אחרי שפרסנו לכם בכתבה הראשונה בסדרה את העשירייה הראשונה של רשימת הליכוד החדשה, מה שנהוג לכנות "בכירי הליכוד", הצמרת של הרשימה שתהיה גם הפנים שלה במהלך מערכת הבחירות, נעבור כעת לחלק השני, בו נתעמק קצת בעשירייה השנייה, הלא פחות ואולי אף יותר מעניינת.
11. אבי דיכטר
דיכטר מכהן בכנסת כבר כמעט 14 שנה במצטבר, זה התחיל במפלגת קדימה, לשם הצטרף בתום כהונתו כראש השב"כ ועוד לפני הימים של חוק צינון, אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות, ומונה לשר לביטחון הפנים. מאז ההספיק גם לכהן כשר להגנת העורף, סגן שר הביטחון, ויו"ר ועדת חוץ ביטחון.
אחרי פרישתו מקדימה הצטרף לליכוד, אך הוא שובץ בבחירות ב-2013 במקום ה-59 ברשימת הליכוד-ביתנו. בבחירות שאחרי כבר השתבץ במקום ה-26, ובפריימריז הקודמים הגיע למקום ה-11, בדיוק המקום בו זכה גם הפעם.
12. ישראל כ"ץ
בשבוע שעבר ישראל כ"ץ היה בטוח שאחרי המירוץ הזה הוא מוצב כמועמד בטוח לראשות הממשלה ביום שאחרי נתניהו, עכשיו הוא יכול לקוות לקבל תפקיד שר בממשלה הבאה שהליכוד תרכיב. כ"ץ, שסיים בפעם הקודמת במקום השני בפריימריז, אחרי יולי אדלשטיין, הופתע לגלות עד כמה הידרדר מעמדו בליכוד.
כ"ץ, שנמצא בכנסת כבר 23 שנה, הגיע פעם אחר פעם לצמרת רשימת הליכוד. למעשה, ב-5 כנסות האחרונות הוא נבחר בפריימריז לעשירייה הראשונה – המחנה המשותף להן היה שהוא היה שר בעמדת כוח משמעותית. הפעם, כמו בפעם האחרונה בו סיים במקום ה-12 ברשימה לפני לא מעט שנים, הוא הגיע בלי עמדת כוח מיניסטריאלית.
מצבו הנוכחי ייאלץ אותו לעשות חושבים לגבי מעמדו העתידי במפלגה. עם מיקום כזה נתניהו לא יהיה חייב לתת לו תפקיד שר משמעותי, אם בכלל, והמעמד שהוא בנה במשך שנים כמי שראוי להיות ראש הממשלה הבא – ייפגע עד כדי ייהרס ללא יכולת שיקום.
13. שלמה קרעי
הנה מישהו שלא צריך להתאכזב ממיקומו בעשירייה השנייה, ההיפך. העובדה ששלמה קרעי, דוקטור להנדסת תעשייה וניהול, בוגר ישיבת כסא רחמים, שנבחר בפריימריז הקודמים על המשבצת של מחוז נגב בקולות של 594 חברי מרכז הליכוד, הצליח לקבל שלוש שנים אחר כך לא פחות מ-30 אלף קולות של מתפקדי ליכוד – הוא בהחלט הישג מרשים שראוי להתכבד בו.
קרעי, שאמנם חובש כיפה סרוגה, אך יש הרואים בו כמעין ח"כ חרדי נוסף, תלמידו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מזוז, פעל בכנסות האחרונות ב-3 מישורים. הראשונה, הוא פקד למפלגה המוני תלמידי כסא רחמים שנתנו לו יכולת מו"מ מוכבדת ב'דילים'.
השניה, בולטות תקשורת משמעותית – בין אם זה בגיבוי נלהב לראש המפלגה נתניהו, בהקשרים המשפטיים בפרט ובכל נושא שעל הפרק בכלל, ובין אם זה במתקפות חריפות נגד הממשלה האחרונה, שלטון המשפטנים, התקשורת, השמאל, ומה לא. דוברו הוציא ביום ממוצע 3-4 הודעות לתקשורת, ביניהן תגובות חדות ומיידיות לאירועים חדשותיים. (אגלה לכם 'סוד' מחדר העריכה. ח"כ שממהר לשלוח תגובה, מגביר את הסיכויים שהציטוט יצורף לכתבה, בפרט אם היא חדה, קצרה ומעניינת).
