבני בית הוראה בצפון הארץ, ובכל זאת הרב לא משאיר אותנו ללא מענה מניח את הדעת,
רבים הם אומר מומחה הכשרות הנוהגים לאכול בפסח דגים טריים בלבד, אבל גם אלו שאוכלים דגים קפואים צריכים לדעת שיש סוגי דגים שיש בהם חשש בפסח מאחר שמוסיפים בהם לפעמים תוספים שונים בחשש חמץ. או קטניות. אך חשוב לדעת שבייצור עצמו של כל הדגים הקפואים אין כל חשש, מאחר שהקילוף וההקפאה נעשים במכונות המיוחדות רק לדגים ואין בהם כל שימוש ששייך בו מגע עם חמץ.

ועוד רגע ביקשנו, נשמח להבין מה עם פילה הסלמון שאלנו.
הרב רייכמן מדבר גלויות.
היו פרסומים על הזרקת תוספים לדגי הסלמון, אומנם תופעה זו קיימת בייצורים בעולם, אבל בשום מקרה לא בפילה סלמון המגיע לארץ ישראל אלא בייצורים מיוחדים עבור המזרח הרחוק, בסטייק סלמון או בסלמון שלם בשום צורה לא מוסיפים להם תוספות. על כן אין לחשוש לזה כלל כל השנה, אבל בפסח ראוי לקנות רק בהשגחה מהודרת.

ולגבי נסיכת הנילוס מעניק לנו הרב רייכמן דקה נוספת מזמנו היקר ומגלה לנו.
לפני שנה וחצי התברר שיש חברות המייבאות דגי נסיכת הנילוס מאפריקה לארץ ומוסיפות פוספטים לדג שהם בחששות חמץ או קטניות, ועל כן יש לקנות דגים אלו בפסח בהשגחה מהודרת בלבד.

יש לדעת שבדגי טונה, הליבוט, לא מוסיפים חומרים שיכולים להיות בעייתיים לפסח.

מומחה הכשרות מתעקש לסיים ולשתף את הציבור הרחב שומרי משמרת הכשרות, בנדון חשוב ושנוי במחלוקת בתחום כשרות הדגים והוא – תולעים וטפילים בדגים.
מאחר ובעיה זו נפוצה מאד בחלק גדול מהדגים וכמעט אין דגים שנקיים לחלוטין מתולעים או טפילים או שניהם גם יחד, יש להשתדל לקנות רק בחנויות שיש פיקוח מלא עליהם, וגם אז לוודא עם בעל החנות על איזה דגים יש פיקוח וכן גם לברר עם נותני הכשרות איזה סוגי תולעים נפסלים על ידם.

חכמי ורבני ישראל נחלקו בדבר התולעים הנמצאים בבשר הדג, וישנם האוסרים זאת באכילה וכך סבר הרב וואזנער זצ״ל ועוד.
אך רבים הם גדולי ישראל מאורי עינינו המתירים תולעי אניסקיס הנמצאים בדגים שונים כולל בהרינג ובלקרדה, ויצאו חוצץ נגד ההתייחסות למחקרי הגוים חכמי הטבע.
ביניהם הגאון רבי משה פיינשטיין זצ״ל הגאון הרבי מצאנז בעל השפע חיים זצוק״ל, רבה של בני ברק הרב לנדא זצ״ל, הרב וייס בעל המנחת יצחק זצ״ל, הגאון הרב ישראל בעלסקי זצ״ל, הגאון הרב פאדווא גאב״ד לונדון בעל חשב האפוד זצ״ל.
ויבלח״ט הגאון הרב ויא בשם הגרש״ז אויערבאך זצ״ל, הרב פסח אליהו פאלק שליט״א, והרב אשר אקשטיין שליט״א מגדולי הפוסקים בארה״ב ועוד.
ורובם ככולם של מערכות הכשרות בארץ ישראל ובגולה חותמם מתנוסס על דגי ההרינג והלקרדה למיניהם למרות תולעי האניסקיס המצוי בהם.

כתמיד מסיים הרב יוחנן רייכמן מומחה הכשרות –
על הציבור החרדים לדבר השם המדקדקים קלה כבחמורה ומקפידים על כשרות וקדושת המאכלים, לרכוש מוצרי מזון ומשקאות בכל וריאציה שהיא אך ורק בפיקוח כשרותי מהודר בלבד.
למקורות, למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]

בית