השלישית, עבודה קשה. כפי שניתן לראות מח"כים אחרים שעבדו קשה, זה לא המדד היחיד. אבל בשילוב הדברים האחרים, העובדה שאפילו חברי הכנסת משמאל, ובכל אתרי המדידה של פעילות הח"כים, דירגו את קרעי מושב אחרי מושב כח"כ החרוץ של הליכוד – לא נעלמה כנראה מעיני מתפקדי הליכוד.
14. עמיחי שיקלי?
המקום ה-14 ברשימת הליכוד שמור לשריון אדם שיו"ר המפלגה, בנימין נתניהו, יבחר. במקרה ועמיחי שיקלי ירצה, המקום מובטח לו. שיקלי, מי שהיה הראשון להרים את נס המרד בממשלה, שקל להתמודד לבד כשחשב שזו האופציה המשפטית היחידה שאפשרית עבורו.
כעת, עם שינוי המצב במסגרת הסדר בבית משפט, סביר שיעדיף מקום מובטח ברשימת הליכוד. יש סיכוי קטן שנמצא אותו בסופו של דבר ברשימת מפלגת הציונות הדתית, ונתניהו יזכה במקום ההפקר.
15. דני דנון
דנון כבר היה בצמרת רשימת הליכוד, אחרי שבחירות המקדימות לכנסת ה-18 נבחר למקום החמישי, התדרדר קדנציה אחר כך למקום תשיעי כשרץ במקביל על ראשות המפלגה מול נתניהו וזכה ב-25% מהקולות. האחרון רצה להיפטר מהכאב ראש ושיגר את הבחור אחרי הבחירות לשגרירות ישראל באו"ם.
הפרשנים בעיני עצמם מיהרו להכתיר את המינוי ככישלון, עוד לפני שזה המריא לניו יורק, לגלגלו על האנגלית שלו, טענו שיחרב את יחסי החוץ של ישראל. כשהוא חזר לארץ, אחרי כמעט 5 שנים בתפקיד (בעקבות הארכות חוזרות ונשנות של המינוי ע"י נתניהו), כשהוא מדלג על הפריימריז האחרונים לפני שלוש שנים, גם שונאיו הודו שעשה עבודה מרשימה במקום העוין את ישראל כדרך קבע.
לפני שנתיים, עם חזרתו מהכפור הפוליטי במנהטן, התחל לעבוד על המירוץ הבא שלו בפריימריז. בהתחשב בכך שלא היה פה, ולא יכל לעסוק רשמית בפילות פוליטית, והדילוג על המירוץ ב-2019, זה לא היה קל. כתחנת ביניים הוא נבחר לתפקיד יו"ר הליכוד העולמי (אחרי קרב מתיש מול מיקי זוהר) וניסה להתמודד על תפקיד יו"ר הסוכנות היהודית. בסופו של דבר, הוא יכול להיות מרוצה מכך שחזר בבטחה לרשימה, אם כי לא למיקום גבוה כפי שהתרגל.
16. עידית סילמן?
המקום ה-16 הוא השריון נוסף של יו"ר הרשימה נתניהו, ומי שצפויה לקבל אותו היא ח"כ עידית סילמן. הח"כית מימינה (ז"ל) הייתה בעבר יעד מרכזי למתקפות מצד חברי הלכוד, אך כשבחרה לפרוש מהקואליציה אותה ניהלה בעקבות סערת החמץ – הגלגל התהפך. היא הפכה ליקירת הימין, וככל שהמתקפות עליה מהשמאל גברו, כך בימין הוסיפו והגברו את הגיבי לצעד האמיץ.
לא ברור האם זה סוכם רשמית בעת פרישתה מהקואליציה, ואם כן זה לא חוקי, אבל מסתמן כי היא תזכה לשריון בכדי להבטיח את מקומה בכנסת הבאה. ולו רק כדי להעביר את המסר, בדומה לשריון אורלי לוי אבקסיס בבחירות הקודמות, שהעורקים לימין לא נשארים מאחור ונתניהו דואג להם (עד הפריימריז בהם לוי סיימה בסוף העשירייה החמישית).
17. דוד ביטן
בזמן שכולם עסקו בדוד לניאדו והמרשם הפלילי שלו, נבחר ח"כ דוד ביטן שוב לרשימת הליכוד, בזמן שמתנהל נגדו משפט בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים ב-7 פרשות, שבמסגרתן נחשד בלקיחת שוחד בסכום מצטבר של 992 אלף ש"ח.
במשך שעות על גבי שעות תיעדה המצלמה הנסתרת של המשטרה את מה שהתחולל בתוך החדר הקטן בחנות הרהיטים, שם תפר ביטן, אז יו"ר הקואליציה ובשיא כוחו הפוליטי, את עסקאות השוחד יחד עם חברו הטוב מ.י. – העברות כספים במזומן, פגישות סודיות ושיחות מפלילות, שסיבכו את ביטן באישומים בשוחד שיטתי.
לא מדובר בסיגרים ושמפניות, מדובר על "שוחד למהדרין" בכסף מזומן, ובהמון. למרות זאת, בעזרת הדילים, ביטן הצליח לשמר את מקומו הריאלי ברשימת המפלגה וגם בכנסת הבאה ימשיך לנהל את משפטו במקביל. שר הוא בכל מקרה לא יהיה.
18. יולי אדלשטיין
אין ספק שהבום הגדול בתוצאות הפריימריז היא דחיקתו אחורה של ח"כ יולי אדלשטיין ב-16 מקומות, מהמקום הראשון ברשימה, אחרי נתניהו, עד לכמעט סוף העשירייה השנייה. האיש שהכריז בשנה האחרונה שיתמודד על ראשות המפלגה, ואז חזר בו, כמעט וראה את הכנסת הבאה הנוכחית מבחוץ.
אדלשטיין היה מועמד כמעט מובטח לנשיאות המדינה כשכיהן כיו"ר כנסת ממלכתי ופופולרי, אך אז נכנס למשרד הבריאות והסתבך ציבורית כמו כל מי שהיה קשור לטיפול במגפת הקורונה – אירוע שאי אפשר לעבור אותו בלי לטעות ולחטוף מכל הצדדים.
אחרי זה הגיעה היציאה נגד נתניהו והמועמדות לראשות הליכוד, שהסתברה כלא כל כך ריאלית, והוסרה רגע לפני השפלה בקלפי. הליכודניקים, שתומכים במנהיג מטבעם לא סלחו. גם אלה שפחות מחבבים את נתניהו לא ראו טעם להצביע לו אחרי הסרת המועמדות. ככה הוא יצא קירח מכאן ומכאן.
19. אליהו רביבו
מחוז השפלה מחזיק במספר המתפקדים הגדול ביותר ובעקבות כך נציגו משובץ במקום הגבוה ביותר מבין המקומות השמורים למחוזות. מי שזכה בו הוא אליהו רביבו, שנדרש לפחות מ-6 אלף קולות מאחר והבחירה היא רק בקרב תושבי המחוז.
רביבו, בן 49 מגדרה, חובש כיפה סרוגה, יזם ואיש נדל"ן, אחיו הגדול של ראש עיריית לוד יאיר רביבו, שכיהן בבחירות הקודמות כמנהל מטה השטח של קמפיין הליכוד. רביבו הצעיר מלוד פעל נמרצות לטובת אחיו שהביס את דוד שרן שנאשם בפרשת הצוללות.
20. גלית דיסטל-אטבריאן
דיסטל אמנם ציפתה להגיע גבוה יותר, והסקר שפורסם בליל הבחירות חזה שזה יקרה, אך כמשוריינת הראשונה בהיסטוריה של הליכוד ששרדה את הפריימריז, כל מקום ברשימה שמבטיח כהונה בכנסת הבאה מתקבל בברכה. נתניהו כבר הוכיח שכשמדובר במקורביו, מיקום לא רלוונטי לחלוקת תפקידים.
דיסטל, פובליציסטית, שדרנית רדיו וסופרת ישראלית, שוריינה בבחירות האחרונות על ידי נתניהו במקום העשירי ברשימה, ואחרי שנים שהייתה דוברת קולנית עבור הימין מיציע התקשורת – בשנה האחרונה היא עושה את זה ביתר שאת מהכנסת, כשזה מלווה כמובן בתמיכה בלתי מסויגת בבנימין נתניהו.
